שיימינג על תלמידה חרדית: חברותיה ישלמו 144 אלף שקל
תלמידות פרסמו באינסטגרם כי חברתן לספסל הלימודים ניהלה קשר מיני עם רופא מבוגר, נכנסה להיריון ועברה הפלה. השופט קבע שמדובר בלשון הרע

בית משפט השלום בבית שמש קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה תלמידה חרדית נגד שתי חברותיה לספסל הלימודים, בעקבות פוסט שפורסם עליה באינסטגרם בעת שלמדה בבית-ספר דתי-חרדי. השופט אלעד לנג קבע כי הפרסום, שייחס לה בכזב קשר מיני עם רופא, היריון והפלה, היה משפיל במיוחד בנסיבות חייה וסביבתה החברתית. שתי הנתבעות חויבו לשלם לה פיצוי והוצאות בסך כולל של 144 אלף שקל.
האירוע התרחש בדצמבר 2023. על קירות בית-הספר הופיעו מודעות עם ברקוד, שהוביל את מי שסרק אותו לעמוד אינסטגרם. בעמוד פורסם פוסט שכלל את שמה של התלמידה, גילה, מקום מגוריה, מקום לימודיה, העובדה שהיא עוזרת במרפאת שיניים ותמונת הפרופיל שלה. לצד הפרטים האמיתיים נכתבו גם טענות שקריות שלפיהן היא "מבלה" עם רופא מבוגר ללא ידיעת הוריה, נכנסה ממנו להיריון ועברה הפלה.
לפי פסק הדין, הפרסום נצפה על ידי תלמידות ומורות, עורר "מהומה רבה" בבית-הספר, והתלמידות אף שוחררו לביתן מוקדם. בעקבות האירוע הגישו התלמידה והוריה תלונה במשטרה, ובית-הספר ערך בירור שבסופו הושעו שתי הנתבעות. אחת הנתבעות הודתה במעורבותה, הסירה את הפרסום והתנצלה בפני התלמידה במכתב ובשיחת טלפון. הנתבעת השנייה הכחישה שהייתה שותפה ליצירת הפוסט וטענה כי לכל היותר נכחה לצד חברתה בעת תליית מודעות הברקוד בבית-הספר.
בתביעה שהגישה באפריל 2024 טענה התלמידה כי מדובר בפרסום שקרי, זדוני ומרושע, שגרם לה פגיעה נפשית וחברתית קשה. לדבריה, בעקבותיו היא הסתגרה, נמנעה מפעילויות חברתיות ומלימודים סדירים, וחששה שהדבר יפגע בעתידה ובשידוך שלה לבן זוג.
הנתבעות טענו כי מדובר ב"מעשה קונדס" ללא כוונת זדון. אחת מהן הסבירה כי הפרסום נכתב בהשראת סדרת נוער, ובמטרה "לשעשע, לייצר עניין ותוכן ולגרוף 'יוקרה', סקרנות ועניין לעמוד האינסטגרם".
שילבו אמת ושקר
השופט לנג דחה את הניסיון להציג את האירוע כ"זוטי דברים". לדבריו, מדובר בלשון הרע מובהקת, שכן הפרסום ייחס לתלמידה קיום יחסים מיניים ממש, עם גבר גרוש בגיל יותר מכפול מגילה, תוך שילוב פרטים אמיתיים שעלולים היו לשוות לפרסום אמינות. הוא הדגיש כי הדברים היו פוגעניים במיוחד משום שהתלמידה הייתה נערה מהמגזר הדתי-חרדי, שבו יש משמעות חברתית ומוסרית קשה לטענות מסוג זה.
עוד נקבע כי לנתבעות לא עומדת הגנת תום הלב. השופט ציין כי הפרסום נעשה "מתוך מודעות מלאה ואף מכוונת", וכלל פרטים מזהים ישירים – שם התובעת, גילה, מקום מגוריה, מקום הלימודים ותמונת הפרופיל שלה. לדבריו, מי שרוצה לפרסם מידע כוזב ופוגעני לשם שעשוע יכול היה לעשות זאת על דמות בדיונית שלא ניתן לקשרה לאדם אמיתי, ולא על התלמידה שדמותה קיימת וידועה.
למרות זאת, בית המשפט דחה את דרישת התובעת לכפל פיצוי בשל כוונה לפגוע, לאחר שקבע כי לא הוכחה כוונה מיוחדת לפגוע דווקא בה, אלא 'אדישות' לפגיעה ולנזק שעלולים היו להיגרם לה.
בסופו של דבר חויבה אחת הנתבעות לשלם לתלמידה פיצוי של 50 אלף שקל והוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 22 אלף שקל. הנתבעת השנייה חויבה בפיצוי של 30 אלף שקל ובהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 42 אלף שקל. הודעת צד שלישי שהגישה נגד בית-הספר נדחתה, והיא חויבה לשלם לו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20 אלף שקל.

- ב"כ התובעת: עו"ד חיים איציקובסקי
- ב"כ הנתבעים 1-3: עו"ד אלי תגר
- ב"כ הנתבעים 4-6: עו"ד איתמר כהן
- ב"כ בית-הספר: עו"ד גיל ישראלי
עו"ד רון זהבי עוסק/ת ב- לשון הרע
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.