ב"זה עובד?" של בראדלי קופר יש משהו די נדיר

בשלב הזה של קריירת הבימוי שלו, בראדלי קופר מיישר קו עם כמה מהשחקנים-שהפכו-לבמאים הגדולים ביותר - קלינט איסטווד, רוברט רדפורד, בן אפלק. יעברו הרבה שנים והרבה סרטים לפני שנבין אם קופר בנוי מהחומרים העמידים של איסטווד ורדפורד, אבל אם משווים את כל החבר'ה האלה על סמך שלושה סרטים ראשונים מאחורי המצלמה - קופר מגיע לחדש שלו, "זה עובד", אחרי הלהיט "כוכב נולד" ו"המאסטרו" שכל כך אהבתי - אז כן, שמו ראוי להיות מוזכר באותה נשימה אפילו עם זה של איסטווד, שלמרבה הקטע ביים אותו פעמיים ("צלף אמריקאי" ו"הפרד" המוצלחים).

השם "זה עובד?" מתייחס למיקרופון שאליו ניגש הגיבור, אלכס, בערב במה פתוחה במועדון סטנדאפ בניו יורק, ה-Comedy Cellar המפורסם. אבל אלכס (וויל ארנט, שלצד הופעתו כאן היה גם שותף לכתיבה) אינו סטנדאפיסט; הוא גבר שנישואיו מתפרקים אחרי 20 שנה, אף שהפרידה ידידותית עד כמה שניתן, הוא לגמרי הרוס. כמעט במקרה הוא מחליט לדבר במועדון על מה שמטריד אותו, ומגלה שהכנות שלו סוחפת את הקהל וגם מספקת לו איזשהו קתרזיס רגשי. אז פתאום הוא קומיקאי.

הפרודה לעתיד, טס (לורה דרן), הייתה בעברה שחקנית כדורעף אולימפית. היא ויתרה על המשך הקריירה שלה בספורט כשהילדים נולדו, ועכשיו כשהם גדולים והיא ואלכס מתפרקים, היא מנסה לחזור לתחום כמאמנת. הסיפור שלה, בדיוק כמו של אלכס ושל הסרט כולו, הוא לא של אומללות או של התרסקות, אלא של מורכבות מהסוג שפשוט נוצר אחרי שהחיים חילקו לך מספיק כאפות.

את עצמו ליהק קופר לתפקיד חברו הטוב של אלכס, המכונה בולז, שנישואיו לכריסטין (אנדרה דיי) הם מן תמונת מראה - רק עקומה - לזוגיות של אלכס וטס. אין לי ספק שקופר היה מקבל תקציב משמעותי יותר ושיווק אגרסיבי יותר לו היה מגלם בעצמו את התפקיד הראשי, ויש לי אפילו פחות ספק שהוא החליט נכון. ארנט עושה כאן תפקיד פשוט אדיר - פגיע, נבון, לא נטול רגעי-יצאת-פארש, מצחיק בלי ללחוץ חזק מדי על הדוושה הקומית. ודרן - טוב, מתי ראיתם אותה עושה משהו פחות ממעולה.

"זה עובד?" הוא בעיניי סרט-אח מושלם ל"סיפור נישואים" הנפלא של נואה באומבך. זה כאילו מובן מאליו כי שני הסרטים עוסקים בהתפרקות של זוגיות, אבל העניין הוא ש"זה עובד?" הוא ממש במובהק האח החייכן של "סיפור נישואים" העצוב. וזה לא עושה אותו פחות עמוק או פחות נוגע: היחסים בין אלכס לטס כתובים נהדר, והכימיה בין ארנט לדרן מציפה נהדר את החיבור, את השנים וגם את הקורוזיה. זה מתבטא בין השאר בסצנה שבעיניי היא המבחן הגדול ביותר של הסרט: הרגע שבו היא רואה אותו לראשונה על הבמה. כל מה שהולך שם - הולך מצוין, ולגמרי לא לכיוונים שהייתי מצפה. וכמו סצנת המפתח הזו, ככה הסרט כולו: מצחיק אבל לא מצחיק-בקול-רם, מרגש אבל לא הכינו-את-הממחטות. דרמה קומית מאוזנת, וכמה שזה דבר נדיר.

כבונוס לחובבי סצנת הסטנדאפ האמריקאית, בסרט מופיעים בין השאר הקומיקאים קלואי רדקליף, ג'יימס טום ורג'י קונקווסט. בולטת בהקשר הזה ג'ורדן ג'נסן בתפקיד ג'יל; ג'נסן היא סטנדאפיסטית מוכשרת בחיים האמיתיים, וכאן היא עושה תפקיד שממש צועק לקריירת משחק.

את התסריט של "זה עובד?" כתבו במשותף קופר, ארנט ומארק צ'אפל. הסיפור מבוסס באופן רופף על חייו של הקומיקאי האנגלי ג'ון בישופ, וכל זה ביחד מעלה בדעתי את "אנשים מצחיקים" - גם בגלל הסרט של ג'אד אפאטו שנקרא ככה, וגם כי זאת התחושה העיקרית שעורר בי סרטו של קופר. כי הוא מה שקורה כשאנשים מצחיקים מספרים על הרגע הלא מצחיק בכלל שבו אנשים שהיו אחד נעשים שניים.