האב התרחק 11 ק"מ – האם דרשה לצמצם את זמני השהות
האם טענה כי בעבר המרחק בין בתי הצדדים היה כמה מאות מטרים בלבד אך כיום המעברים מביתה לבית האב מקשים על הקטין ואינם לטובתו. בית המשפט לא מצא בסיס לתביעה
אם לקטין הגישה תביעה נגד האב בה טענה כי מאחר שעבר דירה יש לשנות את זמני השהות כך שבמקום זמני שהות שוויוניים הנהוגים כיום בהתאם לפסק דין שניתן ב-2021, ייקבע כי היא הורה מרכז ומשמורן והקטין ילון במהלך כל השבוע בביתה, וילון אצל האב רק בסופי שבוע אחת לשבועיים. השופטת אפרת ונקרט דחתה לאחרונה את התביעה והפנתה את הצדדים לטיפול.
בתביעתה סיפרה האם כי התנהלו בין הצדדים הליכים רבים ובסופו של דבר הוחלט כי המשמורת תהיה משותפת, ואולם במועד פסק הדין האחרון, שניתן לפני כשנתיים, הצדדים התגוררו במרחק של כמה מאות מטרים האחד מהשני.
לדבריה, לאחרונה בחר האב באופן חד צדדי לעבור לגור בעיר אחרת המרוחקת כ-11 ק"מ ממקום מגוריה מבלי לשתף אותה בהחלטה.
לטענת התובעת מעבר הדירה של האב פוגע בסדר היום של הקטין, גורם לו לעייפות במסגרת החינוכית שכן עליו להתעורר מוקדם מאוד בבוקר ולהעביר את הדרך בנסיעה ארוכה על מנת להגיע בזמן ללימודים, ומשכך מהווה פגיעה בטובת הקטין.
לדבריה, מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצריך התערבותו של בית המשפט. שינוי הנסיבות לשיטתה בא לידי ביטוי הן בפגיעה בקטין לעיל והן בפגיעה כלכלית בה לנוכח העובדה שהיא נאלצת להסיע את בנה לבית האב מעת לעת, דבר שגורם לה להפסד שעות עבודה.
היא ביקשה להכריז עליה כהורה מרכז ומשמורן או לחילופין, שהאב יחזור לגור בסמוך לדירתה על מנת שניתן יהיה להמשיך במשמורת המשותפת.
האב טען מנגד כי יש לדחות את התביעה על הסף שכן נושא המשמורת כבר הוסכם בהליכים קודמים וההסכמה קיבלה תוקף של פסק דין. הוא הוסיף כי טובתו של הקטין היא קשר יציב משמעותי ונרחב עם שני הוריו ולא צמצום הקשר עמו.
לא שינוי מהותי
השופטת אפרת ונקרט מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה הבהירה כי מעבר דירה של אחד הצדדים למרחק של כ- 11 ק"מ ממקום מגורי הצד השני, ואף לעיר אחרת, שעה שלא התבקשו שינוי מסגרת חינוכית או כל בקשה אחרת המשפיעה על אורחות חייו של הקטין, אינו דבר המהווה "שינוי נסיבות מהותי".
השופטת אימצה במלואן את המלצות העובדת הסוציאלית שמונתה לערוך תסקיר בתיק. העו"ס המליצה כי ההורים יימנעו מלחשוף את הקטין למחלוקות ביניהם, ישמרו על תקשורת ושיח מכבד ויפנו כל אחד לטיפול זוגי ומשפחתי. עוד היא המליצה על טיפול רגשי לקטין בהקדם.
השופטת הורתה לצדדים לפנות אל העו"ס בתוך 14 יום כדי שתפנה אותם לגורם טיפולי עבור הקטין, להתחיל בטיפול עבור הקטין בתוך 45 יום ולשאת בעלות הטיפול בחלקים שווים.
"תביעה זו טוב היה לולא באה כלל לעולם", סיכמה השופטת, והטילה על התובעת הוצאות בסך של 15,000 שקל.
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד אברהם (בומה) ברחד עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.