יש לכם בן זוג? זה לא מחליף ייפוי כוח מתמשך

אנחנו חולקים חיים. בית, ילדים, חשבון בנק, החלטות קטנות וגדולות - ולעתים עשרות שנים של היכרות וחברות עמוקה. בתוך מציאות משותפת כזו, כמעט טבעי להניח שאם יום אחד בן או בת הזוג שלנו לא יוכלו לקבל החלטות בעצמם, אנחנו נהיה אלה שנוכל לעשות זאת עבורם אלא שמבחינה משפטית, זה כלל לא מובן מאליו.

עצם היותכם בני זוג - גם אחרי עשרות שנות נישואים וחיים משותפים - אינו מעניק באופן אוטומטי סמכות לקבל החלטות או לפעול בשמו של בן הזוג אם הוא אינו מסוגל עוד לעשות זאת בעצמו. ברגעים שבהם המשפחה ממילא מתמודדת עם מחלה, תאונה או ירידה קוגניטיבית, היא עלולה לגלות שהאדם הקרוב ביותר אינו בהכרח האדם שמוסמך לפעול.

בדיוק לשם כך נועד ייפוי כוח מתמשך: לא רק כמסמך משפטי, אלא כאפשרות לקבוע מראש, בזמן שאנחנו מסוגלים לבחור, מי יקבל עבורנו החלטות, באילו עניינים - ובעיקר, כיצד היינו רוצים שהחיים שלנו יתנהלו כשלא נוכל עוד לומר זאת בעצמנו.

בני זוג יכולים לנהל יחד בית במשך עשרות שנים, לגדל ילדים, לשלם משכנתה ולהכיר היטב זה את רצונותיו של זה. כששואלים אותם מי יטפל בענייניהם אם לא יוכלו לעשות זאת בעצמם, התשובה נראית ברורה: "בעלי" או "אשתי". מבחינתם, זו המשכיות טבעית של החיים המשותפים.

אלא שמבחינה משפטית, התשובה אינה פשוטה כל כך. נישואים או חיים משותפים לא הופכים אדם באופן אוטומטי לאפוטרופוס של בן זוגו, ואינם מעניקים לו סמכות כללית לקבל החלטות במקומו. בן הזוג עשוי להיות האדם המתאים ביותר לתפקיד, אבל הקרבה המשפחתית כשלעצמה אינה תחליף להסמכה משפטית.

הפער הזה עלול להתגלות בעקבות שבץ, תאונה או מחלה הפוגעת ביכולת להבין ולקבל החלטות. לצד הדאגה והטיפול באדם הקרוב, צריך להמשיך להסדיר תשלומים, לטפל בנכסים ולקבל החלטות הנוגעות לחיי היום-יום. העובדה שבן הזוג מכיר את כל הפרטים אינה מספיקה כדי לפעול בשמו מול הגופים השונים.

בהיעדר ייפוי כוח מתמשך מתאים שניתן להפעיל, עשוי להידרש הליך למינוי אפוטרופוס בבית המשפט. בן הזוג יכול אומנם לבקש להתמנות כאפוטרופוס, אך בסופו של דבר ההחלטה על הצורך במינוי, זהות האפוטרופוס והיקף סמכויותיו מסורה לבית המשפט.

לבחור מראש, להגדיר במפורש

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם בגיר, המבין את משמעות המסמך ותוצאותיו, לקבוע מראש מי יטפל בענייניו אם בעתיד לא יוכל להבין בהם ולקבל החלטות לגביהם. אפשר להסדיר באמצעותו עניינים אישיים, רפואיים ורכושיים, כולם או חלקם. הבחירה יכולה להיות בבן הזוג, אך אפשר לבחור גם אדם אחר או למנות כמה מיופי כוח.

המסמך מאפשר גם להסביר כיצד רוצים שיפעלו. למשל, להביע העדפה להמשך מגורים בבית כל עוד הדבר אפשרי, לקבוע הנחיות לניהול הכספים ולהגדיר מי מבני המשפחה יקבל דיווחים. כך, לצד הסמכות לפעול, נשאר גם תיעוד של הרצונות וההעדפות של האדם עצמו.

אצל בני זוג יש משמעות גם לשאלה מה יקרה אם מי שנבחר לא יוכל למלא את התפקיד. אפשר למנות מיופה כוח מחליף, או לחלק תחומי אחריות בין כמה אנשים. אם בוחרים ביותר מאדם אחד, כדאי להגדיר כיצד יקבלו החלטות ומתי יידרשו לפעול יחד. הסדרה כזו עשויה לצמצם אי-הבנות ולהקל על ההתנהלות בעת הצורך.

ייפוי כוח מתמשך נערך בפני עורך דין שעבר הכשרה מתאימה, ויש להפקידו אצל האפוטרופוס הכללי. הפקדת ייפוי הכוח אינה מפעילה אותו אוטומטית. אם בהמשך האדם מגיע למצב שאינו מסוגל עוד להבין ולקבל החלטות בעניינים שנכללו במסמך, על מיופה הכוח להודיע על כך לאפוטרופוס הכללי ולצרף את המסמכים הנדרשים – בדרך כלל חוות דעת רפואית.

את ההסדרה הזו צריך לעשות כשהאדם עדיין מבין את משמעות הבחירה ואת הסמכויות שהוא מעניק. אם הוא כבר אינו מסוגל להבין את המסמך ותוצאותיו, אין אפשרות לערוך ייפוי כוח מתמשך.

לקראת השנה החדשה, כדאי להקדיש מחשבה לשאלה מי יוכל לפעול עבורנו בעת הצורך. אמון בבן הזוג הוא נקודת מוצא חשובה. ייפוי כוח מתמשך מאפשר לתת לאמון הזה ביטוי משפטי.

• עו"ד טל פס עוסקת ב-ייפוי כוח מתמשך