"קופה ראשית: הסרט" יהיה להיט עצום - ולא מוצדק
סרט הקולנוע המושקע והממוסחר של "קופה ראשית" מתנהג, כצפוי, כמו עוד פרק בסדרה. אבל מה הוא מוסיף לרזומה של "שפע יששכר", מלבד תקציב ענק? כי בשעה שאפילו "לשחרר את שולי" מצליח להתכתב עם המלחמה, שובר הקופות הבא מתקיים במציאות שבה 7 באוקטובר לא קרה

הביטוי הכי טוב למהפך של "קופה ראשית" עובר, איך לא, דרך המדפים. לפני שמונה שנים, כשהסיטקום הישראלי עלה לראשונה בחינוכית ובאמת היה הפקה בשקל תשעים, אותם מדפים היו ריקים מאיזשהם לוגואים מוכרים. המצב הזה נמשך גם כשהסדרה עברה לתאגיד המחודש, זכתה להצלחה די חסרת תקדים ובדרך השלימה עם היותה קומדיה לכל המשפחה: למעט שמות גנריים כמו "דפדקים", המוצרי על מדפי "שפע יששכר" היו נטולי זהות, שקופים כמעט. אבל בקיץ 2026 "קופה ראשית" היא כבר סמל ישראלי עצום, כזה שלמרות היכולת שלו להניע המונים לבתי הקולנוע, לא יסרב להצעת חסות מפתה.
כך, בזכות המסחור, פתאום "קופה ראשית" מתרחשת בסופר עם מוצרים אמיתיים. יש מותגי קורנפלקס, יוגורט ובשר, אפילו חברת שליחויות ותאגיד מחזור. הלוגואים שלהם מתנוססים על הפוסטר לצד בתי ההפקה השונים, מאפשרים לסרט הקולנוע החדש לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלו - הרחק מהמגבלות האתיות של השידור הציבורי. זה כסף גדול, והוא מושקע קודם כל במישור האומנותי: הצילום קולנועי, הפריימים הרחבים מנוצלים במלואם, המוזיקה אפּית. למעט קפיצות עריכתיות שניתן ורצוי היה למנוע, אי אפשר לטעות בכך שהסדרה עברה מהטלוויזיה לקולנוע. מרוב צילומי חוץ לא רואים את הסופר, וכאן טמונה גם חלק מהבעיה בשובר הקופות של התקופה הקרובה.
"קופה ראשית: הסרט" שומר על כל מי שצריך לפני המצלמה ומאחוריה - בראשם היוצרים יניב זוהר ונדב פרישמן ובמאי הסדרה בעונותיה האחרונות, קובי חביה - ומאחד את סגל העובדים המלא של "שפע יששכר". לא רק הגיבורים המתבקשים, קרן מור, נועה קולר, אמיר שורוש ודב נבון, אלא גם את השמות מהמדפים האחוריים: מיה לנדסמן, אמיליה לנצמן, מייקל קביה אהרוני ונוי "השדה" הדס. לצדם מתווספים מספר כוכבים אורחים, בהם צביקה הדר. הוא מגלם את הבעלים החדשים ממיאמי, שמוציא את עובדי הסופר לתחרות ומבטיח מאות אלפי שקלים לצוות המנצח.
מתישהו, וזה באמת לא ספוילר, אמנון טיטינסקי נרצח. גם הצופים הכי תמימים של "קופה ראשית" מבינים מן הסתם שדמות ראשית בקומדיית מיינסטרים ילדותית לא באמת יכולה להירצח - בטח כשיש עוד עונות לחזור אליהן - אבל האירוע שמשבית אותו מוסיף אלמנטים בלשיים לא רעים בכלל לעלילה. העניין הוא שהשבתה של דב נבון משמעותה מעט מדי דב נבון במהלך 91 הדקות של הסרט, למרות שהאיש יודע להצחיק אפילו כשהוא מגלם רפיון. ובהמשך, כשלתמונה נכנסת אמא של אמנון (רבקה גור), היקום של "קופה ראשית" כמעט קורס לתוך עצמו: לא הגיוני שהיא צופה דווקא ב"זהו זה", תוכנית שמשודרת באותו ערוץ של הסדרה. מצד שני, לא הגיוני ש"זהו זה" גורמת לה לצחוק עד שהיא כמעט מאבדת הכרה.
למרות הפניות התסריטאיות, הסרט של "קופה ראשית" מתנהג כצפוי כמו עוד פרק בסדרה. הוא אומנם נטול המבנה המוקומנטרי והווידויים למצלמה, אבל הקרקע שעליה הוא עומד נותרת הניואנסים המקומיים ומינון הבדיחות - שאפשר להתווכח על איכותן, עם כל הכבוד לראנינג גאג על מידת הנעליים המפלצתית של כוכבה. ומה שבעיקר אפשר לעשות זה לתהות מה הסרט מוסיף לרזומה של הסופר, מלבד תקציב ענק. בשעה שאפילו "לשחרר את שולי" מצליח להתכתב עם המלחמה, "קופה ראשית" ממשיכה להתקיים רוב הזמן במציאות שבה 7 באוקטובר לא קרה. הדבר הכי קרוב, שגם הוא עשוי להיות מקרי, מסתתר בהחלטה להעניק לדמות מפוקפקת את השם "חלובה". וכשהבשורה של הסרט היא "אותו דבר רק גדול יותר", המוצר המסחרי הזה מרגיש לא מספיק ישראלי, ואפילו מיותר. הוא יהיה להיט עצום, אין ברירה אחרת כשקוראים לך "קופה ראשית". אבל הלהיט הזה לא יהיה מאוד מוצדק.
