13,500 שקל במקום 7,500: האלטרנטיבה לתכנית החל"ת

מתווה הפיצויים שפרסם משרד האוצר אתמול (א') עורר ביקורת רחבה מצד ארגוני עובדים, מעסיקים וחברי אופוזיציה. הביטוח הלאומי אף הבהיר כי המתווה טרם עבר הליך חקיקה ולכן "עדיין לא בר יישום וביצוע בשלב זה", וכי הוא עדיין נדון בין הגורמים המקצועיים. הטענות המרכזיות: הפיצוי חלקי בלבד, אין מענה להורים שצמצמו שעות עבודה בלי לצאת לחל"ת מלא, והמתווה פורסם מאוחר מדי.

עכשיו מנסה קרן ברל כצנלסון לספק אלטרנטיבה: תוכנית שכתבו סמנכ"ל הקרן אביעד הומינר-רוזנבלום וראש מחלקת המחקר יערה מן, שמציעה להורים פיצוי מלא, אפשרות לעבודה חלקית ומענק בייביסיטר. לפי ההצעה, אפשר לממן את הכל מתוך 7.2 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים ומגזריים שכבר מופיעים בתקציב 2026.

לפי הומינר-רוזנבלום, המתווה הממשלתי מציע פיצוי חלקי בלבד. הורה שמשתכר את השכר הממוצע במשק יקבל בדמי אבטלה כ-7,500 שקל, מעט יותר ממחצית השכר הרגיל שלו. בעיה נוספת היא שהמתווה דורש יציאה מלאה מהעבודה: הורה שצמצם שעות כדי לטפל בילדיו, אך לא הפסיק לעבוד לחלוטין, אינו זכאי לפיצוי כלשהו.

הומינר-רוזנבלום מוסיף כי הממשלה חוזרת על אותה טעות: "המודל מוחל בדיעבד ולא מראש, אין ודאות לעובדים ולמעסיקים, וכל מי שכבר הפחית שעות עבודה ולא יצא לחל"ת מלא, הפסיד".

שלוש אפשרויות לבחירת ההורים

במקום מסלול יחיד לכולם, התוכנית מציעה להורים לבחור בין שלוש אפשרויות.

האפשרות הראשונה היא חל"ת בפיצוי מלא. הורה לילד עד גיל 14, או עד 21 לילדים עם צרכים מיוחדים, יוכל לצאת לחופשת טיפול עד שמערכת החינוך חוזרת לפעול. מי שמשתכר עד השכר החציוני במשק, כלומר כ-10,000 שקל, יקבל פיצוי מלא. מי שמרוויח מעבר לכך יקבל 80% מהשכר, עד תקרת השכר הממוצע. משפחות חד-הוריות יקבלו פיצוי מלא בכל מקרה.

האפשרות השנייה היא עבודה חלקית עם פיצוי. שני ההורים יוכלו לצמצם שעות עבודה בלי שהשכר או הזכויות שלהם ייפגעו. המדינה תפצה את המעסיק על השעות שההורה לא עבד.

האפשרות השלישית היא מענק בייביסיטר. הורים שממשיכים לעבוד במשרה מלאה יוכלו לקבל מהמדינה החזר על הוצאות טיפול בילדים.

בניגוד למתווה הממשלתי, התוכנית כוללת מסלול לעצמאים ולפרילנסרים. הם יקבלו תשלום חודשי שיחושב לפי ההכנסה שלהם בשנה הקודמת. עסקים שההכנסות שלהם ירדו ברבע ומעלה יהיו זכאים לפיצוי, ועסקים שנסגרו לחלוטין יקבלו כיסוי מלא של ההוצאות השוטפות שלהם, כמו שכירות, חשמל וארנונה.

התוכנית מעלה גם ביקורת עקרונית על עצם ההחלטה לפתוח את המשק. לפי הנתונים שמובאים במסמך, הזמן הממוצע שלוקח לישראלים להגיע לעבודה הוא 31 דקות, פרק זמן שבו הם נמצאים מחוץ למרחב מוגן בזמן שטילים ממשיכים ליפול. עוד נכתב במסמך כי "מתווה המורה על חזרה לעבודה כאשר מערכת החינוך סגורה הוא מתווה מן השפה ולחוץ, משום שברור שבמשפחות כאלה שני ההורים לא יוכלו לחזור לעבוד".

המימון: מכספים קואליציוניים

העלות הכוללת של התוכנית נאמדת ב-3 עד 4.5 מיליארד שקל לשבוע. מהיכן הכסף? לפי ההצעה, מתוך תקציב 2026 שבו הממשלה דנה בימים אלה. הומינר-רוזנבלום מצביע על 7.2 מיליארד שקל שמיועדים בתקציב לכספים קואליציוניים, כלומר תקציבים שהובטחו לשותפים הפוליטיים של הממשלה. לטענתו, הסכום הזה יכול לממן שבועיים של פיצוי נדיב.

הסכום כולל לפי הפירוט כ-5.2 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים, 1.1 מיליארד שקל שמיועדים לתוכנית פיתוח ביהודה ושומרון, 600 מיליון שקל להעלאת שכר מורים ברשתות החינוך החרדיות וכ-302 מיליון שקל של תקציבים קואליציוניים נוספים.