גבר עם זקן (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
טרנד הזקנים. תנו לדוב לנצח | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

זקנים

אם בעבר זקן היה נחלתם של גברים עם משהו להסתיר ונשים חסרות מזל, השנה הוא הפך לאביזר חובה על פניו של כל בחור מעודכן. ובניגוד למתי מעט שזה דווקא יפה להם, כל היתר סתם נראים כאילו התאבקו עם דוב גריזלי. והדוב ניצח. אין ספק שאלדד מ"האח הגדול" ודעאש תרמו לטרנד, כל אחד בדרכו, אבל התוצאה הסופית היא עולם שבו כולם נראים כמו הומלסים. אז אולי הגיע הזמן לקריאה קולקטיבית לקוראינו – אם אתם לא הולכים לערוף לאף אחד את הראש בקרוב, תתגלחו. תודה.   


שיימינג בפייסבוק

אמנם לא מדובר בתופעה ייחודית ל-2014, אבל כזאת שעלתה השנה מדרגה. שערוריית ה-גמר לי בפה – שברה שיאים, אלמה דישי כונתה "מכוערת" בטור דעה שהפך ללינצ'טרנט היסטרי על כותבת הטור. בתחילת השנה גם גיא גולד, אושיית רשת, עבר לינצ'טרנט לאחר שנטען שתרגם סטטוסים, ואלו רק מעט מהדוגמאות הישראליות. בחו"ל גולשת אהבלה בת 17 שכתבה "מזל טוב לכדור הארץ שחוגג 2014 שנה" נשלחה להתאבד על ידי הגולשים, ומנתונים סטטיסטיים על בריונות ברשת בארה"ב עולה כי בשנת 2014, 37% מהילדים עברו התעללות מקוונת זו או אחרת. וכמובן שיש הבדל בין ילדים שמציקים לחבריהם בפייסבוק לבין אנשים שדורשים צדק דרך הרשת החברתית בגלל שאף מקום אחר לא יספק להם אותו, אבל המשותף ביניהם הוא שפייסבוק הפך לרשות השופטת, המאשימה והמענישה. שזה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו ושבכל רגע נתון, הגולשים כבר מוכנים עם הלפידים. שיהיה לכולנו בהצלחה.

פמיניזם

זה לא שהפמיניזם הוא תופעה חדשה, נשים נאבקות על שוויון זכויות והזדמנויות כבר עשרות ארוכות של שנים, אבל חייבים להזכיר את ההתעוררות שלו בשנה האחרונה, בין היתר על ידי קבוצות פעילות ומרכזיות כמו "שיח פמיניסטי", והעלאת המודעות להטרדות מיניות. הסרטון של האישה שהולכת ברחוב בניו יורק ועוברת שלל התעלקויות הפך לויראלי והוביל לשלל גרסאות, גם הילדות המתוקות שמקללות למען שוויון ההזדמנויות המגדרי. תוסיפו לזה עמודים כמו "כשהוא משלם" הכולל ציטוטים מחרידים של לקוחות זנות ו"גברים בסקס", ויש לכם כאן טרנד ויראלי מתפשט, אבל לא בקטע מחפצן.

אין תמונה
למי קראת ערס?
מזרחיים

המאבק העדתי היה איתנו מאז ומעולם, ונדמה שמדי שנה הוא עולה שוב למודעות באופן אינטנסיבי יותר. אם בשנה שעברה היו אלה אמנון לוי ופרשת אייל גולן, ב-2014 אורטל בן דיין הסתערה על "האח הגדול" עם תודעה מפותחת לגבי כל דבר, אבל במיוחד לגבי מזרחים ואשכנזים. גם הסדרה המעניינת של רון כחלילי – "ערסים ופרחות: האליטות החדשות" הזכירה לנו שדופקים את השחורים והביף בין אביב גפן לדודו אהרון הצליח לרכב יפה על כל העסק. אם יש דבר אחד בטוח בעולם, זה שבשנה הבאה שוב נקבל מנה נאה של שד עדתי לפרצוף.

טבעונות

עוד טרנד שתפח עם השנים עד שהתפוצץ לגמרי ב-2014. טל גלבוע זכתה ב"האח הגדול" ואיתה האג'נדה הטבעונית הלוחמת. בתי קפה, מסעדות טבעוניות ושווארמות צמחוניות ממשיכים לצוץ בכל מקום, וכל מי שלא מאובזר לפחות בחבר פייסבוק טבעוני אחד שגורם לו להרגיש חרא עם עצמו, כנראה עושה משהו לא נכון. זו הייתה השנה שבה כולם רצו את הפלפל שלהם ממולא במוסרי וצודק. אבל האם מדובר בטרנד או במגמה עולמית שרק תלך ותגדל? סביר להניח שנגלה בשנה הבאה. בינתיים, שווה לאסוף מתכונים מ"טבעונים שמדכאים אותי".  

קים קרדשיאן בעירום מלא (צילום: papermag.com)
טרנד מהתחת | צילום: papermag.com
תחת גדול

תודה לך קים קרדשיאן, שהזכרת לנו שיש גם יתרונות באגן הים תיכוני האימתני שלנו. צילומי העירום המדוברים של קים היו רק פינאלה לשנה שכולה תחת. ניקי מינאז' הזכירה לנו שגם שתלי ישבן זה לגמרי בסדר - כל עוד התוצאה בוטילישסית דיה, ג'יי לו ואיגי אזליה נענעו לנו עם "בוטי", ובספטמבר האחרון הכריזו ב"ווג" שאנחנו רשמית בעידן הישבן. ואם הם אומרים, הם כנראה יודעים. אבל כל בעלות הישבן המצומק – אל חשש. לפי סקר הסקס הגדול של מאקו, רוב הגברים עדיין מעדיפים ציצים.

צילומי עירום

כי באמת לא חשבנו על קים קרדשיאן כבר איזה שש דקות. או חן טל. או קירה נייטלי שגם התפשטה לגמרי השנה והתנגדה לפוטושופ, שזה די קל כשאת לא זקוקה לו בכלל. אבל כפי הנראה העירום המדובר ביותר השנה היה זה של הכוכבות שתמונותיהן נגנבו והופצו, וסיפקו לנו יומיים של ג'ניפר לורנס בפוזות שלא חשבנו שנראה כל עוד היא בשיא הקריירה ולא מכורה לכלום. אלפי תמונות נועזות הודלפו, האינטרנט נשבר, הכוכבות מחו וזהו, זה נעלם, הותיר אחריו דבר מלבד כמה שומרי מסך נועזים. כי זה היתרון והחיסרון באינטרנט – הכל נמאס נורא מהר. תמיד יש שערורייה מעניינת ונועזת יותר לעסוק בה, לאף אחד לא באמת אכפת.

ג'ון הג'יהאדיסט וג'יימס פולי (ארכיון)
קפד ראשו | צילום:
עריפת ראשים

יכול להיות שמדובר בטרנד שהתחיל קצת לפני 2014, בכמה פרקים זכורים במיוחד של "משחקי הכס". אבל הטוויסט הריאליסטי הגיע השנה בזכות החברים מדעש שפיתחו תחביב פוטוגני במיוחד – לערוף ראשי עיתונאים, לצלם ולהפיץ, כאילו מדובר בחתול רוכב על רומבה ביוטיוב ולא בנטילת חיי אדם באופן די מחריד. מה שמדהים במיוחד זה שאפילו לא מדובר בדבר הכי גרוע שהם עשו השנה (ע"ע טרנד הזקנים).

סריראצ'ה

כי כולם אוהבים חריף! סתם, לא כולם, אבל למי אכפת מאשכנזים. רוטב הפלפלים החריף והאדמדם כבש את העולם, הפך למצרך חובה במזללות היפסטריות ואפילו לזילוף מתבקש במנגל ביתי. אגב, המשחירים טוענים כי לא מדובר ביותר מטבסקו עם קצת סוכר אבל אתם יודעים מה אומרים, הייטרז גונה הייט.

העולם עובר לבגדים ספורטיביים

כשאלכסנדר וונג הציג את הקולקציה שלו ל-H&M באוקטובר האחרון, דיברו לא מעט על הבגדים הספורטיביים שמרגישים יותר כמו חדר כושר מאשר מעצב על. אבל כנראה שהוא עלה כאן על משהו, כי העולם כולו עבר לבגדים נוחים וספורטיביים. לראייה, גם כל הדוגמניות בשבוע האופנה האחרון הופיעו מתוקתקות לגמרי, אבל עם סניקרס. והאמת שהגיע הזמן, מי בכלל צריך עקבים שוברי גב? כולנו צריכים לאמץ באהבה את הגמדות שלנו.  זאת הייתה השנה שבה הפסקנו להתאמץ והבנו שלפעמים, אנחנו באמת הכי יפים כשנוח לנו. כאילו, בהנחה שזה באופנה.

קעקועים זמניים
אז זה יורד כן?
קעקועים זמניים

הנה טרנד נפלא לכל מי שמפחד ממחויבות. כי למה לחרות על גופכם את שמו של הבויפרינד או של אביב גפן, הרי את שניהם תשנאו בסוף. אפשר במקום זה פשוט להדביק איזה טאטו חד פעמי שישאר כמה ימים, יזעזע את ההורים, יותיר רושם במסיבות ויעלם לנצח במקלחת. ואם הקעקוע הזה יכול להיות מזהב, אז בכלל שווה. שלל אתרים לרכישת קעקועים זמניים צצו ברשת, כל תצוגת אופנה או השקה כוללת שלל ידוענים מעוטרים וכולם מסכימים שאין כמו קעקוע זמני על מנת לומר – אני אוהב אותך, בינתיים.

קבוצות, קבוצות בכל מקום

צריכים לתאם מפגש בקולנוע בין שלושה אנשים? בואו נפתח על זה קבוצת וואטסאפ! קבענו עם הוטרינר? בואו נפתח איתו ועם החתול קבוצה, כי חייבים לתאם. מוכרחים להעלות את אותה תמונה של משה דץ ביום? הנה קבוצת פייס! זאת הייתה השנה שבה לא ירדנו לפיצוציה לקנות דיאט קולה בלי לפתוח על זה איבנט בפייסבוק, וזה כל כך טיפשי ומנג'ס שחייבים לפתוח איזו קבוצה לשונאי קבוצות. קדימה, הכדור בידיים שלכם.

זילות הפוש

אם פעם פוש מאתר גדול היה מוקדש לאירועים גדולים כמו "גלעד שליט שוחרר מהשבי – צפו", היום  על כל שטות שמתרחשת בעולם אנחנו מקבלים זמזום טורדני על מסך הסלולרי. החל מ"לאייל גולן נולד בן" וכלה ב"יאיר לפיד גילח את הזקן". כאילו שגם ככה לא נראה הכל בתוך מספר דקות בשיטוט רשת אקראי, האתרים אונסים אותנו לצפייה מיידית ובהולה בתמונה של קיפוד בתוך ספל (חמוד! צפו!). או שהכל הפך להיות נורא חשוב, או שלאף אחד כבר לא ממש אכפת להיות קרציה.

whiplash (צילום: Sundance Official Site)
וויפלאש. מבוסס על סיפור אמיתי, כלומר בהשראת, בערך, סוג של | צילום: Sundance Official Site
סיפורים אמיתיים בקולנוע

מסך הקולנוע האמריקאי הוצף השנה בסרטים המבוססים על סיפורים אמיתיים. "וויפלאש" מבוסס באופן חופשי על חוויות התיכון של הבמאי דמיאן צ'אזל, "פוקסקצ'ר" מבוסס על פרשה אמריקאית מטרידה וידועה, "סלמה" משחזר את מצעד זכויות האדם שהוביל מרטין לות'ר קינג ב-1965, "צלף אמריקאי" של קלינט איסטווד מבוסס על סיפורו של כריס קייל, שנחשב לצלף הקטלני ביותר בצבא האמריקאי, "התאוריה של הכל" מבוסס על סיפור חייו של סטיבן הוקינג ו"משחקי החיקוי" על אלו של אלן טיורינג. בקיצור, אף אחד לא ממציא סיפורים יותר, פשוט לוקחים את המציאות לקולנוע. 

קיצור קיבה

שי פירון, דביר בנדק, איציק כהן – זאת הייתה השנה שבה לא נותרו בארץ סלבס שמנמנים. כולם עשו ניתוחי קיצור קיבה ומאז התמכרו לקייל ותריאטלון וחשים מועצמים ומוגשמים. ואנחנו מפרגנים להם ומקווים שלא יפלו בסופגניות. אחרי הכל אף אחד לא רוצה לככב בטרנדים של השנה הבאה תחת הכותרת "עלו בחזרה".

תזונה פליאוליתית

בזמן שאצלנו מקצרים קיבה, בארה"ב החליטו דווקא להוסיף חמאה לקפה במקום חלב. תזונה פליאוליתית, או כמו שהחברים שלה קוראים לה – פליאו, גורסת כי עלינו לאכול כמו האדם הקדמון. כלומר, לא אוכלים אוכל מעובד, סוכר, חיטה, סויה, קטניות ודגנים, אבל אוכלים בכיף בשר, דגים, ירקות, ביצים, חמאה, שמן קוקוס ופירות. לפי הגישה, הפחמימות הן אחד הגורמים המרכזיים למחלות ותמותה. בלעדיהן נהיה בריאים, אבל אז נתאבד מהדיכאון. תיהנו.

פלייבאז
איזה מבחן אישיות אתה?
בחן את עצמך

איזה נבל מסרטי דיסני אתה? איזה ירק שורש אתה? איזו קומדיית נעורים אתה? עד כמה אתה מכיר את הפתיח של "הנסיך המדליק מבל אייר"? מי אמר את זה, יהודה לוי או שאולי? השנה כל מה שעשינו זה לבחון את עצמנו בשלל קוויזים טפשיים אך מהנים, הודות לבאזפיד ולילדים החדשים בשכונה – פלייבאז. כי גם כשנדמה לך שאתה כבר יודע הכל על עצמך, תמיד אפשר לערער לך את הדימוי העצמי עם הגילוי שמכל הדמויות של "בנות גילמור", אתה למעשה הסבתא. 

נורמקור

היפסטרים זה דבר מעייף, וכך גם טרנד הנורמקור המעיק שבמסגרתו הם הבינו שלא בא להם להיראות יותר כמו הסבא הייחודי והאינדיבידואלי של עצמם, אלא בא להם להתלבש בדיוק כמו כולם. כלומר כמו אבא שלהם. אחרי שנים שבהם כולנו התאמצנו להראות כמה שיותר מיוחדים, עכשיו העניין זה להתלבש באופן משעמם ולהיטמע בסביבה. עזבו אתכם מטעם אישי וסגנון מובחן, תנו לנו בירקנשטוק ומעילי פליז. וכמובן שגם זאת הצהרה וזה בכלל הפוך על הפוך, אבל כבר סיכמנו שהיפסטרים זה דבר מעייף, לא?

גזענות

השנה גילינו שלהיות גזען זה סבבה לגמרי. במציאות שלנו, לפחות כפי שהיא משתקפת ברשת, אפילו מירי רגב נחשבת לעורכת ישראל בגלל שהיא חושבת שלא לכל הערבים מגיע למות. רוב האנשים מסכימים עם הצל ועם עמיר בניון ועם מקומות שלא מעסיקים ערבים. השנה, לשנוא מישהו בגלל מוצאו, להפלות אותו ולהסית נגדו הפך למשהו לגיטימי לגמרי. ולמרות שזה ממש מדכא, עושה רושם שזה לא הולך להשתנות גם בשנה הבאה.

יצאו מהטרנד:

סלפי חיות (צילום: viralnova.com​)
סלפי. אוקיי מיצינו | צילום: viralnova.com​

סלפי

כי די, נו, כמה אפשר. כנראה שנמשיך לצלם את עצמנו פה ושם כי בכל זאת, מדובר בפעולה פיזית די פשוטה והמצלמה באייפון מתהפכת בקלות, אבל הטרנד עצמו כבר כל כך מאוס - במיוחד לאחר שכמה טרחנים הפכו אותו לסוג של סמל לנוער מקולקל וחובב פסטיגלים – שרק בשביל זה שווה לגנוז את כל העסק. צלמו את עצמכם, צלמו את עצמכם בעזרת מוט סלפי אם ממש אין לכם פאסון, אבל שתדעו שלאף אחד כבר לא אכפת.

אפליקציות לדקה וחצי

סיקרט, יו, נוק נוק. השמות האלה לא אומרים לנו הרבה עכשיו, אבל לכמה דקות השנה הן היו הדבר היחיד שדיברנו עליהן. ההשחרות האנונימיות בסיקרט, ספרי הטלפונים המביכים של נוק נוק וחוסר התועלת שבאפליקציה שמטרתה היחידה היא לשלוח לחבר "יו" נראו לרגע כמו אפליקציית המיליונים הבאה. למרבה השמחה התעשתנו די מהר וטירפדנו את האקזיט, בתקווה שבפעם הבאה לא נהפוך בכזאת קלות לעדר פועה (סתם, ברור שכן).

קנדי קראש
כמה לא מעודכן אתה מאחת ועד לבקש חיים בקנדי קראש?
קנדי קראש

זה לא היה קל, אבל בסוף נפטרנו מקנדי קראש. משחק הממתקים המתיש הפך את כולנו לבני ערובה, כאילו לא הפקנו אף לקח מאנגרי בירדס. בקשות החיים המטרידות בפייסבוק העיקו כמעט כמו הסיזיפיות המפרכת של שלבים בעייתיים שכשסוף סוף נצלחו, לא סיפקו תחושת קתרזיס או התרגשות, אלא רק חרדה ועצבים לקראת השלב הבא. אבל זהו, נגמלנו, ולא נתמכר לאף משחק יותר לעולם. בלי נדר.  

ברלין

שוקלים להצטרף למחאת ברלין? מאוחר מדי. אמנם לפני שנייה וחצי היה נדמה שהדבר הכי טרנדי זה לעקור לברלין ולהסתובב כל היום בסופרמרקט ולצלם חשבוניות זולות שיעלו לסטטוצים מצייצים, אבל הרגע עבר. ברלין חזרה להיות עיר שואה אפרורית ולא אטרקטיבית, עדיף לכם כבר להשאר בתל אביב ולהתלונן. אגב, את החותמת הסופית לכך שהטרנד גווע העניקו נינט ויוסי מזרחי שמתכוונים לעבור לשם לאחר הלידה. אם אפילו הם עוברים, כנראה שלכם כבר אין מה לחפש שם.