מהייטק – לטיפול בקשישים: ניצחון לאם בתביעת מזונות

מהייטקיסטית מצליחה – למטפלת בקשישים בשכר זעום: אישה שחוותה טלטלה כלכלית שלילית קיצונית, על רקע הצורך לטפל בבנה האוטיסט, לא תיפגע במזונות, וזאת חרף הפיכת זמני השהות עמו לשווים. השופטת ענת הלר-כריש מבית המשפט למשפחה בתל אביב דחתה את תביעת האב והטילה עליו הוצאות.

הצדדים, יהודי ומוסלמית, ניהלו בעבר זוגיות ממנה נולד בנם (9). הם נפרדו בהיותו תינוק, ולימים אובחן הקטין על הרצף האוטיסטי. בספטמבר 2019 הגיעו הוריו להסכמות כי האב ישלם לאם מזונות בסך 2,500 שקל, בתוספת 40% מהוצאות החינוך והבריאות. אלא שעם הזמן הורחבו זמני השהות עם האב באופן מהותי. על הרקע הזה הוא עתר לביטול המזונות.

הוא סיפר שכיום בנו שוהה עמו כמחצית מהזמן, ואף למעלה מכך בתקופת החגים, שכן האם אינה מציינת מועדים יהודיים. לשיטתו, הרחבת זמני השהות עם בנו מהווה "שינוי נסיבות מהותי" שמחייב את התערבות בית המשפט והפסקת חיובו במזונות.

מנגד טענה האם שגם לאחר הרחבת זמני השהות הטיפול בבנה נופל בעיקר על שכמה, באופן שהוביל לפיטוריה מתחום ההייטק ולהרעה קיצונית במצבה הכלכלי – עד כדי הסתמכותה על עמותת "פתחון לב" המסייעת לה בארגזי מזון. לעומתה, טענה, מצבו של האב שפיר וכולל בין היתר שתי דירות בבעלותו. הנתבעת עתרה, בנסיבות אלה, להותיר את המזונות על כנם.

זמנים שווים, אחריות שונה

השופט הלר-כריש קיבלה את טענתו העקרונית של האב, כי השוואת זמני השהות מהווה "שינוי מהותי ומשמעותי אשר ככלל יש בו כדי להצדיק בחינה מחודשת של החיוב במזונות". ואולם למסקנתה, ברמת התוצאה אין הצדקה לביטול המזונות שעה שהאב הסתיר מידע על מצבו הכלכלי, בעוד זה של האם, כך בהתאם לאסמכתאות שהציגה, הורע באופן קיצוני מאז פסיקת המזונות.

לעניין זה שוכנעה השופטת כי פיטורי האם מתחום ההייטק, כמו גם אי-הצלחתה להשתלב בו מחדש, קשורים לצורך שלה לטפל בבנה, כשחרף ההידרדרות הקיצונית במצבה הכלכלי – היא עושה מאמצים כבירים על מנת לעבוד, ואפילו החלה לטפל בקשישים תמורת 1,300 שקל בלבד בחודש, לעומת 20,000 שקל בעברה.

"הנה כי כן", כתבה השופטת, "הגם שעל-פי חלוקת זמני השהות הפורמלית הקטין מחלק את זמנו בין ההורים בחלקים שווים - עדיין הנטל המוטל על האם הוא כבד יותר". בפסק הדין צוין שלצד ההרעה התעסוקתית, חשבונה של האם מצוי ביתרת מינוס גבוהה יחסית, והיא אף נאלצה לפדות זכויות בפנסיה וקרנות השתלמות.

לסיום הבהירה השופטת שעצם תשלום קצבת הנכות של הבן מביטוח לאומי אינה מצדיקה להפחית את מזונותיו. עם זאת, כדי למנוע שימוש בה לצרכים שאינם רפואיים – היא הורתה כי ייפתח חשבון ייעודי אליו תופקד הקצבה, מבלי שתעבור ישירות לחשבונה של האם כבעבר.

התביעה נדחתה ודמי המזונות שנקבעו לפני כ-7 שנים ייוותרו על כנם. האב חויב ב-15 אלף שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ האב: עו"ד אייל גבע
• ב"כ האם: עו"ד רן בנימין (סיוע משפטי)

עו"ד נטלי זץ-חורש עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.