"חטפתי על זה, האשימו אותי שאני מחרב את הקולנוע"

כמעט יובל שנים מאז סרטו פורץ הדרך "מפגשים מהסוג השלישי", סטיבן ספילברג חוזר נחרץ מתמיד לעסוק בסוגיה הבלתי-מפוצחת: האם ישנן הוכחות חד-משמעיות ליצורים חיים מחוץ לכדור הארץ? זה קורה בסרטו החדש "התגלית", שעולה לאקרנים בסוף השבוע, ומזניק באופן רשמי את עונת הקיץ בקולנוע.

"התגלית" הוא הסרט המדע בדיוני הראשון של ספילברג מאז "שחקן מספר אחת", שיצא ב-2018 ולא רשם הצלחה מסחרית או ביקורתית. בעשור החולף בלט הבמאי בעיקר בזכות "גשר המרגלים" עם טום הנקס ומארק ריילנס (שזכה באוסקר על הופעתו), המותחן הפוליטי "העיתון" - גם הוא בכיכובו של הנקס לצד מריל סטריפ, וכמובן "הפייבלמנים", סרטו הסמי-אוטוביוגרפי שהיה מועמד לשבעה פרסי אוסקר וזכה בגלובוס הזהב לסרט הדרמה הטוב ולספילברג בפרס הבימוי.

הסרט החדש קרוב תימתית יותר לסרטים של ספילברג כמו "אי.טי." האיקוני ו"דוח מיוחד". הרעיון לעלילה, שהגה הבמאי והוביל לתסריט מאת דייוויד קופ ("פארק היורה", "מלחמת העולמות"), עוסק במידע שלכאורה מוסתר מהציבור ברחבי העולם לגבי עב"מים וחייזרים. "אני סקרן לגבי מה קורה אי-שם בשמיים מאז שהייתי ילד קטן", סיפר ספילברג לפני כמה שבועות בפסטיבל קומיקון, באירוע עיתונאים בנוכחות כתב mako. זו הייתה התחנה הראשונה של ספילברג במסע הקידום לסרט, ולמעשה - גם הפעם הראשונה שבה הבמאי המוערך הופיע בכנס המעריצים בלאס וגאס.

"אני זוכר שגרנו בניו ג'רזי בילדותי, ובאחד מלילות הקיץ אבא שלי לקח אותי לצפות במטר המטאורים הפרסאידים", הוא נזכר עוד. "בבת אחת נגלה לי תחום עניין חדש לגמרי, ורציתי לדעת אם יש חיים באחד מכוכבי הלכת ואם הם מפותחים עד כדי יכולת להגיע לכדור הארץ.

"בגיל 17 צילמתי במצלמות סופר 8 מ"מ את סרטי הראשון 'לאור האש', על קבוצת מדענים שחוקרים עצמים מעופפים בלתי-מזוהים, כך שזה נושא שמרתק אותי מאז ומתמיד. ובעצם כשגדלתי בשנות ה-50 וה-60, פה ושם צצו דיווחים וטענות על כך שנצפו עב"מים או צלחות מעופפות - והאומה האמריקאית כולה הייתה בטירוף".

ואז גם הוליווד קפצה על המציאה.
"בדיוק, כי זאת הייתה תופעה בלתי-מפוענחת וכתבו כל מיני סיפורים, העלו השערות והעמיקו ספקולציות, מבלי באמת להאמין שזה משהו שקורה. באותן שנים, גם ליותר אנשים היו מצלמות ביתיות והם תיעדו תרחישים בלתי-רגילים שהם האמינו שראו בשמיים. כל מיני תופעות אנומליות שרבים לקחו ברצינות רבה.

"אחרי שכבר ביססתי את עצמי מקצועית, לפני 50 שנה, התחלתי להתעניין שוב בנושא ועשיתי את 'מפגשים מהסוג השלישי' - מבלי לדעת כמובן אם העלילה אמיתית. אבל היא בהחלט עוררה את הדמיון שלי, כששיערתי איך ייראה המפגש הראשון בין בני האדם לבין ציוויליזציה מתקדמת מחוץ לכדור הארץ.

"ושוב, הכל פרי דמיוני - לא קראתי לזה מדע בדיוני. אבל נהניתי מזה מאוד, כי אומנם מעולם לא ראיתי עב"ם, אבל עשיתי סרט אחד עם סיפור נהדר, וכעת סרט נוסף חדש. אנחנו בנקודה בזמן שבה, לדעתי, יש הרבה יותר ודאות שיש יותר אמת מבדיה, ואני חושב שזה הולך מאוד להפתיע את הצופים".

מה אתה יכול לספר מבלי לתת ספוילרים?
"קודם כל, זאת מלכתחילה סוגיה אפופה במסתורין - אבל לא לכולם. יש אנשים שיודעים בדיוק מה קורה מחוץ לכדור הארץ כבר 80 שנה, אפילו לפני כל תקרית רוזוול (אירוע שבו לפי הנטען, עב"ם התרסק ליד העיירה רוזוול שבניו מקסיקו, וחולצו ממנו גופות של חוצנים; ד"כ).

"אני באמת מאמין שהסרט עומד לענות על שאלות שהיו עד כה בלתי פתורות ויציף כאלו חדשות. אני מאוד זהיר בקידום הסרט, וכבר בשלב מוקדם דרשתי מהאולפנים שלא לחשוף בטריילר אף פריים מהמערכה השלישית. אני מרגיש שיותר מדי פעמים הטריילרים עושים ספוילרים מכיוון שהדור הצעיר הוא בעל זיכרון פוטוגני מפותח במיוחד, והם מפענחים במהירות מה צפוי בסרט. פריים אחד והם מיד מנסים לשער באיזה חלק של הסרט זה יופיע ואיך זה משתלב בעלילה. הם מקבלים מושג טוב מדי לגבי מה צפוי וזה פוגם בכל החוויה הראשונית של הצפייה.

"אני לא רוצה להשוויץ, אבל מדובר הפעם בסרט שמוכרחים לחוות במלואו בצפייה מתחילתו ועד סופו מבלי למצמץ. הדבר היחיד שתצטרכו זאת חגורת בטיחות".

התזמון גם אינו מקרי עם תחילת עונת שוברי הקופות.
"אבל מעל הכל אני מאמין שהמרכיב הכי חשוב בסרט הוא שהוא מקורי, זה לא איזה מותג או תאגיד סרטים מוכר שאולי כבר יוצא בלי אוויר במפרשים. אין דברים חשוב יותר בעסק שאני עובד בו מאשר לגרות את הקהל עם משהו חדש. הנה, למשל 'פרויקט הייל מרי' עם ראיין גוסלינג מלפני כמה חודשים, עיבוד לרב מכר, שהיה דבר חדש לגמרי לצופים - והוא הצליח בגדול. זאת הפורמולה היחידה להמשיך ולמלא את אולמות הקולנוע ל-100 השנים הבאות".

ככה נראית אגדה בחייה

לקראת יום הולדתו ה-80, שיציין בדצמבר הקרוב, ספילברג לא עוצר לרגע וממשיך לצבור הישגים מקצועיים. לפני ארבעה חודשים הוא הפך לאדם ה-22 בלבד בהיסטוריה שנכנס לרשימת זוכי ה-EGOT - אומנים שזכו באוסקר, אמי, טוני וגראמי; לאחר שקטף פרסי אוסקר ואמי כבר בשנות ה-90', ולפני ארבע שנים זכה בטוני כאחד ממפיקי המחזמר A Strange Loop, בפברואר האחרון השלים את הרביעייה כשזכה בגראמי על סרטו המוזיקלי על המלחין ג'ון ויליאמס.

בנוסף, הוא הקולנוען עם הכי הרבה סרטים מועמדים בתולדות גלובוס הזהב, לאחר שבינואר האחרון "המנט", שהוא בין מפיקיו, הפך לסרט ה-15 שעבד עליו וזכה בפרס לסרט הדרמה הטוב.

בביקור הבכורה שלו בסינמה-קון הוענק לספילברג פרס מיוחד וראשון מסוגו מטעם איגוד הקולנוע האמריקאי, שנקרא "אמריקה 250". האיגוד הצדיע לו כ"סיפור אגדה אמריקאי" לרגל חגיגות 250 שנה לעצמאות ארה"ב שיחולו בחודש הבא, ועל תרומתו חסרת התקדים לענף ומפעל חייו כיוצר פורץ דרך ויוצא דופן.

"משמח אותי להיות במחיצת אנשים שלא רק אוהבים סרטים, אלא גם אחראים לכך שהם קורים. אנחנו זקוקים ללוחמים כאלה כיום יותר מתמיד כדי לנווט במים הסוערים הללו, ואני יודע דבר או שניים על הובלת אנשים בים סוער. ואם תצטרכו סירה גדולה יותר - אני האיש שלכם", אמר בנאום, בקריצה ל"מלתעות".

ספילברג סיפר כי גדל בבית שבו הטלוויזיה הייתה חלק בלתי-נפרד מהנוף המשפחתי, בין היתר משום שאביו עסק בתיקון מקלטים. "הכל השתנה כשלקחו אותי לראשונה לצפות בסרט. שום דבר לא יכול היה להתחרות בחוויה של ישיבה באולם קולנוע, ומאז חיי מעולם לא היו אותו הדבר. כילד הייתי נשען קדימה במושב ומתפעל מהמסך הגדול, וברבות השנים התחלתי להישען קדימה ולצלול עמוק ככל האפשר אל תוך הסרטים.

"אני זוכר איך בימי הקורונה הרגשנו כאילו ימינו ספורים, אבל היו סיבות לתקווה, וחלק מהסיבות הללו טמונות בנו - אלה שעושים סרטים ורוצים שהעולם יראה אותם בבתי הקולנוע. עלינו מוטלת זכות ההוכחה להביא סיפורים שיגרמו לאנשים לצאת מהבית כדי לחוות חוויה חברתית אמיתית ומשמעותית. וזה נכון לגבי כל סוגי הסרטים, מהמותגים הגדולים ועד לאלו הקטנים והאישיים. אני אסיר תודה לכל מי שתמך בסרטים שלי לאורך השנים".

בשיחה בווגאס שהתקיימה בתום הפרזנטציה, הוסיף ספילברג: "אומנם מי שצפה בסרט 'הפייבלמנים' יודע איך התחילה האהבה שלי לקולנוע מגיל צעיר, אבל מה שנשאר על רצפת חדר העריכה זהו פרט הטריוויה שניהלתי כבר בגיל 15 קולנוע משלי, ממש בסלון הבית. הקרנתי סרטי 16 מ"מ שהשכרתי ומכרתי כרטיסים לילדים, 10 סנט כל אחד, אבל את הכסף תרמתי כי לפי החוק אני לא רשאי לגבות דמי כניסה להקרנת סרטים שאין לי זכויות יוצרים עליהם. עשיתי כסף מהצד ומכרתי לילדים פופקורן, ורק מעצם זה הרגשתי שאני חלק מהתעשייה".

האם היו מקרים בקריירה שלא הרגשת ביטחון?
"בהחלט, כשעבדתי על 'מלתעות' הרגשתי מעורער, כי היו אנשים סקפטים שאמרו שלא אצליח לסיים אותו, משום שכל כך חרגתי מלוח הזמנים והתקציב. התירוץ היה שצילמנו במימי האוקיינוס וזה לא בשליטתי, אבל זאת הייתה בחירה שדבקתי בה כדי לא להסתפק רק במיכל הוליוודי בסטודיו איפשהו.

"האוקיינוס התלוצץ על חשבוננו - ולא יכולנו לצפות את הגאות והשפל או את הגלים הגדולים ששיבשו את מהלך הצילומים ללא הרף, או את הכריש המכני שהתקלקל כל כמה ימים. הגעתי לנקודה שבה הטלתי ספק בעצמי, במיוחד כששמעתי מחברים בעיר שזה עומד להיות הסרט האחרון שלי ואני גמור בתעשייה. מי ירצה בכלל להעסיק קולנוען חסר אחריות שמבזבז כסף בצורה כזאת?".

"אבל המציאות היא שאף אחד מלבדי לא יכול היה לעשות את הסרט מהר יותר בגלל אילוצי הטבע. בשלב מסוים הגיע לסט נשיא אולפני יוניברסל סיד שיינברג, שכיהן בתפקיד במשך למעלה מ-40 שנה, וביקש לדעת סופית אם אני מאמין שהסרט יושלם, כי הוא לא מוכן פשוט לפטר אותי. הוא גם לא רצה שאשא בלעדית באחריות אם הסרט לא ייצא לפועל. אמרתי לו חד-משמעית שהכל יסתדר ושרק ייתן לי לסיים את העבודה. הוא נתן לי גב מלא, והגן עליי בפני כל קברניטי האולפנים שכבר השתוקקו לפטר אותי. בכך הוא הפך למעין מגן בלתי-נראה שלי".

והנה, בסוף הסרט גרף קרוב לחצי מיליארד דולרים בקופות והגדיר את המשמעות לשובר קופות.
"וגם על זה חטפתי ביקורות! לא היה נהוג שסרט זוכה להצלחה קופתית שכזו, והיו כאלה שהחלו להאשים אותי שאני מחרב את ענף הקולנוע כולו בכך שאני גורם ליותר מדי אנשים לבוא לאולמות כדי לראות את הסרט שלי. שתבין כמה זה נשמע לנו אבסורדי כיום.

"שנתיים לאחר מכן גם ידידי ג'ורג' לוקאס הואשם באותו דבר כש'מלחמת הכוכבים' יצא ב-1977 ורשם הצלחה גדולה. אני זוכר שהבנתי שבדיעבד אפשר להביט לאחור ולהגיד אותו דבר גם על 'עשרת הדיברות', ובמיוחד על 'חלף עם הרוח', שהיה בעצם הסרט היחיד שאנשים ראו באותה שנה וייתכן שלפי שכלול אינפלציה הוא המצליח ביותר בהיסטוריה של הקולנוע.

"ולכן כל האשמה על 'הצלחת יתר' איננה טיעון תקף. בטח כיום, כשחיי המדף של סרטים מתקצרים ומעטים מאוד ממשיכים להציג בחלוף כמה שבועות, הדעיכה מהירה. ברוב המקרים, סרט קם ונופל על סמך סוף השבוע הראשון לצאתו, ואני רק יכול לחשוב על 'אווטאר' הראשון שבאמת הלך והפך לפנומן שגבר משבוע לשבוע. זאת עדות לעבודה המדהימה של ג'יימס קמרון והצוות שעובד תחתיו. ובמקביל, יש הרבה טלוויזיה טובה יותר מאי-פעם, סדרות מהשנים האחרונות כמו 'הכתר' או 'סיפורה של שפחה' עם איכויות כתיבה, בימוי ומשחק - זאת תקופה מאוד פורה".

מה היה פרויקט מאתגר עבורך?
"יש אתגרים טכנולוגיים שלוקחים יותר זמן, אפילו בסרט החדש. אבל הקושי הכי רגשי עבורי היה 'רשימת שינדלר' ללא עוררין. אף סרט שעשיתי כלל לא מתקרב לתחושות שעברו עליי במהלך הצילומים. היינו בכל הלוקיישנים האמיתיים, ביערות עם בורות הריגה, מחנות ריכוז. וכל הצוות היה שקט ומכבד בכל המקומות הללו. לרוב מדובר באנשי מקצוע רועשים. וכשצילמנו את 'רשימת שינדלר' זה היה כמו להעביר יום אחר יום בבית עלמין.

"עבדתי אז לראשונה עם הצלם יאנוש קמינסקי (זוכה האוסקר על 'רשימת שינדלר' ב-1993 ו"להציל את טוראי ראיין" ב-1998; ד"כ) שמלווה אותי בכל סרט כבר יותר מ-30 שנה. הוא אומן מחונן שצובע את הפריים בצבע ועור בצורה בלתי-רגילה. הטלוויזיה זה המקום שאני מגלה כישרונות וגם צורך חדשות. עד היום, אני קורא עיתונים וצופה בערוצי החדשות הגדולים, CNN ולפעמים פוקס ניוז כדי לאזן. אני לא גולש באתרי אינטרנט או אפליקציות כדי להתעדכן באקטואליה. אלמלא הייתי קולנוען יכול להיות שהייתי עיתונאי, ואני חושב שיכולתי לעשות עבודה לא רעה במקצוע".

מה סוד ההצלחה בקולנוע?
"אתה מוכרח להיות מוכשר כדי להצליח בהוליווד, אין טריק אחר. אם אתה באמת מוכשר, העבודה הקשה היא דבר מובן מאליו וזה המסלול המקובל. למעשה, אם אתה לא עובד מספיק קשה, אתה מבין שאתה לא עובד בכלל. כלומר, כל סרט הוא מאמץ, עבודה פיזית. סרטים הם לא באמת יצירה אוניברסלית, אלא עבודה מאמצת וההפך המוחלט מפשוט לעמוד בצד ולחשוב שדברים יסתדרו מעצמם. זה כמו לבנות בית, תהליך שמורכב מכל כך הרבה חלקים, וכל חלק בסרט דורש שיתוף פעולה מוחלט בין קבוצה של כ-100 בכל מחלקה. לפעמים יותר.

"לפעמים כשאני על הסט, אני לוקח רגע להתיישב על כסא הבמאי, להיעשן אחורה עם ידיים משולבות מאחורי הראש ופשוט לצפות בכולם במיטבם; בונים תפאורה, מכוונים זויות צילומים, בודקים תאורה עבור איזו סצנה, שחקנים משננים דיאלוגים בפינה. אף אחד לא שותה קפה ומתבטל. יצירת קולנוע וטלוויזיה הם העסק הכי שיתופי בעולם - ואני מת על זה".