מדוע האדם העמוס ביותר בעולם, הנשיא לשעבר ברק אובמה, קרא במשך שעה ביום כשהוא בתפקיד? מדוע המשקיע הטוב ביותר בהיסטוריה, וורן באפט, השקיע 80 אחוזים מזמנו בקריאה לאורך הקריירה? ומה עם ביל גייטס, האיש העישר בעולם שדאג לסיים בכל שבוע ספר אחר או לקחת לעצמו חופשה בת שבועיים אך ורק לקרוא ספרים?

מתברר שהאנשים החכמים והעמוסים ביותר בעולם מוצאים שעה ביום ללמידה מכוונת בעוד שאחרים מציגים תירוצים לגבי כמה הם עסוקים. הסיבה היא מאוד פשוטה: למידה היא ההשקעה הטובה ביותר בזמננו.
תובנה זו הינה בסיסית להצליח בכלכלת הידע שלנו, אך מעטים מבינים זאת. אנו מבלים את חיינו באיסוף, בזבוז, תאוות ודאגה לכסף ומה שאנחנו לא מבינים שהידע הוא הכסף החדש.

למעשה, כשאנו אומרים "שאין לנו זמן" ללמוד משהו חדש, זה בדרך כלל בגלל שאנחנו מקדישים בקדחתנות את זמננו להרוויח כסף, אבל משהו קורה ממש עכשיו שמשנה את הקשר בין כסף לידע. אנו בתחילתה של תקופה של מה שמכונה על ידי העתידן פיטר דיאמנדיס: דמונטיזציה מהירה – תקופה בה הטכנולוגיה הופכת מוצרים או שירותים יקרים בעבר לזולים בהרבה - או אפילו בחינם.

דברים שפעם עלו יקר כמו מצלמת וידאו, GPS, טייפ מנהלים, נגן מוזיקה, קונסולות משחקים הם דברים שכיום מובנים בתוך הטלפונים הניידים ואין צורך לרכוש בנפרד. אפילו האנציקלופדיה- סדרת הספרים שפעם הייתה מקשטת כל בית שכיבד את עצמו, אפשר לצרוך בחינם דרך כלי פשוט שנקרא: גוגל.

הדמונטיזציה הזו רק תואץ בעתיד. ציי רכב אוטומטיים יבטלו את אחת הרכישות הגדולות ביותר שלנו: מכונית. מציאות מדומה תחליף חוויות יוקרתיות כמו מנוי לקונצרט או חברות במועדון גולף- זמינות באופן מידי בעלות נמוכה בהרבה. בעוד שההבדל בין מציאות למציאות מדומה כמעט אינו משתנה כרגע, קצב השיפור של VR עולה בהתמדה.

קריאת ספרים (צילום: shutterstock By Evgeny Atamanenko)
האנשים החכמים והעמוסים ביותר בעולם מוצאים שעה ביום ללמידה מכוונת | צילום: shutterstock By Evgeny Atamanenko

אמנם עלויות החינוך והבריאות עלו, אולם ככל הנראה, חדשנות בתחומים אלה תוביל לדמוניטיזציה בסופו של דבר גם בתחומים אלו. מוסדות חינוך רבים מוצאים דרכים להפחתת עלויות באופן דרמטי בכך שהם מציעים את שירותיהם באופן מקוון באופן בלעדי, ומתמקדים רק בהכשרה למיומנויות מבוקשות, בעלי שכר גבוה, או בכך שמעסיקים המגייסים סטודנטים מסבסדים את עלות שכר הלימוד.

מכשירים וטכנולוגיות חדשות, כגון אבחון טוב יותר באמצעות בינה מלאכותית והפחתת העלות של רצף גנומי שכבר פועלות היום בשוק ישתכללו ויגרמו למהפכה במערכת הבריאות. טכנולוגיות אלה ואחרות כמוהן יפחיתו באופן דרמטי את העלות הממוצעת של שירותי הבריאות על ידי התמקדות במניעה ולא בריפוי ובניהול.
אבל בעוד שמוצרים ושירותים הולכים ונעשים דמונטיזיים, הידע הופך ליותר ויותר חשוב.

סבסטיאן תרון, מייסד גוגל X וצוות המכוניות בנהיגה עצמית של גוגל, נותן את הדוגמה של Uber משלם 700 מיליון דולר עבור אוטו, חברה ישראלית בת 6 חודשים עם 70 עובדים המפתחת מכוניות אוטונומיות רק עבור הידע שהם יכולים לספק לה, או של חברת ג'נרל מוטורס העולמית שבחרה להוציא מיליארד דולר על רכישתה של חברת הספנות קרוז. "השיעור של הכישרון בימינו הוא 10 מיליון דולר", טוען תרון.

ידע הוא הכסף החדש

זה לא נכון רק לגבי מיומנויות טכניות נדירות ורווחיות להפליא. אנשים המזהים כישורים הדרושים לעבודות עתידיות - למשל, מנתח נתונים, מעצב מוצר, פיזיותרפיסט - ולומדים אותם במהירות, יכולים להרוויח המון כסף.
למעשה, מי שעובד קשה מאוד לאורך הקריירה אך לא לוקח פסק זמן מלוח הזמנים שלו ללמוד כל הזמן ימצא את עצמו, עם הזמן, מוגדר תחת קבוצה חדשה "בסיכון". הוא מסתכן בלהישאר תקוע בחלק התחתון של התחרות העולמית, ובאובדן עבודתו לרובוט שיחליף אותו בעתיד. בדיוק כמו שעובדי הצווארון הכחול חוו בין 2000 ל -2010, כאשר רובוטים החליפו 85 אחוזים ממשרות הייצור.

האירוניה היא שהבעיה אינה היעדר מקומות עבודה. במקום זאת, זה חוסר אנשים עם הכישורים והידע הנכונים למלא את המשרות.

בניגוד לכסף, כשאתה משתמש בידע או מוסר אותו, אתה לא מאבד אותו. העברת הידע לכל מקום בעולם הינה חינמית ומיידית. ערכו מתחבר לאורך זמן מהר יותר מכסף. אפשר להמיר אותו להרבה דברים, כולל דברים שכסף לא יכול לקנות, כמו מערכות יחסים אותנטיות ורמות גבוהות של רווחה חומרית וגשמית.
זה עוזר לך להשיג את היעדים שלך מהר יותר ויותר, זה גורם למוח שלך לעבוד טוב יותר, מרחיב את אוצר המילים שלך, מה שהופך אותך לבן שיחה טובה יותר ולתקשר יותר טוב את הרעיונות שלך, וזה עוזר לך לחשוב גדול יותר ומעבר לנסיבות שלך.

הנשיא לשעבר ברק אובמה מסביר בצורה מושלמת מדוע הוא היה כל כך מחויב לקרוא במהלך נשיאותו בראיון שנערך לאחרונה בניו יורק טיימס: "בתקופה בה אירועים מתרחשים כל כך מהר כל וכל כך הרבה מידע מועבר", אמר, "הקריאה נתנה לי את היכולת מדי פעם להאט ולקבל פרספקטיבה ויכולת להיכנס לנעליו של מישהו אחר".

"שני הדברים האלה", הוא הוסיף, "היו בעלי ערך רב בעיניי. אם הם הפכו אותי לנשיא טוב יותר אני לא יכול לומר. אבל מה שאני יכול לומר זה שהם אפשרו לי לשמור על שיווי המשקל שלי במשך שמונה שנים, כי זה מקום מפלט למחשבות במציאות שהיא אינטנסיבית וקשה".

אז איך נדע מה אנחנו צריכים לדעת והאם זה ישתלם לנו?

זהו ידע חשוב בזמן הנכון. ערך הידע אינו סטטי, זה פונקציה של כמה אנשים רואים בידע שלך ערך וכמה הוא נדיר. ככל שהטכנולוגיות החדשות מבשילות ומעצבות תעשיות מחדש, לרוב ישנו גירעון של אנשים עם הכישורים הדרושים, מה שיוצר פוטנציאל לפיצוי גבוה. ככל שתהיו מסוגלים לרכוש את הידע הזה במהירות כך יובטח לכם רווח כלכלי גבוה יותר.

ידע מנטלי שווה יותר מידע מקצועי. הבנה ושימוש במודלים מנטליים הם המיומנויות האוניברסליות ביותר שכל אחד צריך ללמוד. זה מספק בסיס חזק של ידע החל על כל תחום. אז כשאתם קופצים לתחום חדש, יש לכם ידע קיים מראש שתוכלו להשתמש בו כדי ללמוד מהר יותר.

העבירו את ערך כישוריכם לאחרים. אנשים עם אותם כישורים יכולים להרוויח משכורות שונות ושכר טרחה שונה על סמך מידת יכולתם לתקשר ולשכנע אחרים. יכולת זו משכנעת אחרים שהכישורים שיש לכם הם בעלי ערך. אנשים רבים משקיעים שנים בשליטה במיומנות טכניות בסיסיות וכמעט לא במיומנות השכנוע והשיווק העצמי החשובות לא פחות.

המירו ידע לכסף ותוצאות. ישנן דרכים רבות להפוך את הידע לערך בחייכם. כמה דוגמאות כוללות מציאה וקבלת עבודה שמשתלמת היטב, קבלת העלאה, בניית עסק מצליח, מכירת הידע שלך כיועץ ובניית המוניטין שלך בכך שאתה הופך למוביל מחשבה.

למדו כיצד להשקיע כלכלית בלמידה כדי לקבל את התשואה הגבוהה ביותר. כל אחד מאיתנו צריך למצוא את "תיק העבודות" הנכון של ספרים, קורסים מקוונים ותוכניות תעודה / תואר שיעזרו לנו להשיג את יעדינו בתקציב שלנו. כדי לקבל את התיק הנכון, עלינו להחיל תנאים פיננסיים - כגון החזר השקעה, ניהול סיכונים, שיעור משוכות, גידור וגיוון - על השקעות בידע.

למדו כיצד ללמוד. פעולה זו מעלה את הערך של כל שעה שאנחנו מקדישים ללמידה (קצב הלמידה שלנו). קצב הלמידה שלנו קובע כמה מהר הידע שלנו מתחבר לאורך זמן. אם נשווה מישהו שקורא ספר אחד בשבוע לעומת מישהו שלוקח לו עשרה ימים לקרוא ספר- נגלה כי במהלך שנה, ההבדל בין שני האנשים מסתכם לכדי קריאת 85 ספרים נוספים.

כדי להעביר את המיקוד שלנו מאובססיביות יתר בכסף לחיפוש יותר מפותח ומציאותי אחר ידע, עלינו להפסיק לחשוב שאנחנו רק רוכשים ידע מגיל חמש עד 22, ואז להפסיק לעבוד כדי לשרוד אלא בכדי לשגשג בעידן חדש זה.