הייתי מרים את הבן שלי ובוכה. זה חוסר אונים

בחודש שעבר הלכה לעולמה באופן פתאומי תמר אזולאי, אמו של שחף רז. רק שבועיים לפני מותה אובחנה אצלה מחלת הסרטן, ותקופה קצרה של התמודדות מסביב לשעון הסתיימה ברגע כואב אחד שרז, שנעלם מאז מהרשתות החברתיות, עוד מנסה לעכל. "היא הייתה בבדיקות כי היא לא הרגישה טוב. באתי לבקר אותה והכל היה בסדר, ואז גילינו כמה זה חמור".

איך זה קרה?
"לפני חצי שנה סבא שלי נפטר ואמא שלי הייתה מאוד קרובה אליו. בהלוויה שלו היא הייתה בהחלמה מניתוח להסרת חלקיק סרטני קטן במעי, הרופאים אמרו שזה שטויות ושאין שום סכנה, ושבוע אחרי זה יאר נולד. תשומת הלב הייתה סביב זה, ובמקביל אמא שלי עשתה בדיקות. קאט לחצי שנה קדימה, היא התלוננה על כאבי גב ושלחו אותה למיון. עשו לה סי-טי ואחריו העבירו אותה למחלקה האונקולוגית, ושם הרופא הסביר לנו שזה סרטן ושהמצב מורכב. זה היה כבר בשלב 4 והתפשט לחמישה מוקדים קריטיים בגוף: הריאות, הלבלב, המעי, הכבד ועמוד השדרה. שתי עצמות נשברו מהמחלה".

הייתה לכם תקווה שהיא תצא מזה?
"כל הזמן, החלטתי שאני עושה הכל כדי לשמור על תקווה ולתת לה כוח. זה היה קשה כי כל יום הגענו וקיבלנו כאפה אחרת. פניתי גם לרפואה האלטרנטיבית, לנסות לעזור לה דרך איזון הגוף. התייעצתי עם כל בן אדם שאני מכיר, ובזמן שחיכינו לביופסיה ולתוצאות שלה ראיתי אותה מידרדרת. ביום חמישי היא הלכה לשירותים לבד, ביום ראשון כבר לא וביום שישי שאחרי זה היא כבר הייתה צריכה חמצן. הרופא אמר לנו, 'יש ציון מאפס למאה לאלימות הסרטן, ואצלה זה מאה'. אלו היו ימים נוראים והרופאים חששו שאנחנו נותנים לה יותר מדי תקווה. הם ראו אותנו, ובעיקר אותי, אנרגטי ובמצב רוח טוב. לא הסכמתי ליפול".

מה אמרת לה?
"אמרתי לה, 'אמא, אנחנו מנצחים את זה', ואז יצאתי החוצה והתפרקתי בבכי. קיווינו לנס ושידרתי לה שמגיע לה שיהיה לה נס, אבל אחרי כמה ימים זה נגמר. הייתי איתה ברגעים האחרונים. אחותי ואני ישנו שם באותו לילה וזה היה לילה קשה מאוד. אני לא בטוח שאני מסוגל לדבר על זה עדיין. ברגעים האחרונים שלה היא נשענה על אחותי, אמרנו לה שאנחנו נהיה בסדר ושהיא יכולה ללכת".

הספקתם להיפרד ממנה?
"כל השבועיים האלה היו סוג של פרידה מצד אחד, אבל מצד שני, בגלל שהכל קרה כל כך מהר לא הייתה השלמה עם המצב, לא בצד שלה ולא בצד שלנו. לא היו לנו שיחות אמיתיות על המוות או על היום שאחרי".

אתה מאשים מישהו?
"אני חושב שההתנהלות של הרפואה המודרנית, בעדינות אני אגיד, לא מדהימה. אני לא רוצה להגיד רשלנות, אבל אנחנו נבחן את זה. אני לא מוכן שאמא שלי תלך על טעות של מישהו. היא הייתה בביקורות כל התקופה, איך לא ראו את זה? אם היו מגלים את זה קודם, אולי זה היה אחרת. זה גם למענה וגם למען שינוי הפרוטוקולים, שמקרה כזה לא יקרה שוב".

בחצי שנה בכיתי יותר מאשר בכיתי כל החיים

החודשים האחרונים בחייו של רז (37) היו רצופים בשינויים, לטובה ולרעה. בחודש ספטמבר הביאו לעולם רז ובת זוגו טליה עובדיה (שאותה הכיר בבית "האח הגדול" לפני כארבע שנים) את בנם הבכור, יאר. זמן קצר לפני מותה של אמו פורסם שהשניים רכשו בית חדש במושב באזור ירושלים בשווי מוערך של כ-15 מיליון שקל, שבו הם יגורו לצד הוריה של עובדיה. "אני הרבה בעשייה בבית החדש ועדיין מעכל את כל מה שקרה. לא חזרתי לחיים, אבל זה מבחירה. יש לי זוגיות, בית חדש וילד חדש, אז דעתי מוסחת. מהרגע שאמא שלי חלתה ועד היום לא העליתי כלום לאינסטגרם חוץ מסטורי שכתבתי בו, 'ברוך דיין האמת'. אני שמח שהעליתי את זה כי יש אנשים שלא חשבתי עליהם באותו רגע, אבל רצו לדעת מה קרה ולחלוק לה כבוד אחרון".

בסוף טליה היא זו שבישרה את הבשורה בעמוד שלה.
"כן. עבודה ברשת זה עניין מורכב, האנרגיות שלך במקום נמוך, אבל בסוף אתה צריך להמשיך. אני עדיין מנסה להבין איך לנהל את זה. אני לא מתכוון בשום שלב להרחיב על אמא שלי כי היא הייתה אדם מאוד פרטי, וגם את הכניסה שלי ל'האח הגדול' היא לא הבינה. היא תמכה בי, אבל היא לא הבינה. במותה אני לא מתכוון לשבור את זה. אני יכול לספר על החוויה שלי, אבל אני לא מתכוון להספיד אותה בפומבי".

אחרי "האח הגדול" השתתף רז בתוכנית "משפחה בהסעה" ושם חשף מול המצלמה את אביו, צביקה, ואת מערכת היחסים המורכבת שניהלו במשך שנים. התוכנית שיפרה את הקשר וקירבה ביניהם, לראשונה מאז שהיה נער. "ההורים שלי עברו גירושים לא פשוטים בכלל, בלשון המעטה. הייתי בן 16 בערך כשאבא עזב את הבית סופית, אבל חוויתי ילדות מלאת ריבים והייתה לזה השפעה. בשנים האחרונות אבא שלי התקרב אלינו, זה קרה בעיקר אחרי 'האח הגדול'. אחד הרגעים הכי מרגשים שהיו לי בתוכנית זה כשראיתי את אבא ואמא שלי ביחד במסוק. אבא שלי רצה להתקרב אלינו כל הזמן, אבל לא באמת אפשרנו את זה וההשתתפות בתוכנית יצרה תנאים שאולי לא היו קודם. כשאמא שלי הייתה בבית החולים הוא בא לבקר לא מעט, גם אותנו וגם אותה. ועדיין, אני מסתכל על אבות ובנים אחרים ואין לי את היחסים האלה עם אבא שלי. אין לי שנאה כלפיו ואני מבין בדיעבד הרבה דברים שהוא עשה, אבל יש לנו איזשהו מחסור של כמה שנים קריטיות בהתפתחות שלנו".

אתה כבר חודש וחצי לא ברשתות החברתיות. יש לך מחשבות לחזור?
"זה לא דחוף לי, אבל אני מתכוון לחזור בזמן הקרוב. תודה לאל שאני יכול להרשות לעצמי את השקט הזה כרגע, אני לא סובל ממנו, אני חושב שזה זמן מאוד פרטי של בן אדם. בחצי השנה האחרונה בכיתי יותר מאשר בכיתי כל החיים. התקופה הזו, בטח החודש וחצי האחרונים, היו קשים ודרשו מהצד של טליה המון הבנה. אני אבא מאוד פעיל, וברגע אחד פשוט נעלמתי. היא הייתה צריכה להכיל את זה ועשתה את זה בצורה מדהימה. גם לה לא היה קל, גם היא חוותה אובדן".

כמה אתה נותן לכאב להשתלט עלייך?
"מאז שאמא שלי נפטרה לא היה לי רגע של להיכנס מתחת לשמיכה ולבכות, אני לא רוצה את זה ולא צריך את זה. הדרך שלי להתמודד היא בלזוז, אני חייב לזוז, אין לי מה להפוך את הכאב למשהו שמשתק אותי. יש לי תינוק בבית, אז אני גם לא יכול להרשות לעצמי את זה ואני שמח על כך. אחד הטריגרים הגדולים שלי בתקופה של האשפוז היה כשהייתי חוזר אחרי ימים שלמים בבית החולים ומחזיק את יאר, זה הזכיר לי שאלה הדברים שאמא שלי עשתה איתי. הייתי מרים אותו ובוכה ולא רציתי לבכות על הילד שלי, אז הייתי נותן אותו לטליה. זה חוסר אונים, אבל אני לא יכול לשפוט את עצמי על המקום שהייתי בו. אני עדיין במקום כזה באופן מסוים, אבל אני מתגבר תוך כדי עשייה".

חזרת להיות האבא שהיית לפני זה?
"אני חושב שכן, אבל אני עוד בוחן את זה בעצמי. השבועיים האלה פתחו פער, פעם יאר היה עליי כל הזמן, נרדם עליי, מחרבן עליי, פולט עליי, ואחרי התקופה שנעלמתי וחזרתי, הוא למד להירדם על אמא שלו. בימים האחרונים של אמא שלי ניסינו לשמח אותה בכל דרך אפשרית, אז הבאנו את יאר לפגוש אותה. הוא כל כך שמח לראות אותה וזה כל כך שימח אותה, היא אמרה שיש לו אור בעיניים".

אתה שמח שהיא לפחות הספיקה להכיר אותו?
"אני יכול לבכות על משהו אחד ולהגיד תודה על משהו אחר. היא הספיקה לראות אותו, אבל הוא לא יזכור אותה".

בהרבה מובנים אני מאוד אמא של טליה

לפני כחודשיים שיתפו רז ועובדיה כי הגשימו חלום ועברו לבית משלהם במושב במרכז הארץ. השניים יגורו בנחלה משותפת שנרכשה יחד עם הוריה של טליה. כרגע הם גרים באותו הבית, אך עסוקים בתכנון ובבניית בית נוסף באותו השטח, לשם יעברו בהמשך. בתקשורת פורסמו הערכות על שווי הנכס ועל פי פרסומים, מדובר ב-15 מיליון שקל.

"תמיד היה לי חלום לעבור למושב, וההבדל הגדול בין אשתי וביני שהיא תגשים כל חלום שלה", אומר רז על ההחלטה לעבור. "אני יכול לחלום שנים, אבל היא חולמת ועושה. כשראינו את הבית בפעם הראשונה ברור שרציתי, אבל לא הבנתי איך מכל הבחינות, גם כלכלית, זה יהיה אפשרי. טליה רואה את המטרה ולא את האתגרים, היא פשוט עוברת אותם. אני גם מעריץ אותה על זה, וגם מנסה ללמוד ממנה כמה שיותר איך לעשות את זה".

איך התקבלה ההחלטה לגור עם המשפחה של טליה?
"טליה אומרת שזה חלום שתמיד היה להם, אני קצת נספח פה. לא הייתי עושה את זה אם הם לא היו האנשים שהם, וגם צריך להגיד, אנחנו בונים את הבית העתידי ככה שזה יהיה בית פרטי לגמרי עם כניסה נפרדת, הכל בנפרד, אבל מאוד קרוב. נעשה את זה בצורה חכמה ככה שלא יהיו קירות משותפים ותהיה פרטיות, אבל כן תהיה בריכה משותפת בשטח משותף. כרגע, עד שהכל ייבנה, אנחנו חולקים בית וזה עובד לנו מעולה כי הם באמת אנשים מדהימים, נוחים וסופר-מכילים".

יש לכם פרטיות?
"עכשיו לא, אבל זה בסדר, אין לי בעיה עם זה, גם כי זה זמני וגם כי אני בן אדם נוח. הייתי עם 18 אנשים בבית סגור, לא אהבתי את כולם וזה היה בסדר. ברור שהייתי רוצה יותר פרטיות, אבל אני יוצא למרפסת, מסתכל על הנוף ומבין את הפלוסים שבדבר".

מהרגע שהרעיון הזה עלה, זרמת?
"לא. הייתה לי קצת הרמת גבה, אבל שוב, כשאתה מקבל תנאים כאלה ולאור מערכת היחסים שפיתחתי עם ההורים שלה לאורך הזמן, זה לאט-לאט נהיה יותר נוח. יש לי המון במשותף עם ההורים שלה, אני מאוד אמא שלה בהרבה מובנים. נגיד כרגע, אמא שלה ואני אחראים לכביסות".

זה לא מקשה על הריבים כשההורים שלה גרים איתכם?
"אם יש עכשיו פיצוץ מטורף וההורים שלה שם, אז זה ייפסק שני צעדים לפני ואני אלך לסיבוב על האופנוע. להבדיל, אם יש משהו קטן ואין אף אחד בבית, זה יכול פתאום להתפתח למשהו שייצא מפרופורציות. אין זוג שלא רב, אף אחד לא מתרגש מזה, ואני יכול להגיד שהיו רגעים שאפילו התייעצתי עם ההורים של טליה לגבי הזוגיות שלנו כי הם מכירים אותה הכי טוב ואני סומך עליהם. היום אני משתדל שלא לעשות את זה כדי שלא לערב אותם יותר מדי ולהעמיס עליהם".

מתי מתוכננת הפרדת הבתים?
"אנחנו מתכננים, עד כמה שזה יהיה תלוי בנו, שזה יקרה תוך חודשים".

אחרי ששיתפתם ברכישת השטח, פורסמו הערכות על שווי הנכס – סביב 15 מיליון שקל. זה קשה שנכנסים לכם לכיס?
"לא, שאנשים יתעסקו במה שרוצים. חלקם היו קרובים יותר וחלקם פחות, ואני יכול להגיד שאנחנו ברוך השם מסתדרים והכל טוב, אבל מדובר ברכישה משותפת. מעבר לזה, החיים שלנו ציבוריים. אנחנו מבינים את זה".

אפרופו ריב ליד ההורים, שיתפתם בעבר בתקופה של משבר שחוויתם. איך הקשר הזוגי שלכם ממרחק הזמן?
"אנחנו מתחזקים והזוגיות שלנו מתפתחת. היו משברים ויהיו עוד משברים, היה אחד לא מזמן אפילו, אבל אני מרגיש שאני נמשך לטליה יותר, אוהב ומעריך אותה יותר, ואני יודע שזה גם הדדי. בא לי שאנשים במצב מוקדם יותר של מערכות יחסים יידעו שיש דברים שעם הזמן מתפתחים, הזוגיות מגיעה לגבהים אחרים".

קראתי את התנ"ך פעמיים

בין רז לעובדיה ניצבים פערים מסוימים בגישה שלהם לדת, ובריאיון למגזין סוף השבוע של mako היא אף אמרה שתרצה חינוך דתי עבור בנם. כעת רז מספר כי התקופה האחרונה גרמה לו להתקרב במעט למסורת ולמנהגים.

"המצב שלי לאחרונה דינמי. בשבועיים האחרונים לחיים של אמא שלי הנחתי תפילין כמעט כל יום וביקשתי את הרפואה שלה, הלכתי לרבנים וביקשתי מהם סגולות, לקחתי על עצמי כל מיני מצוות קטנות. אם אמא שלי הייתה יוצאת מזה, כנראה שהייתי עם כיפה עכשיו. שום דבר ממה שטליה מאמינה בו לא זר לי בכלל, זה הבית שגדלתי בו. אמא שלי הייתה אישה מאוד דתייה, פשוט אני הלכתי בדרך אחרת בשלב מאוחר יותר. אני מאמין בהרבה מובנים לא רחוק ממה שטליה מאמינה, אבל אני לא בפרקטיקה של הדברים. אני אוהב את היהדות כי יש בה גם את הממד הרוחני וגם המעשי, למה זה טוב לאלוהים ולמה זה טוב לאדם".

אבל באופן כללי, אפשר להגיד שאתה כל הזמן שואל שאלות.
"זו כל ההתעסקות שלי בזה. באתי ממקום דתי מאוד ולמדתי בבית ספר דתי, והיום אני חי איפה שאני מוצא היגיון".

אתם שומרים שבת בבית?
"אני לא. אני לא אדליק אש בבית בשבת, אבל אם אני ארצה לנסוע, אני אסע".

וכשיאר יגדל, הוא יקבל חינוך דתי?
"תשאלי אותי את זה עוד כמה שנים כי זה באמת סימן שאלה גדול. אני רואה את זה כבר בדברים הקטנים עכשיו, נניח רציתי לתת ליאר לטעום סטייק בעל האש וטליה לא רצתה כי התמ"ל חלבי, אבל אני יודע שזה יכול להתפתח למקומות קצת יותר מאתגרים. בסופו של דבר תהיה התמודדות בנושא הזה, ובגדול אני בעד לתת לו לבחור".

ילד בן 3–4 לא יכול לבחור לאיזה מסגרת חינוכית ללכת.
"בגלל זה זה שלב קצת מאתגר, זה בין לבין. למדתי בבית ספר ממלכתי-דתי מגיל 6, כולל שחרית כל בוקר, משנה וגמרא בתוך מערכת השעות, ובגיל 8 התחלתי לשאול שאלות. כשהגיעו כיתה ז' והמעבר לחטיבה אמרתי את דעתי, שאני רוצה לעבור לחינוך חילוני. לי זה לא יפריע כך או כך, להפך, אני אלמד אותו כל מה שהוא יבקש. אני גדלתי לתוך הדברים האלו וחקרתי אותם, קראתי בתוך בית 'האח' את התנ"ך פעמיים, פעם אחת בבית 'האח'".

יאר עוד קטן, אבל אתם כבר חושבים על עוד ילד?
"יש מחשבה כזאת כי אנחנו לא ילדים בעצמנו, אבל אנחנו לא מחפשים כרגע עוד הרפתקאות. יש לנו מספיק על הראש עם הבית החדש, הבנייה וכל מה שמסביב. מצד שני, שנינו אמרנו שאם זה יבוא, לא נעצור את זה".

כמה ילדים הייתם רוצים?
"אני תמיד אמרתי שלושה, אבל יכול להיות אפילו ארבעה".

טליה שיתפה שבתחילת ההורות היה לה יותר מאתגר, ושאתה גיבית אותה בהרבה דברים.
"זה הגבר שאני באופן טבעי, לקחתי על עצמי דברים שראיתי שקשה לה או שאין לה כוח כי אני נהנה מזה וזה הילד שלי. זה יצר מצב שבמקומות מסוימים בתחילת ההורות שלנו הייתי קצת יותר על הדברים, אבל התקופה עם אמא שלי בבית החולים איזנה את זה ואפילו הפכה את היוצרות. טליה תמיד הייתה שם, פשוט היה רגע שאני לא הייתי שם בכלל והיא הייתה צריכה להיות שם ב-100%. אם היו דברים מסוימים שאני הייתי טיפה יותר מתוקתק בהם עם הילד, זה כבר לא קיים ואפילו הפוך".

יש לכם רצון בעתיד לעוד תוכניות ריאליטי, או שמיציתם?
"אני יכול להגיד שהיו דברים שהיו מאוד קרובים ללקרות, תוכניות ריאליטי מאוד מוכרות שמצריכות שהייה ארוכה מחוץ לבית, אבל אני לא שם וגם טליה לא. אמרתי 'לא' לכמה דברים כי אני כרגע רוצה את האבהות ואני לא מוכן לא להיות כמה שבועות עם הילד שלי, אבל בעתיד אני לא שולל. ברמה האישית, זו חוויה מאוד מעניינת".

אתם אוהבים את החשיפה והפרסום?
"יש רגעים יותר כיפיים, מזהים אותך וזה נחמד, אבל יש רגעים שפחות. כמכלול, עם כל ההנאות לעומת ה'חסרונות', במירכאות, זה שווה את זה. אם לא היינו חושבים ככה היינו נעלמים לאיזה כוך ודועכים".

יש גם תגובות פחות נעימות סביבכם?
"לאנשים תמיד יהיה מה להגיד, ויש דברים שיכולים לפגוע. לדוגמה, כתבו שאני שפוט של טליה כי היא דמות מאוד חזקה. אז אני מניח שמהצד זה נראה שהיא השולטת ואני הגבר הנותן והמכיל, אבל לתת לאישה את המקום שלה נראית לי דינמיקה מאוד שגורה במערכות יחסים מודרניות. זה לא נוגע בי, זו פשוט תגובה שחוזרת על עצמה, אבל אני בסדר עם זה".

יש לפעמים חשש מחוסר יציבות כי שניכם חולקים את אותו מקצוע?
"לא. אני סומך על אשתי ובעיקר על עצמי שאני מספיק גמיש ואדע להסתגל, אם אצטרך, לתנאים חדשים. אינסטגרם והעשייה בו מעולם לא היו החלום שלי, יצירה זה הדבר שרציתי לעשות, אז אם המקום הזה כבר לא יוכל להיות מקור הכנסה עבורי, אני אמצא את עצמי ויהיה בסדר".

למה אתם לא חושפים את יאר ברשתות החברתיות?
"בהתחלה דיברנו על לחשוף בגיל שנה, אבל כרגע אנחנו לא מרגישים צורך. אני מדמיין את עצמי יוצר איתו כל מיני שטויות של אבא ובן לרשתות החברתיות, אבל זה יקרה בגיל מאוחר יותר. אנחנו נעשה את זה באיזשהו שלב, סתם כי זה יותר נוח, יש התעסקות כל הזמן בלדאוג להסתיר את הפנים שלו".

אתם לא מראים ממקום של עין הרע?
"אולי קצת, אולי כדי לשמור עליו, ואולי כי זה מרגיש לי קצת זול להשתמש בו בשביל לייקים. אין לי תשובה מדויקת".

צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: בר פרידמן | איפור: קרן אדרי | הפקה: טל פוליטי