אחרי שהרב לא התיר לה פונדקאות, עינב בובליל מכריזה: ״אולי עוד כמה חודשים תראייני אותי עם בטן״

עינב בובליל, השיקה היום (ראשון) חנות פיזית למותג התכשיטים שלה, "REEF Jewelry", ברמת גן, וכמו אצל משפחת בובליל, הביזנס הוא לגמרי עסק משפחתי: עינב מספרת שהיא מעסיקה את הבנות שלה בחנות כעבודה לכל דבר ועניין במהלך החופש הגדול, כשגם הבעל אלי וכל המשפחה מתגייסים למאמץ.

אבל עם כל הכבוד ליהלומים ולעסקים, מה שבאמת מעניין אותנו זו ההשתתפות החשופה של משפחת בובליל בדוקו-ריאליטי "מחוברים". אף שהיא על המסך שלנו כבר כמעט שני עשורים, ולא מפסיקה לתעד לנו את חייה לסטורי, מתברר שבפידבק לחשיפה הנוכחית הפתיעה גם אותה.

"אני סופר-חשופה כבר 18 שנים", היא מודה, "ובאמת חשבתי שיודעים עליי הכל. אמרתי לעצמי שאולי כבר אין לי מה לחדש, אבל פתאום כולם רושמים לי: 'התאהבנו בך מחדש, אנחנו מחוברים אלייך - אבל גילינו בך עוד צד'".

והמשפחה? איך התגובות שהיא מקבלת?

"כולם אומרים שאלי הוא הכוכב של הסדרה, כן? אי אפשר שלא לאהוב את אלי. הוא בן אדם כזה, אז הוא מקבל באמת תגובות סופר-חמות ואוהדות. והבנות? את יודעת, הן צוחקות על זה קצת. הן עוד לא אמרו 'אמא פדחנית'".

בתוכנית גם חשפתם שאלי מתמודד עם דיכאונות כבר שנים. הוא ידע שהוא הולך להיחשף ככה או שזה משהו שזרם תוך כדי?

"לא, לפני התוכנית הוא לא ידע. לא תכננו את זה או משהו כזה. הייתה לי חצובה עם מצלמה באוטו. ספציפית בשיחה הזאת שבה זה נחשף, שמתי את המצלמה מתחילת הנסיעה שלנו, ופתאום לקראת ההגעה למקום הוא התחיל לדבר על זה. בהתחלה הוא אמר לי 'תכבי, תכבי'. אמרתי לו: 'אלי, תקשיב, אני לא מכבה. בוא נראה מה ייצא מזה. אם נרצה לחשוף את זה - נחשוף. אם לא - הכל בסדר'.

זו גם הסיבה שהסכמתי לצאת עם 'מחוברים'. זו לא סדרה שמנסה להוציא אותך רק צהוב, לחטט בקישקע של הבן אדם ולעשות לך רע. לא, הם באים בטוב. אז קראו לנו לפגישת צפייה, ואלי ראה את זה והיה סבבה עם זה. שאלתי אותו 'אתה מוכן?'. זה לא משהו שהוא מתמודד איתו חודש, חודשיים או חצי שנה. זה משהו שהוא מתמודד איתו עשר שנים, אבל באמת אף פעם לא סיפרנו את זה לקהל הרחב. המשפחה שלי, שלו, והחברים הקרובים - כולם יודעים שהוא מתמודד עם זה, אבל עכשיו כבר כולם יודעים".

כמה ההתמודדות הזאת באמת פוגשת אתכם ביום יום?

"זה בא בתקופות. יום אחד לא נראה כמו היום שלפניו ולא כמו היום שאחריו", היא משתפת בכנות. "בהתחלה, לפני המון שנים, זה היה הרבה יותר קשוח, כשהוא בעצמו לא הבין עם מה הוא מתמודד ואיך לקבל את זה. היום, אחרי המון המון שנים של טיפולים, של שיחות, כדורים ומיליון ואחד דברים, למדנו לחיות לצד זה. יש ימים שהם על הפנים ויש ימים שהם מעולים וטובים".

עוד נושא מורכב ששיתפתם זה שאתם חשבתם להביא עוד ילד, אבל הפעם בפונדקאות כי לדברייך יותר מורכב לך להיכנס להיריון, אבל הרב לא התיר לכם כי יש עם זה איזושהי בעיה הלכתית. איפה זה עומד? זה סופי?

"מבחינת פונדקאות, זה סופי", היא מכריזה, "באמת עשינו שאלת רב, והרב אמר: 'יש לכם ילדים שיהיו בריאים, זה לא שאת בלי ילדים, שאז זה משהו אחר'. אבל אצלי שום דבר לא סופי. אי אפשר לדעת מה יהיה. אולי בעוד כמה חודשים תראייני אותי עם בטן. הלוואי, אמן. מי יודע כמה זמן זה ייקח".

זה מה שאת מאחלת לעצמך?

"האמת שכן".