בתחילת החודש זכה "גודזילה מינוס אחד" בפרס האוסקר עבור האפקטים החזותיים הטובים ביותר ועשה היסטוריה כסרט גודזילה הראשון שזכה בפרס הנחשק. הזכייה הגבירה את הסקרנות בקרב גיקים וחובבי סרטי מפלצות ועזרה למצב את הסרט, שהופק ונוצר ביפן, כאחד מסרטי המד"ב הטובים והמפתיעים של השנה החולפת.
לצערם של המעריצים, הסרט לא יגיע כנראה להפצה נרחבת בבתי הקולנוע בישראל, והם יצטרכו למצוא דרכים אחרות לצפות בו או לבחור באפשרות השנייה והקלה יותר: לצפות ב"גודזילה x קונג: אימפריה חדשה", שעולה היום לאקרנים בארץ.
לכל מי שסרטי מפלצות הם לא כוס התה שלו, ביקורת זו כנראה לא תהיה רלוונטית. בכל זאת, לא מדובר בעשייה קולנועית מרשימה למדי, זכירה או במינימום טובה. אבל המציאות והכסף מדברים בעד עצמם. זו שורת להיטים שממשיכה לסחוף אחריה קהל משולהב חובב מפלצות שצורחות ללא סיבה, והורסות כל חלקה טובה על הפלנטה.
אחרי ארבעה סרטים וסדרה מוצלחת בשירות הסטרימינג של אפל, יקום המפלצות של אולפני לג'נדרי ממשיך להתרחב עם "גודזילה x קונג: אימפריה חדשה". בדומה לשאר הסרטים בסדרה, העלילה כאן כמעט ולא קיימת ואם מישהו אכן טרח לכתוב אחת כזו, היא בטח לא כיסתה יותר מחמישה דפים בתסריט. לאחר אירועי "קונג נגד גודזילה", הקוף הענק נשלח אל הארץ החלולה על ידי ארגון מונארך, כדי לבלות שם את שארית חייו, ולמנוע ממנו להיפגש עם גודזילה. במקביל, התפלץ הרדיואקטיבי משוטט להנאתו מעל פני השטח, נלחם במפלצות נוספות או תופס תנומה בקולוסיאום ברומא. כשמתעורר איום חדש על הארץ החלולה שעלול לגלוש מעל פני השטח, שני היריבים משלבים כוחות ומתייצבים מול אויב חדש ומפתיע.
אם זה נשמע לכם דבילי, זה באמת כך. גודזילה ושות' ממשיך את הקו העלילתי המופרך וחסר ההיגיון הפנימי של קודמיו. למרות העובדה שאלו שוברי קופות, אי אפשר להתעלם מהעלילה חסרת הקוהרנטיות והתסריט הדליל עד לא קיים שלהם. במילים אחרות, אין חדש תחת השמש. הסרט הנ"ל הוא לא יותר מהעתק הדבק של קודמיו ובבחינת "ראית אחד – ראית את כולם".
רבקה הול, בריאן טיירי הנרי וקיילי הוטל הצעירה חוזרים לתפקידיהם המקורים. הוטל מגלמת את ג'יה, הנצר האחרון לשושלת בני האיווי, תושביו של אי הגולגולת. ב"קונג נגד גודזילה", ג'יה החירשת הצליחה לתקשר עם קונג בשפת הסימנים, ומערכת היחסים ביניהם סיפקה לסרט את הממד הרגשי, שהיה גם הדבר הכי מוצלח בו. בסרט הנוכחי הקשר החזק שהיה ביניהם מאבד מערכו ומה שהיה יכול לחזק את העלילה ולהוסיף לה נפח, זוכה להתעלמות גמורה. בכל מקרה, כל פרמטר אנושי בסרט נכשל בזה אחר זה; הדמויות שטוחות לחלוטין, לא מעניינות ומשמשות בעיקר כתפאורה עשויה בשר ודם. מכיוון שכל הסצנות הטובות כאן שמורות לנוכחותו של קונג על המסך, סרט שכולו על טהרת המפלצות בלבד ללא כל נוכחות אנושית מיותרת, היה יכול להיות הברקה מרעננת.
כדאי להזכיר לשם מה התכנסנו באולם האיימקס בערב חורפי חמים: קרבות של מפלצות. אם אתם נמנים על חובבי הקאיג'ו (הביטוי היפני לסרטי מפלצות), אז הסרט הזה יעיף לכם את הסכך. סצנות הקרבות עשויות לעילא, האפקטים הממוחשבים מטורפים ומרשימים, הסאונד מפלצתי והפסקול הוא תענוג לאוזניים (שיר של להקת KISS תמיד מנצח). קו העלילה המעניין והמרגש ביותר שמור לקונג חסר התקווה, העתיד והחלום, בזמן שהוא משוטט לבדו בארץ החלולה, בחיפוש אחרי קופי ענק נוספים. למרות פוטנציאל מצוין, הקו הזה לא מפותח מספיק ומאכזב.
"גודזילה x קונג: אימפריה חדשה" הוא טראש טהור שנוצר עבור מטרה אחת בלבד: הצגת מפלצות ששוברות אחת לשנייה את העצמות. הביטוי החרוש אומר "זה סרט לכבות את המוח". ובאמת, אם תכבו את המוח למשך שעתיים, יש סיכוי שתצליחו להנות ממנו. מצד שני, יכול להיות ששווה להשקיע את השעתיים הללו במציאת דרכים לצפות ב"גודזילה מינוס אחד". לשיקולכם.