המחקר שהמל"ג הזמינה וגנזה: הסכנות בהפרדה המגדרית עולות על יתרונותיה

הצעת החוק שתרחיב את ההפרדה המגדרית באקדמיה גם לתואר שני ושלישי אושרה השבוע בוועדת החינוך של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. במקביל התברר כי מחקר שהזמינה המועצה להשכלה גבוהה עצמה, ושהמליץ שלא להרחיב את ההפרדה, נגנז ולא הוצג לחברי הוועדה, ואילו הנהגותיהן של שתי אוניברסיטאות עם אלפי סטודנטים חרדים, בר-אילן והאוניברסיטה הפתוחה, יצאו נגד המהלך.

המחקר גובש בשנת 2024 על ידי מכון צפנת לבקשת המל"ג, ובחן את הרחבת ההפרדה לתואר שני במקצועות טיפוליים. מחבריו קבעו כי "הסכנות הכרוכות במודל ההפרדה המגדרית עולות על היתרונות הצפויים ממנו, והערך המוסף ממהלך זה אינו ברור", והמליצו לשלב את הסטודנטים החרדים בלימודים מעורבים.

הדוח התבסס על סקרים בחברה החרדית. אף שרוב המשיבים העדיפו מסגרת לימודים בהפרדה, כמחצית ציינו שישקלו ללמוד בלימודים מעורבים. המחקר נחשף השבוע ב"ידיעות אחרונות", לדרישת חברות הכנסת נעמה לזימי (הדמוקרטים) ועדי עזוז (יש עתיד). חברי ועדת החינוך שאישרו את החוק לא היו מודעים לקיומו ולא עיינו בו.

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה כי "לא התקיים דיון בשינוי המדיניות ולא עמדה על הפרק הכרה אופרטיבית לאישור תוכניות חדשות בהפרדה", וכי הסוגיה והדוח לא הובאו לפתחו של שר החינוך ויו"ר המועצה יואב קיש.

מוסדות אקדמיים מהשורה הראשונה יצאו גם הם נגד החוק. חברי וחברות ההנהלה האקדמית של בר-אילן שיגרו מכתב לחברי הכנסת וקראו לעצור את הרחבת ההפרדה לתארים שניים ושלישיים ולמסגרות מחקריות. "חוק זה אינו טוב לאקדמיה הישראלית, הוא עלול לפגוע בנשים, ואינו טוב לציבור שבשמו הוא מתיימר לדבר", נכתב.

"בתארים מתקדמים, שכל מהותם היא מפגש מחקרי, ויכוח ביקורתי, עבודת מעבדה משותפת וחשיפה לדעה השונה, הפרדה משמעותה פגיעה בשוויון וגם פגיעה ישירה באיכות המחקר, בהכשרה האקדמית ובחופש ההוראה", הוסיפו חברי ההנהלה. לדבריהם, האוניברסיטה אינה זקוקה לחוק כזה כדי לכבד את תלמידיה.

"הנסיון גם מלמד שרבים מהלומדים תואר ראשון בהפרדה ימשיכו לתואר שני גם ללא הפרדה, כך שהחוק החדש אף עלול לפגוע בשילוב בני החברה החרדית בחברה הישראלית"', הוסיף פרופ' אמנון אלבק, רקטור אוניברסיטת בר-אילן.

גם באוניברסיטה הפתוחה, שבה לומדים יותר מ-3,500 סטודנטים וסטודנטיות חרדים, יצאה ההנהלה נגד החוק. נשיא האוניברסיטה פרופ' ליאו קורי, הרקטורית פרופ' איריס שגריר והמנכ"ל מאיר בינג כתבו כי ההצעה פוגעת בעקרונות היסוד של ההשכלה הגבוהה: שוויון, חופש אקדמי ומצוינות במחקר ובהוראה.

ההתנגדות חוצה את מרבית מערכת ההשכלה הגבוהה. ועד ראשי האוניברסיטאות שיגר מכתב דחוף לכנסת והזהיר מפני היווצרות פערים אקדמיים בין המסלולים המעורבים לנפרדים ומפני נטל תקציבי כבד, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הביעה התנגדות נחרצת, ונשיאי אוניברסיטת תל אביב, העברית והטכניון פרסמו עמדות דומות.

החוק, ביוזמת ח"כ לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית, מנוגד לפסיקת בג"ץ מ-2021 שהתירה מסלולי הפרדה מגדרית רק לשם שילוב חרדים באקדמיה, רק בתואר ראשון ורק בכיתות הלימוד. ההצעה מרחיבה את ההיתר לכל התארים והמסלולים ולכלל הציבור, גם מעבר לחברה החרדית.

בהנהלת האוניברסיטה הפתוחה סיכמו: "אנו מאמינים כי אקדמיה פתוחה היא תנאי לחברה פתוחה, ושמירה על המרחב האקדמי המשותף איננה רק ערך אקדמי אלא גם ערך ציבורי ודמוקרטי מן המעלה הראשונה".