mako
פרסומת

אישה נפלה במרכז מסחרי. העירייה התנערה: "שטח פרטי"

ביהמ"ש דחה את עמדת העירייה והבהיר כי חובת הרשות המקומית לסלק מפגעים חלה גם בשטחים פרטיים, אם הציבור עושה בהם שימוש. הפיצוי לתובעת: כ-220 אלף שקל

עו"ד ארז מלכה
פסקדין
פורסם:
אישה נופלת במדרכה, נפילה
אישה נופלת במדרכה, נפילה | צילום: Antonio Guillem, shutterstock
הקישור הועתק

"אחריותה של עירייה משתרעת גם על מפגעים ומכשולים שנמצאים בבעלות פרטית, אולם משמשים את הרבים": כך הבהירה לאחרונה השופטת אפרת קריב מבית משפט השלום בחיפה. היא דחתה את ניסיון עיריית נוף-הגליל לחמוק מפיצוי אישה שנפלה במרכז מסחרי פרטי בעיר, ונפגעה בכל חלקי גופה. נקבע שישולמו לה 216 אלף שקלים, בתוספת הוצאות משפט.

לטענת התובעת (72), במרץ 2022 עברה תאונה ב"מרכז דדו" שבנוף הגליל: בצאתה מקופת החולים נתקלה במפגע, אותו תיארה כ"מעין בור לא בטיחותי" בעומק כ-10 ס"מ, וכתוצאה מכך נפלה ונפגעה קשות בכל חלקי גופה, ובעיקר בכתפה השמאלית. בתה, שהעידה בהליך, סיפרה כי אמה טלפנה אליה בהיסטריה וביקשה ממנה, תוך כדי בכי תמרורים, לקחת אותה לרופא.

מומחה שמונה בתיק מצא שעקב התאונה נגרמה לאישה נכות קבועה בשיעור 35%. התובעת סיפרה שהאירוע הוביל להידרדרות משמעותית במצבה התפקודי, וכי הפכה מאדם עצמאי לתלותי לחלוטין. "נלחמתי על העצמאות שלי ועל כך שתהיה לי פינה משלי לגור בה, מבלי שאהיה נטל על בנותיי", טענה התובעת, ואולם לדבריה תקוותה נגוזה ובנותיה נאלצות כיום לסעוד אותה עקב מצבה.

להגנתה טענה העירייה שהתאונה אינה באחריותה, מאחר שמדובר במרכז מסחרי פרטי. לחילופין נטען שיש להשית עליה אשם תורם מכריע, בשיעור 100%, בשל כך שצעדה ללא מקל ההליכה שלה, מבלי לבחון את נתיב צעידתה ותוך התעלמות ממצבה הרפואי שכלל, בין היתר, סחרחורות וחוסר שיווי משקל.

לא תבעה כצד שלישי

השופטת קריב דחתה את ניסיון העירייה לחמוק מפיצוי הנפגעת בשל היות המרכז מושא התאונה בבעלות פרטית. היא הבהירה כי "אחריותה של עירייה משתרעת גם על מפגעים ומכשולים שנמצאים בבעלות פרטית, אולם משמשים את הרבים – ממש כמו מרכז 'דדו' בענייננו", וציינה לחובתה שלמן הגשת כתב הגנתה, באפריל 2023, לא מצאה לנכון לצרף לתביעה כצד ג' את בעלי המרכז.

השופטת חידדה, בעניין הזה, כי היעדר הפיקוח של העירייה על מפגעים שברכוש פרטי הנמצא ברשות הרבים "הוא לב ההתרשלות של הנתבעת", שכן היה עליה לצפות כי היעדר תחזוקה נאותה יגרום סיכון למשתמשי הדרך. היא קבעה, לפיכך, שיש להטיל על העירייה אחריות למפגע ולתאונה, זאת לצד אשם תורם בשיעור 20% על הנפגעת.

פרסומת

השופטת קיבלה, בהקשר הזה, את טענת הנתבעת כי היה על האישה להישמר יותר בצעידתה נוכח קשיי ההליכה והסחרחורות מהם סבלה עובר לתאונה. עוד עלה מעדות התובעת כי הכירה את המקום והלכה בו פעמים רבות, כך שהייתה מודעת למפגע - באופן המצדיק לייחס לה חלק מהאחריות לפציעתה.

בסוגיית הנזק קיבלה השופטת את ממצאי המומחה שמינתה, וקבעה על בסיסם שעל העירייה לפצות את הנפגעת בשל ראשי הנזק השונים – כאב וסבל, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות – ב-180 אלף שקל; זאת לאחר ניכוי אשמה התורם ותגמולי ביטוח לאומי להם נמצאה זכאית. עוד חויבה הנתבעת לשאת בשכר טרחת עו"ד התובעת, 36 אלף שקל, ובהוצאות המשפט שלה.

  • ב"כ התובעת: עו"ד לידור פוגל
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד אהוד דהאן

עו"ד ארז מלכה עוסק/ת ב- נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.