בן אפלק ניסה לעשות מותחן פוליטי נוקב. יצא לו סרט טלוויזיה בינוני

בן אפלק הוא במאי טוב. למעשה, הוא במאי מספיק טוב כדי שהציפיות ממנו יהיו גבוהות בהרבה ממה שהוא מספק ב"חיות אדם", הסרט החדש שאותו הוא ביים ובו הוא מככב. אפלק כבר הוכיח ב"ארגו" שהוא יודע לבנות מתח ולביים, לכן קצת קשה להבין איך דווקא עם סיפור שיש בו כל כך הרבה פוטנציאל ועם קאסט מרשים, הוא הצליח לייצר סרט כל כך סתמי. לא מדובר בסרט רע, אבל הוא פשוט לא מצליח לעניין.

את השיחה של אפלק עם mako כבר קראתם? לחצו כאן

אפלק מגלם את מארק קימבל, עורך דין עשיר שמתמודד על ראשות עיריית לוס אנג'לס. כשהבן שלו נחטף והחוטפים דורשים מיליוני דולרים, הוא נאלץ למצוא דרך להשיג את הכסף, דווקא בתקופה שבה מצבו הכלכלי רחוק מלהיות מזהיר. אלא שמה שמתחיל כסיפור חטיפה די שגרתי מקבל תפנית שמעמידה את מארק בפני דילמה מוסרית מעניינת: עד כמה הוא באמת מוכן להקריב, ומה קורה כשהמחיר שהוא נדרש לשלם הופך לאישי מדי? זאת שאלה לא רעה בכלל לבסס עליה סרט, בטח כשבמרכזה אדם שמנסה למכור לציבור את עצמו ואת הערכים שלו.

הבעיה היא שכמעט מהרגע שבו הדילמה הזאת מוצגת, די ברור לאן אנחנו הולכים. "חיות אדם" כל כך עסוק בניסיון להראות לנו עד כמה הגיבור שלו צבוע, עד שהוא שוכח לתת לנו לגלות את זה בעצמנו. הדמויות לא מורכבות מספיק, המניעים שלהן שקופים מדי, וגם כשהתסריט מנסה להפתיע עם תפנית נוספת, קשה להשתחרר מהתחושה שכבר ראינו את הסרט הזה - לפעמים אפילו יותר מפעם אחת. זה לא שסרט על כוח, כסף ושחיתות חייב להציג איזו תובנה מהפכנית על טבע האדם, אבל אם אין לו משהו חדש להגיד, כדאי שלפחות תהיה לו דרך מקורית או מעניינת לעשות את זה.

בעיה נוספת היא ש"חיות אדם" לא ממש מותח. במשך לא מעט דקות הסרט פשוט עומד במקום, עם שיחות שנמשכות יותר מדי, דמויות שמסבירות את עצמן והתפתחויות לא ממש אמינות. גם העשייה הקולנועית עצמה די אנמית. קשה להאמין שמדובר באותו במאי שהצליח להפוך את "ארגו" לסרט מותח כל כך, אפילו כשסופו היה ידוע מראש. "חיות אדם", לעומתו, מרגיש לא פעם כמו סרט טלוויזיה בינוני, כזה שאפשר למצוא במקרה בשיטוט בקטלוג של נטפליקס ולשכוח ממנו עד למחרת.

אפלק גם אישר כי במהלך הפקת הסרט נעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית, בעיקר לצורך שינויים בתאורה ועיבוד התמונה. קשה לדעת עד כמה השימוש בטכנולוגיה השפיע על התוצאה, אבל התחושה בהחלט מורגשת על המסך. "חיות אדם" נראה מלוטש מדי, מלאכותי וחסר אופי.

לפחות צוות השחקנים עושה עבודה סבירה, גם אם אף אחד מהם לא באמת מצליח להתרומם מעל החומר שקיבל. היחידה שבאמת מצליחה להתבלט היא ג'יליאן אנדרסון, שמגלמת את דייל, אשת עסקים שעוסקת בהלוואות בסכומי עתק ונכנסת לתמונה כשמארק מנסה לגייס את הכסף הנדרש לתשלום הכופר.

הסיום, שכולל תפנית מעניינת בפני עצמה, לא מצליח להציל את "חיות אדם". יש בו ציניות, ויש בו אמירה ברורה על פוליטיקאים ועל הדרך שבה אפשר למכור לציבור כמעט כל סיפור, אבל קשה לומר שהוא באמת מפתיע. הסרט מוביל אותנו לשם בצורה כל כך צפויה, שכשהרגע מגיע הוא לא מעורר מחשבה מיוחדת.

בסופו של דבר, "חיות אדם" הוא סרט שלא ממש מצדיק את קיומו. לא מפני שכל סרט חייב להיות מקורי לחלוטין או להגיד משהו גדול על העולם, אלא מפני שאם כבר מספרים סיפור מוכר, צריך לעשות איתו משהו. אפלק מנסה לייצר מותחן פוליטי עם אמירה על מוסר, מעמדות והפער בין התדמית הציבורית של אנשים לבין מי שהם באמת. אלה נושאים מעניינים, אבל אין כאן שום דבר שלא ראינו או שמענו קודם - ובעיקר אין כאן קולנוע טוב.