"שיחיו קצת, שייהנו מחיי הרווקות": יולי ויצמן על הפרידה של מיכל הקטנה

להיוולד למשפחה מתוקשרת בישראל זו משימה לא פשוטה, במיוחד כשהחיים הרומנטיים של אמא שלך מסוקרים כל הזמן. יולי ויצמן (18) הבת הבכורה של מיכל הקטנה (43) ואיש העסקים ניר ויצמן (47), כבר יודעת דבר או שניים על התמודדות עם סערות תקשורתיות. היום (רביעי), תפסנו אותה על סט הצילומים של "שארק ביוטי", לשיחה במהלכה היא הגיבה לראשונה על הפרידה של אמה מיהודה בוחבוט (25), אחרי כתשעה חודשים מתוקשרים יחד.

אמא עברה עכשיו פרידה.
"זאת לא פרידה ראשונה, הכל בסדר. רגילים ויודעים, אני יודעת שהיא בוחרת נכון, כל אחד יודע מה הוא עושה. אני סומכת על הדעה שלה, ואני יודעת שהכל לטובה".

על הזוגיות שלהם גילית הרי דרך התקשורת. איך גילית על הפרידה?
"הם התקשרו לספר לי את זה, התייעצו על מה להעלות, על איך לשתף את זה, ואני מאוד מעריכה את ההתייעצות איתי, זה לא מובן מאליו, הם ממש לא היו חייבים. אני חושבת שההחלטה שלהם זו החלטה שלהם, וזה צריך להישאר שלהם, ומה שהם מרגישים לנכון. השם מכוון אותנו בסוף למקומות שאנחנו הכי ראויים ונכונים להם".

הם התקשרו אלייך כי הם למדו מהטעות של איך שגילית בפעם הקודמת?
"הם היו כמו חברים שלנו, אני ובן הזוג שלי היינו יושבים איתם. זה קורה, זו פרידה, וזה קורה. אני לא מאחלת לכולם להיפרד, אבל אין מה לעשות, זה החיים, ועם זה צריך להתמודד, חווינו יותר קיצוני מזה".

בהתחלה אמרו שאת לא מקבלת את יהודה, קצת תקפו על זה שלא חיבקת את התחלת הקשר.
"פגשת אותי ישר אחרי הגירושים, ראית מה זה, איך זה מרגיש, איך חוויתי. בסוף אני ילדה, ככה הרגשתי, ככה חוויתי, והכל היה מאוד אמיתי, מהלב - ככה זה גם מתנהל, ואני לא מצטערת על שום דבר. אני יודעת שהכל לטובה, ואני ממש-ממש אהבתי את כל הנוכחים בסיפור, אם זה אמא שלי, יהודה ואבא שלי, שאני שרופה עליו. ששלושתם יהיו בריאים. מה שכל אחד מאחל לעצמו, שזה מה שיהיה".

היית רוצה שהם יחזרו אולי? כי אמא הייתה מאושרת.
"זה שלהם, ועדיין אפשר לסיים בטוב, ועדיין להישאר מאושרים. לא מאמינה שפרידה חייבת להיות ברע, והם עשו את זה נכון".

היום את רוצה שלאמא ולאבא יהיו בני זוג?
"למה? שיחיו קצת, שייהנו, חיי הרווקות. אני הבנתי שהם סבבה, שהם טובים".

את שלוש שנים בזוגיות, לא יודעת כמה את יכולה להמליץ על חיי הרווקות.
"תשמעי, אני בן אדם מאוד-מאוד זוגי, אני חייבת את התמיכה שלי כאן, את הגב שלי, חייבת שמישהו כל הזמן ישמור עליי - אבל כל אחד ומה שהוא מרגיש ומה שהוא צריך, ואם אמא שלי צריכה את השקט, אז זה מה שיהיה, ואבא שלי שיפרח ויהנה. מה אני צריכה לאחל יותר מזה?".

לאחל להם למצוא אהבה.
"לאחל להם להיות מאושרים במה שיש להם ובמה שהם חווים. יש להם שישה ילדים, כמה אהבה עוד צריך?"

לא היית רוצה עוד אח קטן?
"את רוצה שנשב אולי ונעשה גם מגרש כדורגל? של שלוש בנות שלושה בנים, מה עוד חסר? דרבי? כאילו, די".

כאחות נראה שמיצית את תפקיד הבייביסיטר.
"נראה לי שעכשיו אחים שלי, אני לא יודעת מה הם באמת רוצים, אבל עכשיו אנחנו נתמקד בעשייה שלהם, שהם ילמדו שפות כמוני, הם יודעים שלוש שפות. זה מבורך, שלוש שפות - עברית, רוסית ואנגלית, זה לא מובן מאליו, ואני חושבת שלא צריך לצרף עוד אחד לשבט שלנו, אנחנו מאושרים ושמחים בחלקנו. אני אאחל לאח שלי, ליאו זוגיות, שיהיה בריא ומאושר, אמן. אני אאחל שהזוגיות שלי תמיד תישאר יציבה ובריאה, ומה שנסתר מהעין - זו הזוגיות הכי בריאה והכי מאושרת שיש, מה שאתם לא יודעים, לא כואב".

אז להורים את מאחלת לשחרר שנייה מהחיפוש אחרי אהבה.
"נחת מהילדים, שקט, שבעזרת השם נעשה חג הבא ביחד, שנשב מאוחדים בשולחן החג ושכל עם ישראל יהיו מאוחדים".

מה זה חג הבא ביחד? מי זה ביחד?
"ביחד. הלוואי ונשב חג בשולחן ארוך עם האחים שלי ואבא שלי ואמא שלי. לא בהכרח חייב כזה את הפיצול. מה לא?"

היית רוצה שההורים יחזרו?
"אני רוצה שהורים שלי יהיו מאושרים, ואם הם בחרו בהחלטה הזאת, אז אני מאחוריהם. יכול להיות שכל אחד מהאחים שלי יגידו אחרת, ויכול להיות שלא, אבל אני מאמינה באושר שלהם שזה מה שיוביל, כי בסוף מה שמקרינים בפנים זה מה שיוצא החוצה".