מי נגד מי השבוע
מי נגד מי השבוע | עיצוב: סטודיו mako

איך אתם מעדיפים את הבני גנץ שלכם?

אם תמונה אחת שווה אלף מילים, שתי תמונות יכולות לפעמים לספר את כל הסיפור. קחו למשל את התמונות של בני גנץ שפורסמו ביום רביעי, למחרת נאומו, ב"ידיעות אחרונות" וב"ישראל היום". בשתיהן הופיע גבר גבוה ומטופח, במיטב שנותיו, כפי שצולם באותו מקום בדיוק, בהפרש של דקה או שתיים. בעמוד הראשון של "ידיעות" (למעלה) התמונה המחמיאה הציגה מנהיג נישא ומחייך הפורש את ידיו בתנועת חיבוק ומלכסן מבט בחיבה אבהית לכיוונו של הקהל המעריץ המריע לו מלמטה. לעומת זאת, ב"ישראל היום" (למטה), נראה גבר זעפן ועצבני משהו, במבט מכורכם, שחותך את האוויר בתנועת יד חדה כאילו הוא מצוי בעיצומו של ויכוח מיוזע בתכנית "פופוליטיקה" זצוק"ל. שנאמר: כל אחד והגנץ שלו. 

מי נגד מי
בני גנץ ב"ידיעות אחרונות", למחרת הנאום. מחבק ואבהי | צילום: מתוך ידיעות אחרונות
מי נגד מי
בני גנץ ב"ישראל היום", למחרת הנאום. זעפן ועצבני | צילום: מתוך ישראל היום

זו כמובן לא מערכת הבחירות הראשונה, וגם לא השנייה, שבה נאום מתוקשר של אופוזיציונר/ית הקורא/ת תגר על שלטונו של נתניהו זוכה לטיפול ויזואלי שונה בתכלית בשני היומונים הגדולים: 55 ימים לפני בחירות 2013, הודיעה ציפי לבני על הקמת מפלגת "התנועה". למחרת הציגה התמונה המחמיאה ב"ידיעות" מנהיגה אנרגטית, מחויכת, שנראית להוטה לשוב ולשרת את הציבור. לעומת זאת, ב"ישראל היום" (למטה) נראתה אישה כעסנית, חושקת שיניים, עם תנועת יד שמזכירה מורה המגרשת תלמידים מהכיתה.

מי נגד מי
ציפי לבני ב"ידיעות" (למעלה) וב"ישראל היום" לפני בחירות 2013. מצאו את ההבדלים | צילום: ישראל היום, ידיעות אחרונות

97 ימים לפני בחירות 2015 כינסו הרצוג יצחק הרצוג ולבני מסיבת עיתונאים, שבה הכריזו על הקמת המחנה הציוני. למחרת, כמתבקש, פרסמו כל ארבעת העיתונים הגדולים בעמודם הראשון את תמונתם של השניים. שלושה יומונים בחרו תמונה שבה נראו הרצוג ולבני כשהם מחובקים ו/או לוחצים ידיים בחיבה מופגנת. יוצא הדופן היחיד – הפתעה הפתעה – היה "ישראל היום", שבחר צילום שבו נראו הצ'ילבות של בנימין נתניהו כשהם רחוקים ומרוחקים זה מזה ככל הניתן.

מי נגד מי
הרצוג ולבני בארבעת העיתונים הגדולים לפני בחירות 2015. מי יוצא דופן? | צילום: הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב, ישראל היום

וואלה? שמועות לסרטן אצל נסראללה? תפרסמו, יאללה

במוצאי יום שבת האחרון התראיין מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה לערוץ הטלוויזיה "אל מיאדין", שבר שתיקה ארוכה והזים את השמועות חסרות הבסיס שפורסמו בישראל על מצבו הבריאותי הקשה. איך נפוץ הפייק-ניוז? הנה השתלשלות העניינים:

שבועיים ויום לפני הריאיון, בשישי, 11 בינואר, צייץ העיתונאי הלבנוני ג'רי מאהר כי מקור מודיעיני מאשר שאישיות חשובה בחיזבאללה פונתה לאחד מבתי החולים בביירות במצב קריטי. מאהר הוסיף, גם בציוצי המשך שלו, כי המידע מצביע על כך שמדובר בנסראללה. למחרת, 12 בינואר, פורסמה ידיעה על כך ב"חדשות השבת" של ערוץ "כאן 11". זה מה שאמר ערן זינגר, הכתב לענייני ערבים: "עכשיו מתפרסמת הערכה נוספת: מצבו של מנהיג חיזבאללה קשה, על רקע מאבקו במחלת הסרטן, והוא מאושפז בבית חולים בביירות, כך לפחות מדווח העיתונאי הלבנוני ג'רי מאהר, המתגורר באירופה".

זינגר אמנם סייג והוסיף כי "לדיווח אין אישור משום גורם אחר, וזו אינה הפעם הראשונה שמופצות שמועות על מצבו של נסראללה", אולם נמנע מלציין פרט חשוב: הגורם שהפיץ בסיבוב הקודם, כלומר בפברואר 2016, את השמועות כי נסראללה חולה בסרטן היה אותו ג'רי מאהר בכבודו ובעצמו. סיבה די טובה להימנע מלהדהד שוב את דיווחיו המפוקפקים? לא נכחיש זאת. למרות זאת, יום אחרי "כאן 11", ב-13 בינואר, לא נמנעו שני היומונים הגדולים, "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" מלעסוק בנושא. הגדיל לעשות "ידיעות", שהקדיש עמוד שלם לדיווח של סמדר פרי על מה שהתברר בדיעבד כסוג של משאלת לב בלבד, ללא כל ביסוס עובדתי:

מי נגד מי
"ידיעות אחרונות", 13.1.2019. מה עובר על נסראללה? שום דבר | צילום: מתוך ידיעות אחרונות

זינגר, מצידו, ניסה באותו יום לנמק מדוע פירסם את הדיווח, על אף המקור המפוקפק, והעלה את הציוץ הבא (בערבית): "רבים שאלו אותי, מדוע פרסמתי את הידיעה על מצבו הבריאותי של נסראללה. 'מדוע אתה מפרסם שמועות?'. התשובה: אי אפשר להתעלם מן העיתוי. איך ניתן להסביר את שתיקת נסראללה בעוד ישראל הורסת את מנהרות חיזבאללה? שנית, נניח שזו שמועה – האם רק לתקשורת הערבית מותר לפרסם שמועות?".

איך זה נגמר בסוף – כולם יודעים. בראשון האחרון, למחרת הריאיון שהעניק נסראללה, ושבו גם הגיב לגילוי המנהרות, העלה ג'קי חוגי, הכתב לענייני ערבים של גל"צ, את ציוץ הניצחון הבא:

מי נגד מי
ג'קי חוגי מצייץ. לא להתפתות למקור מפוקפק | צילום: טוויטר - ג'קי חוגי

ערן זינגר, תרצה להגיב?

"לא אנחנו הפצנו שמועות על מצבו של נסראללה. מדובר בגורם לבנוני שמרבה להתבטא בעניינו. הוא צייץ את השמועה שעשתה גלים ברשתות החברתיות, ועל רקע השתיקה הממושכת של נסראללה, מצאתי לנכון לספר לצופים שרצות שמועות על מצבו הבריאותי, וגם על כך שהוא עצור לכאורה בידי האיראנים בגלל מעילה בכספים. מצבו הבריאותי מעולם לא היה הנושא העיקרי. שתיקתו הארוכה דווקא כן, וכאן נכנס עניין הציוץ של העיתונאי הלבנוני".

לא מיידה אבנים, לא ג'יפ צה"ל, ולא מהחודשים האחרונים. חוץ מזה הכול מדויק

בתחילת החודש פירסם הכתב הצבאי אור הלר, הכתב הצבאי של חדשות עשר (עוד בטרם התמזגה עם "רשת" והפכה ל"החדשות 13") כתבה במהדורה המרכזית על "תיעוד אלימות נוער הגבעות". "תמונות שאנחנו מביאים הערב נותנות הצצה על התגברות אירועי הטרור היהודי ביהודה ושומרון בחודשים האחרונים", פתחה המגישה, תמר איש שלום, לפני שהפנתה לכתבה. "בסרטונים הללו, שאנחנו מפרסמים הערב, אפשר לראות שורת אירועים ארוכה מהתקופה האחרונה", דיווח הלר. "כאן, למשל, מדובר בצעיר חמוש בנשק, מן הסתם צה"לי, שמיידה אבנים על ג'יפ צה"ל".

מי נגד מי
הסרטון. לאן נעלם הג'יפ? | צילום: חדשות עשר

אלא שבניגוד לתיאור של הלר, בסרטון ששודר כלל לא נראה אותו צעיר חמוש בנשק כשהוא מיידה אבנים על ג'יפ צה"לי. למעשה, שום ג'יפ לא נצפה בסרטון. האם זה לפחות אירוע מהתקופה האחרונה? לא ממש. בדיקה של אלחנן גרונר מאתר "הקול היהודי" העלתה כי כלל לא מדובר בתיעוד מהחודשים האחרונים, אלא בסרטון שהעלה ארגון רבנים לזכויות אדם ב-29 באפריל 2017 (לפני שנה ותשעה חודשים), שבו נראים צעירים יהודים חמושים מתקרבים לכפר עוריף, הסמוך להתנחלות יצהר, כאשר מולם ניצבים צעירים פלסטינים שמיידים לעברם אבנים.

אור הלר נמנע מלהגיב.

הציטוט מול המציאות (1): 28 מילים, 2 טעויות

הציטוט: "נוה הגיש תביעת נזיקין אזרחית נגד שטייף, בטענה שעברה על חוק האזנות הסתר כאשר פרסמה חומרים מהטלפון האישי שלו, והוא דורש ממנה פיצויים בגובה של 1.5 מיליון שקל" (טובה צימוקי, "ידיעות אחרונות", 28.1.2019).

מי נגד מי
"ידיעות אחרונות", 28.1.2019. תביעה? עדיין לא. 1.5 מיליון שקלים? קצת יותר | צילום: מתוך ידיעות אחרונות

המציאות: שתי שגיאות ב-28 מילים. הראשונה: נכון למועד הדיווח הנ"ל עו"ד אפי נוה עדיין לא הגיש כל תביעה נגד הדס שטייף. השנייה: במכתב ששלח נוה לגלי צה"ל ולשטייף, באמצעות סנגורו עו"ד בעז בן-צור, הוא דרש פיצוי של 5 מיליון שקלים, ולא של 1.5 מיליון.

הציטוט מול המציאות (2): האנייה הגדולה ביותר? קצת נסחפנו

הציטוט: בשבוע שעבר פירסם "וואלה!" את הכותרת הבאה:

מי נגד מי
"וואלה!" על "המלכה מרי השנייה". כבר לא מספר 1 | צילום: מתוך וואלה

המציאות: "המלכה מרי השנייה" אמנם נחשבה לספינת התענוגות הגדולה ביותר כאשר הושקה ב-2004, אבל מאז נבנו אניות גדולות ממנה וכיום מבחינת גודלה היא מדורגת במקום ה-21 בלבד.

פרט אחד קטנטן היה חסר

בראשון האחרון ראיין אראל סג"ל בתכניתו ב-FM103 את אורלי יחזקאל, חברת המועצה לשידורי הכבלים והלוויין שהשתתפה בדיונים על החלטת המיזוג בין "יס" ל"בזק". בריאיון הכחישה יחזקאל בתוקף כי ראש הממשלה נתניהו, או שליחים מטעמו, הפעילו לחצים על חברי המועצה כדי לאשר את העסקה שנחקרה במסגרת תיק 4000. "כל ההליך היה מקצועי לחלוטין", הכריזה יחזקאל בהמשך לסרטון שהעלתה בנושא ברשתות החברתיות. "אני חייבת לומר לך שלא היה, לא נברא, אף אחד מעולם לא פנה, אף אחד מעולם לא דיבר". סג"ל חידד ושאל ויחזקאל השיבה: "מעולם אף אחד לא פנה אליי, לא ביקש, לא התעניין". בהמשך אמרה: "אני מוכנה ללכת למכונת אמת ולומר קבל עם ועדה שזו האמת ואין אחרת. זה שמנסים לתאר אמת אחרת, זה לא נכון... אין לי ספק שיש כאן רדיפה כלפי ראש הממשלה. מנהלים נגדו מסע ציד".

בתום התכנית העלתה תחנת FM103 את הציוץ הבא, שזכה ל-73 ריטווטים, ביניהם של בנימין נתניהו:

מי נגד מי
נתניהו מרטווט. ותודה לאורלי יחזקאל | צילום: טוויטר - 103FM

זכותה של יחזקאל כמובן להגן על נתניהו, אלא שפרט אחד קטנטן לא הוזכר בשום שלב בריאיון: אותה חברת המועצה יחזקאל מתמודדת ממש בימים אלו גם בפריימריז בליכוד, שם כמובן רוח גבית מצדו של ראש הממשלה עוד לא הזיקה לאיש (כפי שחווה היטב המועמד יואב גלנט), ולעומת זאת התנגדות חזיתית של ראש הממשלה עלולה לפגוע מאוד בסיכויים להיבחר (כפי שלמד על בשרו המועמד גלעד שרון).

עשרה ימים תמימים לפני הריאיון של יחזקאל אצל סג"ל פירסם נתי טוקר ב"דה מרקר" כי למרות השתתפותה בפריימריז יחזקאל, פעילת ליכוד ותיקה, עדיין לא התפטרה מחברותה במועצה. וכך, בתגובה לציוץ של FM103 העלה כתב "החדשות", ציון נאנוס, את ציוץ התגובה הבא (שבו הובלעה הנחה לא נכונה):

מי נגד מי
ציון נאנוס מצייץ. לא שכחנו משהו? | צילום: טוויטר - ציון נאנוס

אראל סג"ל, למה לא הזכרת שהמרואיינת שלך מתמודדת בפריימריז?

"נודע לי רק אחרי הריאיון. אזכור אנקדוטלי. שיזמנו אותה לחקירה".

דברים בשם אומרם: מסע משפטי צדקני

עיתון "גלובס" מבקש ללמד אותנו העיתונאים אתיקה. הוא פרסם באחרונה קוד אתי שמשמעותו למזער פגיעה בחשודים בהליך המשפטי תוך הדגשת החשד והדגשת העובדה כי טרם הואשם ובוודאי שעדיין לא הורשע. כשהתחיל קמפיין "גלובס" צחקתי לעצמי. הרי זה העיתון שחשף מידע על מאבק גירושין בעניינו של קטין. מידע מתיק המתנהל מאחורי דלתיים סגורות, וכל זאת רק כדי לזכות באייטם צהבהב.

אבל עכשיו אנחנו עדים למסע משפטי צדקני בניסיון לחשוף את שמן של השופטת ועורכת הדין החשודות בפרשת "אפי נוה"." זהו מידע חשוב מאוד לציבור" מפצירים בבית המשפט אנשי ה"עיתון האתי", "זכות הציבור לדעת". ואני שוב צוחק לעצמי. הרי בישראל, רק באחרונה, בשורה של פסקי דין, אסר בית המשפט פרסום שמו של חשוד עד החלטה על הגשת כתב אישום בעניינו... היו אלה רופאים מוכרים ששמם נאסר בפרסום מחשש לפגיעה לא מידתית בהם.

והנה כאן אנו עוסקים בשתי נשים שבעניינן קרוב לוודאי לא יוגשו כתבי אישום. נשים שבוודאי מתמודדות עם הרס משפחתן ועם הפגיעה האנושה בילדיהן... ועיתון "גלובס" מנסה לשכנע אותנו שחשוב, ממש חשוב, שהציבור ידע ועכשיו מי הנשואה ששכבה עם אפי נווה.

(גיא פלג, הכתב לענייני משפט של "החדשות", בדף הפייסבוק שלו)

עורכת "גלובס", נעמה סיקולר, תרצי להגיב?

"'גלובס' ביקש להסיר את צו האיסור עוד לפני שפרשת נוה התפוצצה. בית המשפט הוא זה שצמצם את הדיון בהמשך לעניין שמות הנשים, וזאת לאחר שהמשטרה הודיעה שמסכימה לפרסום ואז חזרה בה. הנימוק לבקשתנו (אליה הצטרפו כלי תקשורת אחרים כמו 'הארץ', עמותת 'הצלחה' וכתב 'כלכליסט' שנכח באולם) הייתה שמדובר בשופטת מכהנת, שהרשתות החברתיות מלאות בשמות לא נכונים שגורמים עוול לשופטות אחרות, ושבמקרים דומים שלא עירבו שופטת מכהנת השמות בשלב זה פורסמו. בנוסף, הודענו בכתב לבית המשפט שאנחנו מוותרים מראש על כל פרסום שיש בו מידע אינטימי או צנעת הפרט. 'גלובס' ימשיך לעשות רגולציה עצמית בנושאי אתיקה בתהליך פומבי ושקוף, נמשיך לבחון את עצמנו ולא נתבייש לתקן כשצריך".

סקופ אצל המתחרים? נשמח לאמץ אותו

ואם כבר הקוד האתי של "גלובס", ברביעי האחרון פירסם גולן חזני בכותרת הראשית של "כלכליסט" את האייטם הבלעדי הזה:

מי נגד מי
"כלכליסט", 30.1.2019. פרסום ראשון | צילום: מתוך כלכליסט

בהמשך אותו בוקר פירסם גם אתר "גלובס" כותרת דומה, בלי קרדיט ל"כלכליסט" ועם טפיחה עצמית על השכם באמצעות המילים "כך נודע ל'גלובס'":

מי נגד מי
אתר "גלובס", 30.1.2019. כך נודע לנו מ"כלכליסט" | צילום: מתוך גלובס

לאחר ציוץ סרקסטי של ICE, מחק "גלובס" בהמשך מהאייטם באתר את המילים "כך נודע ל'גלובס'". ברם אולם, באתר "גלובס" באנגלית נותרה הטפיחה העצמית על השכם עם המילים: sources inform "Globes":

מי נגד מי
אתר "גלובס" באנגלית. השתלטות עוינת על אייטם של המתחרים | צילום: מתוך גלובס

בעקבות זאת כמה מהאתרים באנגלית ובשפות זרות אחרות, בארץ בחו"ל, שציטטו את הידיעה, ייחסו את החשיפה ל"גלובס" במקום ל"כלכליסט", וכך ניכס העיתון לעצמו סקופ שפורסם לראשונה אצל המתחרים. עד כמה כל זה עולה בקנה אחד עם שורה במאמר שפרסמה ב"גלובס" ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, ממנסחי הקוד האתי של העיתון ("קבענו שציון מקור, אנושי או אחר, הוא כלל אתי בסיסי ולא רק עניין של קרדיט")? שאלה טובה.

עורכת "גלובס", נעמה סיקולר, תרצי להגיב?

"אנחנו אכן נוהגים באופן מודע ושיטתי לתת קרדיטים, ועושים בנושא זה עבודה משמעותית, הן ביחס למתחרינו והן ביחס לאופן שבו נהג 'גלובס' בשנים קודמות. במקרה הנ"ל טעות הסופר תוקנה תוך דקות ואני מקווה שגם ב'כלכליסט' יילכו בדרך הזו ויתקנו במהרה את הקרדיט השגוי שלקחו הבוקר לעצמם בעמוד 6 של העיתון על אייטם שפורסם אמש בלעדית בשער של 'גלובס'. יחד עם זאת, נשמח לקבל הסבר ממך, כיצד דווקא 'גלובס' נבחר כמושא הטור שלך בענייני קרדיטים, בשבוע שבו פרסמנו כותרת בלעדית דרמטית על ההשקעה הגדולה בתולדות המשק הישראלי של אינטל (ש'כלכליסט' ציטטו ללא קרדיט), חשפנו לראשונה פיטורי ענק בבזק'כלכליסט' ציטטו ללא קרדיט), והכי חשוב: הקמנו מחלקת בדיקת עובדות פנימית ראשונה בישראל ומדור של בדיקה יומית של אמירות פוליטיקאים (ש'כלכליסט' אף ניסו להעתיק הבוקר)".

מה משותף לבני סכנין ולגולדן סטייט?

בלי קצת mako לפני סיום אי אפשר: במסגרת השת"פ עם ערוץ 5 לקח האתר שתי כותרות ספורט ועשה מהן סלט חינני למחצה. כך נראו כותרות ערוץ 5 המקוריות: 

מי נגד מי
ערוץ 5. שתי כותרות נפרדות | צילום: אתר ספורט 5

וכך נראתה הכותרת המשולבת של mako:

מי נגד מי
mako. כותרת אחת משולבת | צילום: מתוך מאקו

ואם זה לא מספיק, הנה הפניה אחרת מההומפייג', עם שגיאת כתיב מביכה: 

מי נגד מי
עוד כותרת ב-mako. טעות הגהה | צילום: מתוך מאקו

עורך mako, איתי ולדמן, למה אני לא מופתע?

"תודה על הפניית תשומת הלב. אולי על חשבון אחד מבעלי הטורים ב-mako נעסיק עוד מגיה".

נקמת הארכיון

במדינת הגמדים רעש מהומה, הצבא לבוש מדים יוצא למלחמה. ובראש הגדוד צועד בני גנץ המפקד, אבל אז הטלפון מצלצל. על הקו, למרבה ההפתעה, הבלפוריסט.

"מה קרה? איפה הקונספירטור?", נדרכתי.

"ביקש ממני למלא את מקומו", ענה הבלפוריסט. "למה, הורביץ, יש בעיה?".

"לא, לא, שום בעיה", מלמלתי.

"חבל מאוד, כי לנו דווקא יש בעיה גדולה", ענה הבלפוריסט.

"איזו בעיה?", התעניינתי.

"בעיית ארכיון", הדגיש הבלפוריסט.

"רגע אחד", עצרתי אותו. "חשבתי שכבר פתרתם מזמן את הבעיה הזו".

"לא הארכיון הזה, הורביץ", קטע אותי הבלפוריסט. "אני מדבר איתך על ארכיון נפיץ ורגיש הרבה יותר".

"מה כבר יכול להיות נפיץ ורגיש יותר מארכיון הגרעין האירני?!", השתוממתי.

"ארכיון 'ישראל היום', כמובן", לחש הבלפוריסט. "שולח לך אייטם שפורסם שם ב-13 בפברואר 2015. אל תפיץ!". 

מי נגד מי
"ישראל היום", 13.2.2015. גנץ? ביטחוני | צילום: מתוך ישראל היום

"דווקא כותרת יפה מאוד", התפעלתי. "ותראה איזה דברים יפים נתניהו אומר לגנץ: 'אני רוצה להודות לך על שנים ארוכות של שירות למען ביטחון המדינה', 'פעלנו יחד בשני מבצעים מול חזית עזה ובגזרות אחרות, אני רוצה להודות לך על השירות המעולה הזה', למה לא להפיץ את זה?".

"נו, הורביץ, למה לא להפיץ? אולי תחשוב לבד?", התרגז הבלפוריסט.

"ניסיתי", אמרתי.

"תמיד להאכיל בכפית", נאנח הבלפוריסט. " תראה איזה סלוגן ביבי צייץ מחדש השבוע, ותגיד לי איך בדיוק זה מתכנס עם הכותרת שפורסמה בזמנו ב'ישראל היום':". 

מי נגד מי
ציוץ של נתניהו, 29.1.2019. גנץ? שמאלני | צילום: טוויטר הליכוד

"אולי זה דווקא יכול להתכנס", הרהרתי בקול רם. "למה שלא תעשו סלוגן חדש? הנה רעיון: 'בני גנץ זה שמאל. שמאל חלש שהגן על ביטחון המדינה ועשה למענה שירות מעולה'".

"אתה מקרה אבוד, הורביץ", סינן הבלפוריסט בזעם וניתק.

ואם כבר מקרה אבוד, זה המקום להזכיר שהטור שזה עתה סיימתם לקרוא מתפרסם באתר mako מבית "קשת", ש"קשת" מצויה בתחרות עסקית מתמשכת עם קבוצת "ידיעות אחרונות", ש"קשת" מתחרה בשעות הפנאי גם ב"רשת" ובערוץ 20, ש-mako מתחרה באתר "וואלה!" ושהח"מ משלים הכנסה ברצועת הבוקר של "קשת".

לטור הקודם: חילופי האשמות בין מהדורות החדשות: מי העתיק ממי?

כתבו לאביב הורביץ: aviv.hurvitz@mako.co.il