mako
פרסומת

חל"ת להורים במימון המדינה: השאלות והתשובות

שר האוצר הודיע על מתווה חל"ת במימון המדינה להורים לילדים מתחת לגיל 14, אבל הכללים טרם פורסמו. האם עובד יכול לצאת לחל"ת בלי אישור? מה עם מי שכבר עבד חלקית? ומה עושים בינתיים?

אפרת נומברג יונגר
פורסם:
אתר נפילת הרסיס מטיל שנורה מאיראן בגבעתיים, 6.3.2026
אתר נפילת הרסיס מטיל שנורה מאיראן בגבעתיים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
הקישור הועתק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי בכוונתו לקדם מתווה שיאפשר להורים לילדים מתחת לגיל 14 לצאת לחל"ת במימון המדינה, כל עוד מערכת החינוך סגורה. "אנחנו מבינים שלא כולם יכולים לחזור לעבוד כשמערכת החינוך סגורה", אמר סמוטריץ', "ובימים הקרובים נפרסם מתווה פיצויים מיוחד שמתחשב בזה". בשלב זה טרם פורסמו כללים מפורטים, וביקשנו מעו"ד ערן שוהם, שותף מנהל במשרד דפנה שמואלביץ ושות' המתמחה בדיני עבודה, לעזור לנו לפרק את מה שכבר ידוע.

הורים רבים כבר נשארים בבית עם הילדים. מה בעצם ישנה המתווה?

נכון לעכשיו, הורים שנשארים בבית ולא מגיעים לעבודה אינם זכאים לשכר. לפי ההודעה, המדינה מתכוונת לאפשר לאחד מבני הזוג לקבל דמי אבטלה עבור ימי ההיעדרות, במקום השכר שאיבד, בתנאים שצפויים להיות מקלים. לדברי עו"ד שוהם, ההסדר אמור לחול על משפחות שבהן לפחות ילד אחד מתחת לגיל 14.

האם עובד יכול לצאת לחל"ת גם בלי אישור מהמעסיק?

על פי הכללים הרגילים, חל"ת אינה צעד חד צדדי, וגם העובד וגם המעסיק צריכים להסכים. אבל במצב החריג שנוצר, ההערכה היא שהמדינה תאפשר מסלול ייעודי להורים לילדים מתחת לגיל 14. לפי עו"ד שוהם, המשמעות היא שאחד ההורים יוכל לצאת לחל"ת, בתנאי שבן או בת הזוג לא עשו זאת, ולקבל דמי אבטלה מהמדינה. הנטל הכלכלי בגין תקופת ההיעדרות יעבור למדינה, גם אם התשלום לעובד יהיה מוגבל לתקרות דמי האבטלה ולא יכסה שכר מלא.

סמוטריץ' הבהיר שהנחיות פיקוד העורף אינן מחייבות. מה המשמעות למעסיקים?

עו"ד שוהם מצביע על כך שההנחיות הקיימות דוחפות את שוק העבודה למבוי סתום. המדינה לא נתנה קו ברור, ובפועל גלגלה אל המעסיקים את ההחלטה מי מגיע לעבודה ומי נשאר בבית, דווקא בעיצומו של מצב חירום. בתוך הערפל הזה, מעסיקים נדרשים לפעול בזהירות, בהתחשבות ובתום לב, בעיקר מול הורים שנאלצים להישאר בבית כשהמסגרות החינוכיות סגורות.

מה לגבי עובד שעבד בחלק מתקופת החירום? האם יהיה זכאי לדמי אבטלה?

התשובה תלויה במתווה שהמדינה טרם פרסמה. בינתיים, עצם ההודעה המאוחרת על אפשרות לצאת לחל"ת יוצרת בלבול בשטח. יש משפחות שבני הזוג כבר התחלקו ביניהם בימי ההיעדרות, יש עובדים שעבדו חלקית וקיבלו שכר חלקי, ויש מקומות עבודה שהורידו ימי חופשה ושילמו דמי חופשה. אילו הייתה הסדרה מוקדמת, אומר עו"ד שוהם, עובדים ומעסיקים היו יכולים להיערך מראש. בפועל, המשק הגיע למצב הזה בלי תכנון ברור.

מה עובדים ומעסיקים צריכים לעשות כרגע?

למרות הצהרת שר האוצר, נכון לעכשיו אין כללים ברורים שמסבירים מי זכאי לצאת לחל"ת, עבור איזו תקופת היעדרות ואיך מגישים בקשה. עו"ד שוהם ממליץ לפעול בשיתוף פעולה ובתיעוד מסודר. עובד שלא יכול להגיע בגלל שנשאר עם הילדים, כדאי שיודיע על כך בכתב למעסיק. אם המעסיק מספק פתרון כלכלי זמני, למשל תשלום דמי חופשה בהסכמה, מומלץ להבהיר מראש שככל שיוצע פתרון אחר במשק, ניתן יהיה לבטל את ההסכמות הזמניות או להתאים אותן. כך מצמצמים סיכון למחלוקות על שכר, היעדרות וזכאות, ומקלים על התאמה מהירה ברגע שההנחיות יפורסמו.