שיחותיי עם אלוהים

ברכות ראש השנה שאשמח לא לקבל יותר לעולם: הוואטסאפ המבהיל על זה ששלחו אליי הביתה שני אורחים, בריאות ואושר, והם בדרך אליי אז להתכונן. ברכות שאשמח לקבל בכל ערב חג, יהודי או ניאו פגאני: סרטון של ד"ר מייקל אורן בספק דרשה לאומה ספק התמוטטות עצבים.

מייקל/מיכאל אורן, למי שלא בקיא, הוא סגן השר למדיניות חוץ, ח"כ במפלגת "כולנו" ודוקטור. וגם, כפי שגילינו כולנו בעמוד הפייסבוק שלו בערב ראש השנה, מטיף אוונגליסטי שנראה כמו שילוב בין טד דנסון, ג'ורג' בוש ומיטת שיזוף. את הסרטון פותח אורן בוידוי על כך שתמיד היה ילד מוזר שהולך בסתר ליער כדי לשוחח עם אלוהים. יש לציין שמדובר בסרטון של 17 דקות שזה מוגזם בכל קנה מידה, ראינו פיילוטים קצרים יותר של HBO, ושהוא מלא בחיתוכי מצלמה משונים ומתורגם בעילגות עמוסת שגיאות כתיב באווירת גוגל טרנסלייט.

משם זה מתדרדר. מי ששרד את הסרטון, כבר יודע שאורן גילה במהלך חייו כי היהדות היא הדת היחידה ששווה משהו, בעוד יתר הדתות הן "ניאו פגאניות", כלומר פח. כולם חושבים שאלוהים חייב להם משהו, רק היהודים מאמינים שהם חייבים משהו לאלוהים (כנראה שהוא לא היה אתמול בנתב"ג כשנחתו הטיסות מאומן). הרושם הכללי הוא פשוט מוזר. אסוציאציה למנהיגי כתות ולפיגועי פייסבוק ולהומלסים בניו יורק שצועקים ברחוב שכולנו הולכים למות. כאילו, אם מייקל אורן באמת הולך ליערות כדי לשוחח עם אלוהים, סביר להניח שאלוהים כבר הוציא צו הרחקה.

כשאנחנו חושבים על פוליטיקאים שנויים במחלוקת, עולים לנו לראש מירי רגב ואורן חזן. הם המופרעים של הכנסת, הכיתה הטיפולית, אלא שעושים את רוב הרעש וזוכים גם לרוב הביקורת. הם מואשמים בכך שהם לא משכילים, לא ראויים, רודפי מצלמות, פופוליסטים וריקניים. והנה, מייקל אורן עם דוקטורט, אנגלית שוטפת ופוטוגניות יחסית, מצליח להיות הזוי הרבה יותר מהם.

והמקרה שלו בעייתי הרבה יותר, כי רגב וחזן מואשמים הרבה פעמים בפרובוקציות מכוונות (שהתקשורת נופלת בהם בשמחה), אצל מייקל אורן יש תחושה שלא מדובר בפרובוקציה, שזה באמת הוא. שאחרי שמפשיטים אותו מיועצי התקשורת והתדמית שאמורים לספק את המעטפת הנורמטיבית והמאוזנת, נשארים עם פשוט עם משיחיות מטורללת ועבודת מצלמה גרועה.

והנה, קחו: