פועל נהרג מקריסת פיגום – חברת הבנייה ומנהלה זוכו

בית הדין לעבודה בתל אביב בהכרעת דין שנויה במחלוקת: זיכה חברת בנייה ומנהלה מעבירות לפי תקנות בטיחות העבודה בגובה, זאת לאחר שפועל שהעסיקו נהרג מקריסת פיגום. סגנית הנשיאה יפית מזרחי-לוי קבעה שיסודות האישום לא התגבשו שעה שלא הוכח כי הפיגום היה ללא גידור תקני, באופן המהווה "עבודה בגובה".

הטרגדיה קרתה בשנת 2018. פועל שהעסיקו הנאשמים – חברת בנייה ומנהלה – נפל מקריסת פיגום, ישירות אל מותו. בביקורת שנערכה באתר עקב התאונה נמצא כי המנוח לא היה מאובטח עם רתמת בטיחות. בשל כך הועמדו החברה ומנהלה לדין פלילי כשיוחסה להם, בין היתר, עבירה של "אי-אבטחת עובד בגובה במשך כל זמן העבודה בגובה במערכת מתאימה לבלימת או מניעת נפילה".

במסגרת טיעוניה הבהירה המדינה כי אינה מייחסת לנאשמים ולו "קצה קצהו" של אחריות למותו המצער של הפועל, ואולם לשיטתה - המנוח עבד "עבודה בגובה" ללא רתמת בטיחות, באופן המגבש את אחריותם בהתאם לתקנות. נטען שמדובר בעבירת "אחריות קפידה", בה לא נדרש להוכיח יסוד נפשי כתנאי להרשעה.

מנגד טענו הנאשמים כי אין מדובר בעבירה מסוג "אחריות קפידה" וכי בנסיבות העניין יש להעניק להם הגנה מן הצדק – זאת לאחר שהפרקליטות, שניהלה חקירה לגבי האירוע בגין גרימת מוות רשלנות, החליטה לסגור את התיקים נגדם. עוד נטען כי "אין מחלוקת שלעובדים סופקו רתמות" וכי הנאשם "אינו נדרש להיות אוטוריטה בתחום הבטיחות", אלא די בכך שמינה בעלי תפקיד בנושא.

לא אחריות קפידה

"עבודה בגובה" מוגדרת בתקנות, בין השאר, כעבודה "המתבצעת מעל משטח עבודה בלא גידור או מעקה תקני". השופטת מזרחי-לוי חידדה, בהקשר הזה, שאומנם בכתב האישום מצוין כי המנוח עבד על פיגום, כלומר על "משטח עבודה", ואולם לא נכתב בו האם הפיגום היה בלא גידור או מעקה תקני, באופן המגבש את העבירה שיוחסה לנאשמים.

נקבע שהיעדר הפירוט כאמור מהווה פגם חמור שפגע ביכולת הנאשמים להתגונן, וכי כתב האישום אינו מגלה לפי איזה מן החלופות האפשריות עבודת המנוח היוותה "עבודה בגובה". השופטת דחתה את טענת המדינה כי "אינה מחויבת לרדת לרזולוציה" המתבקשת ולציין "ברחל בתך הקטנה את מרכיבי ההגדרה" הרלוונטיים.

"המדינה לא הציגה ראיות המצביעות על היעדר גידור בפיגום שהתמוטט, להבדיל מראיות נסיבתיות", הדגישה השופטת. היא קבעה כי מדובר במחדל ראייתי הנזקף לחובת המאשימה, וכי "במכלול הראיות – אינני סבורה שהוכח מעבר לכל ספק סביר שהפיגום עליו עבד המנוח לא היה עם מעקה תקני".

בהכרעת הדין אף נדחתה עמדת המדינה כי מדובר בעבירת "אחריות קפידה". בהינתן זאת, נקבע שאף לא הוכחה מודעות להתקיימות יסודות העבירה, באופן המגבש את היסוד נפשי הנדרש. השופטת שוכנעה, בהקשר הזה, כי המנוח פעל עצמאית: "לא ברור מתי וכיצד יכול היה מנהל העבודה – בין מטעם החברה ובין מטעם קבלן השלד – לבחון את הפיגום ולאשרו לשימוש ללא ציוד עבודה בגובה".

לפיכך, בשל אי-הוכחת "עבודה בגובה" והיסוד נפשי, הנדרשים לשם הרשעתם, הורתה השופטת על זיכוי הנאשמים מהמיוחס להם.

• ב"כ המאשימה: עו"ד דוד אביטן
• ב"כ הנאשמים: עו"ד חדוה באום ועו"ד גלעד באום

עו"ד איתי שחר עוסק/ת ב- פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.