המלחמה נמשכת, וגם השוחד הפוליטי
התקווה לעוד יום שבוא יחזרו חטופים הביתה התפוגגה הלילה (ו'), וישראל חזרה אל שגרת המלחמה. מוקדם יותר השבוע, בחסות ההמתנה מורטת העצבים לשובם של החטופים, הממשלה חזרה אל השגרה של לפני ה-7.10 – דאגה למצביעים על חשבון המדינה כולה.
הכספים הקואליציוניים עברו כמעט במלואם. ה"קיצוץ" שאותו ניסו נתניהו וסמוטריץ' למכור היה לא יותר מויתור על כסף שלא היה נעשה בו שימוש בכל מקרה, בגלל קושי משפטי או תפעולי. גם מקיצוץ הדמה הזה "נעלמו" יום לפני אישור התקציב 100 מיליון שקל, שרק במקרה יועדו למשרד של אורית סטרוק, חברת מפלגתו של סמוטריץ', שמטרותיו מעורפלות מספיק כדי שאפשר יהיה לחלק את הכסף למקורבים. במילים אחרות, בזמן שאתם נכנסתם מתחת לאלונקה, לעיתים באופן פיזי, יש מי שממשיך ליהנות ממנעמי השלטון.
תקציבי הישיבות יגיעו השנה בזכות האתנן לשיא חדש. מורים ברשתות חרדיות פרטיות ומפוקחות באופן דליל יקבלו תוספת שכר, בלי שאפשר יהיה לדעת אם בכלל עמדו בתנאים שבגינם קיבלו את התוספת הזאת והאם הכסף עבר בכלל למורים. תלושי המזון שזכו לביקורת מכל גורם מקצועי עדיין איתנו, וכך גם סעיפי ה"זהות היהודית" ותוספות לביטחון ביהודה ושומרון, שבאופן מפתיע זהות לגמרי לתוספות שהיו אמורות להינתן לפני פרוץ המלחמה.
זה כסף קטן לעומת הסכומים האדירים שתידרש המדינה להשקיע בשביל להחזיר את המדינה למסלולה. אבל פרט לרשימת הדברים הטובים יותר שאפשר היה לעשות במיליארדים האלה (תשאלו את בעלי העסקים שמנסים נואשות לקבל פיצויים), הדבר מעיד על רמת הניתוק של הממשלה.
האם היה הזמן טוב יותר להתעלות ולהתגייס למען המשק כולו? כנראה שאם עכשיו זה לא קורה, המסקנות צריכות להיות ברורות. לפני יותר מחודש כתבנו שנתניהו צריך ללכת הביתה. זה עדיין נכון. כל מי שבממשלה הזו צריך ללכת איתו.
ביום אחד הכלכלה הישראלית ניצלה
אחרי שבועות ארוכים, כשכבר הכל נראה אבוד, ונתוני שב"א (שרותי בנקאות אוטומטים) הראו על ירידה שבועית ממוצעת של 20 אחוזים בשימוש בכרטיסי אשראי יחסית להוצאות של הישראלים באותם שבועות בדיוק בשנה שעברה, הגיע הבלו פריידי.
הבלו, כלומר הבלאק פריידי, הראה התאוששות אדירה בהוצאות הישראלים, שהיכו גם את נותני השנים הקודמות, עם עלייה של יותר מ-2% בהוצאות היום של הישראלים בכרטיסי אשראי לעומת חג הקניות בשנה שעברה
אולי זה היה הפסקת האש שנכנסה באותו בוקר לתוקף, ה"חינוך" שקיבלו הצרכנים במשך שנים לרכוש ביום שישי המפורסם, או דרך התמודדות עם המציאות האיומה שנכפתה עלינו, אבל בין השעות 8:00 ל-15:00 נרשמו במערכות הוצאות בסכום כולל של למעלה מ-895.8 מיליון שקלים.
מדובר כאמור על עלייה של 2 אחוזים לעומת השנה שעברה, ב-25 בנובמבר 2022, שבמהלך שעות אלו נרשמו הוצאות בסכום כולל של 878.2 מיליון שקלים. ב-26 בנובמבר 2021, נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום של 745 מיליון שקלים. בבלאק פריידי ב-27 בנובמבר 2020, עמדו ההוצאות על סכום של 615 מיליון שקלים.
מדובר כאמור בנתונים מעודדים שכן יום אחד ויחיד "הציל" למעשה את כל החודש מקריסה טוטאלית, ובסופו של דבר, בזכות חגי הקניות של נובמבר, ההוצאות בכרטיסי אשראי של הציבור הישראלי נמוכות רק ב-3.2 אחוזים מהממוצע שהיה נהוג לפני המלחמה.
אבל האם זה נתון שימשך גם בחודשים הבאים? לנוכח הנתונים בסעיף הבא - לא בטוח בכלל.
חשבתם שהכלכלה במצב גרוע? חכו חכו
זוכרים מה היה כאן בקורונה? ספינות שלמות על משלוחיהן התעכבו במשך שבועות שלמים בנמל חיפה, מה שגרם להקפצת המחירים של המוצרים בסופר בעשרות או במאות אחוזים, כפיצוי על הזמן האבוד שהספינות "בילו" בים.
ובכן - זה חוזר. והפעם לא הקורונה אשמה כי אם החות'ים. ההשתלטות של המורדים החות'ים בתימן על ספינות שנחשדות כ"ישראליות", דוחפות את חברות הספנות לחשב מסלול מחדש - ומאיימות ליצור בזמן הקרוב מחסור במוצרים בישראל. השבוע הודיעה חברת הספנות הישראלית צים כי "לאור המצב הביטחוני בים הערבי ובים האדום אנו מסיטים את הספינות שלנו מתעלת סואץ. הדבר יגרום לעיכוב של כמעט 30 יום בהגעה של משלוחים ומכולות לישראל. לעיכוב הזה כמובן יש גם השלכות פיננסיות. מחירי השינוע יעלו ויתייקרו בעקבות הארכת המסלול".
ומה זה אומר? כמובן העלאת מחירים בסופר.
אבל אם בקורונה עיקר הפוקוס היה על יוקר המחייה, עכשיו יבואניות יכולות לעלות מחירים באין מפריע, ולצפות לאפס התעניינות מצד הצרכנים, שצמודים למסכים בשל סיבות ביטחוניות, חסרי עיניין ובעיקר אנרגיות להילחם גם במערכה הכלכלית.
ואם מישהו יתנחם בקניות בחו"ל המטרה לנצח, ולא במעט, את יוקר המחיה, שידע שגם בסקטור הזה לא מצפה לו נחת. השבוע גילו גולשים כי למרות המבצעים וההטבות של ה"בלאק פריידי" ברחבי העולם, ענקית המסחר האינטרנטי "אמזון" לא מאפשרת לבצע משלוחים לערים מסוימות בארץ כולל אשקלון, אשדוד ואופקים. הסיבה ככל הנראה נובעת משיקולים ביטוחיים. ברגע שהחברה שמבטחת את המשלוח רואה שהיעד הוא אשקלון, אז אולי עלות הביטוח גבוהה יותר.
אז אם לא מספיקה הממשלה וחוסר התקצוב שלה לדברים הקריטיים באמת המלחמה, עכשיו גם נופלת עוד מכה מכיוון היבואניות. והבחירה שלנו היא בין לא לעשות כלום ולראות את כדור השלג ממשיך להתגלגל, או להתחיל לאותת ליבואניות שלא יעזו לנצל את המצב.