mako
פרסומת

עושים עליכם סיבוב? החלטת הענק שצריכה להדאיג את מנהלי הבנקים

בית המשפט קבע כי ארבעת הבנקים הגדולים התעשרו לכאורה ממיליארדי השקלים ש"שוכבים" לכם בעו"ש בלי לשלם ריבית. המדריך המלא: מה המשמעות של הפסיקה ההיסטורית - וכך תפסיקו להפסיד כסף

אפרת נומברג יונגר
פורסם:
כספומט בנק לאומי ירושלים
כספומט בנק לאומי בירושלים | צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90
הקישור הועתק

דרמה בבנקאות הישראלית: בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר לנהל תביעה ייצוגית ענקית, בהיקף נזק מוערך של יותר מ-15 מיליארד שקל, נגד ארבעה מתוך חמשת הבנקים הגדולים בישראל - לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי.

השופט שמואל בורנשטין קבע כי קיים סיכוי סביר שטענת התובעים תתקבל, לפיה הבנקים התעשרו שלא כדין מכספי עובר ושב של הלקוחות בשנים 2022–2025. לפי החלטת בית המשפט, הבנקים השתמשו במאות מיליארדי שקלים שנחו בחשבונות העו"ש כמקור מימון והפיקו מהם רווחי עתק, תוך שהם משלמים לציבור ריבית אפסית לחלוטין.

למה זה קרה?

כדי להבין מה באמת קורה כאן, צריך להסתכל על הדרך שבה המערכת הבנקאית מרוויחה כסף. כשאתם משאירים כסף בעובר ושב, אתם אולי מרגישים שהכסף פשוט "יושב ומחכה לכם", אבל מבחינת הבנק מדובר בחומר גלם. הבנק מלווה את הכסף הזה ללקוחות אחרים, למשק או לבנק ישראל, וגורף עליו ריבית של אחוזים יפים מדי שנה. מאז שהריבית במשק החלה לעלות ב-2022, הפער הזה הפך לזהב טהור עבור הבנקים: הציבור המשיך לקבל כמעט אפס אחוז על היתרות שלו, בעוד הבנק גלגל את הכסף והרוויח עליו מאות שקלים בשנה על כל עשרת אלפים שקלים שנשארו נזילים.

הטענה המשפטית שקיבל השופט נקראת "עשיית עושר ולא במשפט", והמשמעות הפשוטה שלה היא מצב שבו צד אחד מרוויח סכומים עצומים על חשבון צד אחר ללא הצדקה הוגנת.

הבנקים טענו להגנתם כי בחוזה פתיחת החשבון לא מופיעה חובה לשלם ריבית על העו"ש וכי הכסף עומד לרשות הלקוח בכל רגע, אך בית המשפט קבע כי היעדר סעיף מפורש בחוזה אינו מעניק לבנק היתר חופשי להפיק רווחים כאלה מנכסי הציבור מבלי לתגמל אותו.

הפיצוי הנתבע מתייחס לתקופה שבין תחילת גל התייקרות הריבית ב-2022 ועד מאי 2025, אז נכנס לתוקפו תיקון לחוק הבנקאות המחייב את הבנקים לעדכן באופן אקטיבי לקוחות שמחזיקים יתרות גבוהות בעו"ש על חלופות השקעה.

פרסומת

מי הבנק היחידי שנשאר מחוץ לתביעה?

בנק אחד גדול שנשאר כרגע מחוץ לתביעה הזו הוא בנק הפועלים. הנימוק המרכזי להבדל הזה טמון במנגנון שנקרא "עו"ש מקזז", שהבנק הפעיל והרחיב בשנים האחרונות. רוב הציבור חווה מהלך חודשי קבוע: המשכורת נכנסת והחשבון עובר לפלוס, ואז מגיעים חיובי האשראי והוראות הקבע והחשבון עובר למינוס.

בעוד שבבנקים אחרים הלקוח כמעט לא מקבל דבר על ימי הפלוס, אך משלם ריבית גבוהה של כ-12% על ימי המינוס, בפועלים, מנגנון הקיזוז לוקח את ימי הפלוס ומפחית אותם מימי המינוס באותו החודש. מכיוון שעלות המינוס יקרה פי כמה מהתשואה על הפלוס, הקיזוז הזה חוסך ללקוחות מאות ואלפי שקלים בשנה, ומנע מהבנק מלהיות מוגדר כמי שנהנה מהכסף במעמד צד אחד בלבד.

האם אמור להיכנס לנו כסף לחשבון?

חשוב לזכור כי אישור התביעה הייצוגית אינו אומר שהבנקים כבר מחויבים לשלם מיליארדים מחר בבוקר. מדובר באישור לעבור את המשוכה הראשונית ולהתחיל לנהל את התביעה עצמה, כאשר הבנקים צפויים לערער לבית המשפט העליון לאור סכומי העתק שעל הכף.

פרסומת

בינתיים, הצעד המעשי ביותר עבור כל בעל חשבון אינו להמתין לסיום ההליך המשפטי, אלא לנהל את הכסף באופן אקטיבי: לא להשאיר יתרות גדולות מדי ללא תנועה בעובר ושב, ולהעביר סכומים נזילים שלא דרושים באופן מיידי לאפיקים נושאי תשואה כמו פיקדונות יומיים או קרנות כספיות.