mako
פרסומת

צבר חובות כבדים בהימורים – וישלם כעשירית

תחילה ביקשה הנאמנת תוכנית תשלומים ממושכת ומחמירה במיוחד, בנימוק שהחובות נוצרו בחוסר תום לב. אלא שהחייב טען כי התמכרות היא מחלה לכל דבר, ובית המשפט התחשב בגמילה שהוא עובר

מערכת פסקדין
פסקדין
פורסם:
אילוסטרציה
אילוסטרציה | צילום: Shutterstock
הקישור הועתק

בית משפט השלום בירושלים הורה לאחרונה על תוכנית שיקום כלכלי לצעיר שנקלע לחובות של כ-430 אלף שקלים, על רקע הימורים. השופט עופר יובל נתן משקל להליך השיקום והגמילה שבו מצוי החייב וקבע כי ישלם בסך הכול 45,600 שקלים: 12 תשלומים של 1,000 שקלים ו-24 תשלומים נוספים של 1,400 שקלים. בכך נדחתה עמדת הנאמנת, שביקשה להטיל עליו תוכנית פירעון ממושכת ומחמירה משמעותית.

החייב (28), רווק שעובד כיום ברשת מאפיות ובתי קפה ידועה, מספר כי היה בזוגיות ארוכה של 10 שנים ואף עמד להתחתן. אלא שבמקביל לכניסתו לעולם ההימורים החתונה בוטלה, וההסתבכות הכלכלית שכללה הימורים והלוואות בסכומים אסטרונומיים הלכה והחריפה.

מאז הוא החל בהליך שיקום אישי וכלכלי. בתחום האישי, סיפר, הוא מצוי היום בגמילה מהימורים, כולל מפגשים בקבוצות של מהמרים אנונימיים ובטיפול של היחידה להתמכרויות ברווחה. בפן הכלכלי – הוא פתח לפני כשנה בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי באמצעות עו"ד זאב פרל.

לקראת הדיון בקביעת תוכנית השיקום טענה הנאמנת כי החובות נוצרו בחוסר תום לב, שכן מקורם בהתמכרות להימורים. על בסיס עמדה זו המליצה על תוכנית פירעון מחמירה במיוחד, שבמסגרתה יידרש החייב לשלם 1,700 שקל בחודש במשך 72 חודשים, סכום כולל של יותר מ-120 אלף שקל לקופת הנשייה.

במרכז ההליך עמדה מחלוקת עקרונית: האם עצם העובדה שהחובות נוצרו כתוצאה מהימורים מלמדת על חוסר תום לב המצדיק החמרה, או שמא יש להתייחס להתמכרות להימורים כאל מחלה ולבחון את האדם על פי מאמצי השיקום שעשה והדרך שעבר מאז הפסיק להמר.

פרסומת

באמצעות עו"ד זאב פרל נטען כי התמכרות להימורים היא מחלה מוכרת, וכי שאלת תום הלב אינה יכולה להיבחן רק על פי מקור החובות. עוד נטען כי תכליתו של חוק חדלות פירעון היא שיקום כלכלי ולא ענישה, וכי יש לתת משקל למצבו הנוכחי של החייב, להשתלבותו בהליך טיפולי, לעובדה שהפסיק להמר, למחויבותו להליך ולמאמציו לחזור למסלול חיים תקין.

עוד הודגש כי אין מחלוקת שהחייב נטל אחריות על מעשיו, פעל בשקיפות מלאה מול בעלי התפקיד, עמד בתנאי ההליך והוכיח כי מדובר באדם המבקש להשתקם ולא להתחמק מחובותיו. נטען כי בנסיבות אלה, עצם ההתמכרות אינה מצדיקה תוכנית פירעון חריגה בחומרתה.

השופט עופר יובל קיבל גישה זו ונתן משקל משמעותי לנסיבותיו האישיות של החייב ולהליך השיקום והגמילה שבו הוא מצוי. בפסק הדין צוין כי "בנסיבותיו האישיות של היחיד, ובמיוחד לנוכח הליך שיקום וגמילה מהימורים שניכר שהיחיד מחויב לו", יש מקום להורות על צו לשיקום כלכלי.

פרסומת

בסופו של דבר נקבע כי החייב יוסיף לקופת הנשייה 45,600 שקל בלבד ב-36 תשלומים חודשיים, חלף התוכנית המחמירה שהתבקשה בתחילה. לאחר השלמת התוכנית ועמידה בתנאיה, יקבל הפטר מחובות העבר.