שיא דמוגרפי חדש: ישראל פותחת את שנת תשפ"ז עם 10.2 מיליון תושבים
שנה חדשה, שיאים חדשים: לקראת ראש השנה תשפ"ז, הנתונים הרשמיים חושפים כמה אנחנו, איפה נרשמו שיאי מזג האוויר הקיצוניים, כמה ישראלים עזבו וכמה חזרו לישראל – ואיך המשפחה הישראלית ממשיכה להוביל על מדינות המערב


ישראל פותחת את שנת תשפ"ז כשהיא גדולה, צפופה ומגוונת יותר מאי פעם, אך גם מתמודדת עם מגמות חדשות ומפתיעות. לצד הגידול המתמשך באוכלוסייה וההובלה הבלתי מעורערת בשיעורי הפריון בעולם המערבי, השנה החולפת הביאה עמה גם תנודות חדות במאזן ההגירה ואירועי אקלים חריגים. אלה הנתונים הרשמיים שמסכמים שנה שלמה, ומראים בדיוק איפה המדינה עומדת היום.
10.3 מיליון נפש: המפה הדמוגרפית של ישראל
ערב ראש השנה תשפ"ז, אוכלוסיית ישראל נאמדת בכ-10.305 מיליון נפש. מתוכם, כ-7.828 מיליון הם תושבים יהודים ו"אחרים" (הכוללים נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות ובעלי סיווג ללא דת במרשם האוכלוסין), המהווים 78.3% מכלל אוכלוסיית הישראלים. לצידם מתגוררים כ-2.173 מיליון תושבים ערבים, המהווים 21.7% מהישראלים. בנוסף, חיה בארץ אוכלוסייה של כ-304 אלף זרים.
הנתונים העדכניים, המתייחסים ל-11.63 החודשים שחלפו מאז ראש השנה אשתקד, מצביעים על כך שאוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-124 אלף נפש – קצב צמיחה של 1.2%. במהלך התקופה זו נולדו בישראל כ-182 אלף תינוקות ונפטרו כ-50 אלף בני אדם. נתונים אלה, המתבססים על הלמ"ס ורשות האוכלוסין וההגירה, מוגדרים כארעיים ונשענים על מפקד האוכלוסין והדיור 2022. במסגרת מפקד זה שונו חלק משיטות החישוב: עודכן אופן ספירת הישראלים השוהים בחו"ל ונוספה מדידת אוכלוסיית הזרים.
לשם השוואה, בסוף שנת 2025 נאמדה האוכלוסייה בכ-10.203 מיליון נפש. מתוכם, כ-9.916 מיליון היו ישראלים (7.767 מיליון יהודים ואחרים ו-2.149 מיליון ערבים) וכ-286.7 אלף זרים, עם שיעור גידול שנתי של 1.1% - נתון זהה לזה שנרשם בשנת 2024.
מה יש יותר? חילונים או חרדים?
בחינת הזהות הדתית בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת (בני 20 ומעלה) מעלה כי 39.6% מגדירים את עצמם כחילונים או לא דתיים. הקבוצה השנייה בגודלה היא מסורתיים–לא כל כך דתיים עם 21.8%, אחריהם מסורתיים–דתיים (14.0%), דתיים (12.4%), והאוכלוסייה החרדית המהווה 11.5%.
במבט עולמי, נכון ל-1.1.2026, מתגוררים בעולם כ-15.9 מיליון יהודים (על פי אומדן שנערך בשיתוף המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בתיאום פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה, המתבסס על עשרות מקורות רשמיים בחו"ל). מתוך סך זה, כ-46% מרוכזים במדינת ישראל. מאז קום המדינה, אגב, עלו לארץ כ-3.51 מיליון עולים.
כמה אנשים עזבו את הארץ? כמה עלו?
בשנה שחלפה נרשם מאזן הגירה בין-לאומי שלילי, אשר גרע מאוכלוסיית הישראלים כ-8,000 איש. לצד הגעתם של כ-24 אלף עולים חדשים וכ-4,000 איש במסגרת איחוד משפחות, וחזרתם של כ-21 אלף ישראלים שהיגרו בעבר לחו"ל, יצאו מהארץ כ-57 אלף ישראלים שהיגרו לחו"ל.
בהסתכלות על שנת 2025 כולה, נרשמה ירידה בהיקפי העלייה: 20.9 אלף עולים הגיעו לישראל, לעומת 31.1 אלף בשנת 2024. על פי שיטת החישוב החדשה – המגדירה אדם כמהגר בחלוף שנה ממועד יציאתו הראשונית – יצאו מישראל ב-2025 כ-69.5 אלף ישראלים (לעומת 82.8 אלף ב-2024), וחזרו 18.8 אלף (לעומת 24.2 אלף ב-2024). במקביל, נרשמה תנועה ערנית בגזרת העובדים הזרים בעלי רישיון עבודה: 121.9 אלף נכנסו לישראל ב-2025 (לעומת 112.4 אלף ב-2024) ו-74.6 אלף יצאו ממנה (לעומת 60.9 אלף ב-2024), כשאוכלוסיית הזרים הכוללת נאמדה בכ-286.7 אלף איש.

כמה ילדים אנחנו מביאים לעולם?
הנתונים מראים כי המודל המשפחתי בישראל שומר על ייחודו ביחס לעולם המערבי. בישראל רשומים 3,029,300 משקי בית פרטיים, מתוכם 2,362,900 משפחות גרעיניות. ממוצע הנפשות למשק בית עומד על 3.17, נתון גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על כ-2.5 נפשות בלבד.
שיעור הפריון הכולל בישראל בשנת 2025 עמד על 2.88 ילדים בממוצע לאישה (עם 183,678 יילודים חיים), לעומת ממוצע של 1.41 בלבד במדינות ה-OECD. בגזרת הנישואין והגירושין, נתוני שנת 2024 מצביעים על 53,025 זוגות שנישאו לעומת 16,499 זוגות שהתגרשו. באותה שנה נרשמו 14,608 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון, שיעור של 6.6 פניות לכל 1,000 נשים בגילאי 15–49.
איפה נמדדו השנה 49 מעלות?
שטחה של מדינת ישראל משתרע על פני 22,072 קמ"ר – 98.0% מתוכו שטח יבשתי ו-2.0% שטח ימות (הכנרת וים המלח). התפלגות שימושי הקרקע נכון לשנת 2024 מראה כי 60.9% מהשטח מוגדר כקרקע, סלע, שיחים ושטח חפור; 21.0% משמש לחקלאות; 8.8% מוקצה ליער, חורש ופארקים; 7.0% הוא שטח בנוי; ו-2.3% הם שטחי גופי מים (הכוללים מאגרים טבעיים ומלאכותיים).
נתוני השירות המטאורולוגי לשנת הגשם 2024/2025 מצביעים על שנה שחונה יחסית, עם נפח משקעים כולל של 3.33 מיליארד מ"ק בלבד – נמוך משמעותית מהממוצע הרב-שנתי (1991–2020) שעומד על 6.13 מיליארד מ"ק. כמות המשקעים השנתית הגבוהה ביותר נמדדה בנחל תנינים (698 מ"מ), בעוד הנמוכה ביותר נרשמה באילת (3 מ"מ בלבד). השנה התאפיינה גם בשיאי טמפרטורה קיצוניים: טמפרטורת המקסימום הגבוהה ביותר הגיעה ל-49.7ºC בגלגל שבבקעה (ב-13.8.2025), בעוד טמפרטורת המינימום הנמוכה ביותר צנחה ל-6º- במרום גולן (ב-26.2.2025).