אחרי שביטל את הופעתו בישראל, ג'ון מלקוביץ' מבטיח: "אתם עוד תראו אותי. כן, בטוח"

לפני חודשיים הזרקורים בהוליווד האירו מחדש לעברו של ג'ון מלקוביץ', לאחר שסרטו החדש, "סוס פרא תשע", הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל ונציה והזניק אותו בטבלאות ההימורים כאחד המועמדים המובילים לזכייה באוסקר. אלא שבמקביל, הוא עלה לכותרות גם מסיבה אחרת, כשביטל במפתיע את הופעתו המתוכננת בישראל.

מלקוביץ' (72) מריץ ברחבי העולם זה שנים מופע מוזיקלי סאטירי בשם "מבקר המוזיקה", שבו הוא מגלם מבקר מתנשא של יצירות קלאסיות, בליווי תזמורת, ומשלב מונולוגים ברוח המלחינים שאת יצירותיהם היא מנגנת.

ההכרזה על הגעתו לישראל פורסמה על רקע התשואות שקיבל בוונציה, שם אף קטף בסיום הפסטיבל את פרס גביע וולפי היוקרתי לשחקן הטוב ביותר. ההודעה כללה ציטוט שיוחס לו: "אני נרגש לחזור לישראל ואשמח מאוד לפגוש שוב את הקהל הישראלי החם, אליו אני חש קרבה והזדהות רבה". הדברים השתמעו כהצהרת תמיכה בישראל, במיוחד על רקע האקלים הפוליטי הטעון סביבה, ועוררו כותרות בעולם. אלא שבתוך ימים אחדים הבהיר מלקוביץ' כי כלל לא אמר את הדברים, ובהמשך ביטל את הופעתו בתל אביב.

בריאיון עמו בתחילת השבוע בלוס אנג'לס, לרגל עליית "סוס פרא תשע" לאקרנים, מלקוביץ' מבטיח שעוד נזכה לראות את המופע בארץ. כשאני מספר לו שאני מישראל, הוא משיב: "יש הרבה דברים שגורמים לי לרצות לקום כל בוקר מחדש. יש לי שני נכדים, הקטנטנים שלנו, שהם הדבר הראשון שאני חושב עליו בבוקר והדבר האחרון בלילה. תמיד אהבתי את העבודה. עשיתי שיתופי פעולה מוזיקליים רבים, אפילו שישה-שבעה בכל זמן נתון, ואני אוהב את זה.

"הופעתי ב-47 מדינות, ובעוד שבועיים אני טס ליפן לביים מחזה, משהו שמעולם לא עשיתי קודם לכן. אני משוכנע שזה יהיה מרתק, בטח עבורי, ואני מקווה שגם עבור הקהל, כי זה מה שחשוב. היו לי חיים נהדרים וזכיתי לעבוד עם אנשים מעניינים מאוד, שלמדתי מהם רבות. למדתי על העולם ועל התרבויות שבו, ואני אסיר תודה על כך. זה מה שמתמרץ אותי הלאה".

אנחנו עדיין מקווים שתבוא עם המופע לארץ ונצפה בו ביום מן הימים.
"כן, בהחלט. אתם עוד תראו אותו. כן, בטוח".

חיים נפלאים באופן אבסורדי

"סוס פרא תשע" הוא סרטו החדש של הבמאי והתסריטאי האירי-בריטי מרטין מקדונה, זוכה האוסקר ("ברוז'", "שבעה פסיכופטים", "רוחות אינישרין"). הסרט מתרחש באי הפסחא שבדרום-מזרח האוקיינוס השקט, טריטוריה של צ'ילה הנחשב לאחד האיים המיושבים המבודדים בעולם, ומוכר בזכות פסלי המואי העצומים שפיסלו תושביו הפולינזים. עלילת הסרט מתרחשת זמן קצר לפני ההפיכה הצבאית בצ'ילה בספטמבר 1973, שבה הודח הנשיא הסוציאליסט סלבדור איינדה בידי הצבא. ההפיכה הובילה לדיקטטורה אכזרית, שבמהלכה נרצחו כ-3,000 בני אדם ועשרות אלפים נוספים נעצרו ועונו.

מלקוביץ' מגלם סוכן CIA ותיק, המשמש מנטור לסוכן צעיר בגילומו של סם רוקוול, שזכה באוסקר על תפקידו בסרטו של מקדונה, "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי". השניים מגיעים לאי לקראת המהלך הצפוי, אך במקביל נאלצים להתמודד עם משקעי העבר האישיים שלהם ועם קשר בלתי צפוי שנרקם עם סטודנטית צעירה מצ'ילה.

החודשים הקרובים צפויים להיות עמוסים במיוחד עבור מלקוביץ', עם הקמפיין שכבר יצא לדרך במטרה למקסם את סיכוייו בעונת הפרסים. רק השבוע נערכה בהוליווד הקרנה פרטית לחברי האקדמיה ולמצביעי גלובוס הזהב, שאירחה אנג'לינה ג'ולי, ידידתו של מקדונה. באירוע נכח גם ג'וש ד'אמרו, מנכ"ל תאגיד דיסני, שהגיע לתמוך בפרויקט שהפיקו אולפני סרצ'לייט, הנמצאים בבעלות התאגיד.

מלקוביץ', שנראה מעט מובך ולא לגמרי בסביבתו הטבעית בנסיבות כאלה, דאג להצטלם עם שותפיו ליצירה והודה לאורחים שניגשו אליו ושיבחו את הופעתו, אך לא נשאר בחגיגה זמן רב.

"אני סבור שבני אדם מסוגלים לחוש את הכאב, הצער, האבל והטראומה הכרוכים במה שקורה לבני אדם אחרים, למשל בצ'ילה", הוא מסביר. "אבל אינני יודע אם הקולנוע מסוגל לשנות משהו. האומנויות בכללותן יכולות לעורר באדם מחשבה. כשאני צופה, למשל, בהצגה טובה מאוד, האירועים המתרחשים על הבמה והסיפור שנפרש בפניי מובילים אותי להרהר בחיי שלי. זהו, לדעתי, כוחה של אומנות טובה, של ספרות טובה או של קולנוע טוב. אם אדם לא נהג להרהר קודם לכן, הרי שכבר התחולל בו שינוי. אינני בטוח שאמריקה נחשבת למדינה המאופיינת בנטייה עמוקה להרהור; זהו אינו בדיוק טבעה של המדינה. לכן, אני סבור שזוהי דרך אלגנטית ביותר לעודד הרהור שכזה".

כמה הכרת את העבר ההיסטורי של ההפיכה בצ'ילה? אתה מתעניין באקטואליה?
"הייתי בקיא מאוד במה שהתרחש בצ'ילה, בין היתר משום שעיבדתי יצירה מוזיקלית בשם 'רמירס הופמן הידוע לשמצה', מאת הסופר הצ'יליאני הדגול רוברטו בולניו. הכרתי היטב את הסיפור הזה, העוסק במשורר צעיר צ'יליאני וצוער בחיל האוויר, שהופך לימים לרוצח סדרתי ומתעד במצלמתו סטודנטים שעונו תחת משטרו של פינושה.

"ידעתי על סיפורים רבים נוספים הקשורים לצ'ילה, ולמעשה, אני מכיר סיפורים מסוג זה מרחבי העולם כולו. אלה הם חיי מאז 1953, ואני לא שומע אלא את הסיפורים הללו. לאחרונה נתקלתי בציטוט של מישהו שאמר כי 'ההיסטוריה של הציוויליזציה כוללת, באופן בלתי נמנע, גם את ההיסטוריה של הברבריות'. ולכן, אני סבור שבאמת אי אפשר להימלט מכך".

אתה מגלם אדם לקראת סוף חייו. זה משהו שמעסיק אותך אישית?
"לא. בכנות, היו לי חיים שאי אפשר להאמין שהיו אמיתיים, חיים נפלאים באופן אבסורדי ממש. אני מצטער על הזמן שלא אזכה לבלות עם הנכדים, כיוון שהפכתי לסבא בגיל מבוגר למדי. אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם. היו לי חיים מבורכים להפליא. אני גם לא ממהר לשום מקום, אבל אני לא מפחד. לא".

להיות אני

הרזומה של מלקוביץ' כולל סרטים כמו "מקום בלב" ו"בקו האש", שעל שניהם היה מועמד לאוסקר, וכן את "אימפריית השמש" ו"יחסים מסוכנים". אולם הסרט המזוהה איתו ביותר הוא "להיות ג'ון מלקוביץ'" מ-1999, בבימויו של ספייק ג'ונז, קומדיית פנטזיה שבה הוא מגלם את עצמו. לאורך השנים הופיע גם בטלוויזיה, בין היתר בסדרות "מיליארדים", "חיל החלל" ו"ריפלי" של נטפליקס, וזכה בשלושה פרסי אמי ובפרסי הוקרה בפסטיבלים בין-לאומיים.

"בכל רגע נתון יש לי בראש כמה יצירות שאני עובד עליהן", הוא מספר. "רמת השינון הנדרשת משתנה: משינון מלא, דרך שינון מדוקדק שבו כל תו חייב להתאים להברה ספציפית, ועד לקטעים שנוטים יותר לכיוון של קריינות או סיפור. ההבדל הגדול מבחינתי הוא שכיום אני לומד ומשנן כמעט כל הזמן. בעבר הייתי מקבל מחזה, עובר על הטקסט פעמיים, ומאותו רגע הוא כבר היה שמור בזיכרון שלי. כיום נדרשת ממני הרבה יותר עבודה. וכמובן, זה תלוי גם בשאלה אם מדובר ביצירה באנגלית, בשפה אחרת או במשהו בסגנון אחר, כי אז זה כבר סיפור אחר לגמרי".

אילו סוגי תפקידים או תסריטים מדברים אליך?
"אני חושב שבדרך כלל זה צריך להיות תפקיד מורכב או דמות שלקהל יהיה אכפת ממנה וממה שקורה איתה. סיפורים הם די פשוטים בגדול: או שאתה רוצה לגלות מה קורה בסוף או שלא, ואז זה כבר לא משנה. אתה מחבב את הדמות או שממש לא מזיז לך אם היא תחיה או תמות. לדעתי עדיף שלצופים יהיה אכפת מהדמות ושהם ירצו לדעת מה קורה איתה בסופו של דבר. אלו הם סוגי הסיפורים שמרטין מקדונה כותב - מה קורה לאותן דמויות. אתה מחבב את כל האנשים המעורבים, רואה את הפגמים, הבעיות והקשיים שלהם, לפעמים אולי גם התנהגות לא נעימה מצידם או תפיסות העולם שלהם, אבל הן דמויות מאוד נוכחות ופעילות בסיפור".

יש לך תפקיד מועדף מבין אלה שעשית או שהכי מכירים אותך ממנו?
"קודם כל, זה קצת לא מדויק לומר ש'מכירים אותי'. כלומר, אני מוכר, אבל יש בעולם 9-8 מיליארד אנשים, אז אני מוכר אם מישהו חולף על פניי ברחוב וחושב: 'אני אמור להכיר את הבחור הזה, אבל לא יודע מאיפה'. זאת נקודת המבט שלי על העניין. והסיבה שמזהים אותי - אם בכלל מזהים - תלויה במקום שבו אני נמצא. הופעתי ב-47 מדינות, ורוב חיי המקצועיים עברו למעשה על הבמה. אז מדובר בחלק קטן הרבה יותר, אם כי אולי כזה שנחרת בזיכרון בצורה חזקה יותר.

"בקיצור, זה תלוי. למשל, אם אתה חובב פוקר בגיל מסוים, סביר להניח שיזהו אותי מ'ההימור האחרון' (סרט דרמה מ-1998 שבו כיכב לצד מאט דיימון ואדוארד נורטון; ד"כ), או, אם אתה חובב מושבע של סרטי איכות, מ'קון אייר'", הוא אומר בהלצה ומזכיר את סרט האקשן הפופולרי עם ניקולס קייג', שבו גילם את הנבל.

"אי אפשר לדעת מה אנשים יאהבו או לא יאהבו, כמובן. ולגבי מה שאני זוכר לטובה - אני לא ממש מסתכל על זה כך, כי בדרך כלל הדברים שאתה אוהב בחיים או נהנה לעשות הם לא בהכרח אלה שמניבים את התוצאות הטובות ביותר. ולמעשה, לעתים קרובות התוצאות שלהם מאכזבות למדי. אני יכול לומר שעשיתי עבודה טובה בסרט מסוים, או ששחקן אחר עשה עבודה טובה בסרט אחר, אבל הסרט עצמו אינו מוצלח. ובסופו של דבר, הדבר היחיד שחשוב הוא אם הסרט טוב, כי הופעה טובה של שחקן בסרט גרוע לא באמת משנה. היא יכולה להיות מבריקה ויוצאת דופן, אבל חסרת ערך, פשוט כי הסרט עצמו לא טוב. ואין לזה שום נוסחת קסם. בינה מלאכותית לא תציל אותך מזה. קשה מאוד ליצור סרט טוב".

איך אתה עם כל השבחים שמורעפים עלייך מאז הסרט הוקרן לראשונה?
"זה מאוד נעים, אבל אני לא מופתע במובן הזה שמרטין יוצר סרטים מעולים והתסריט נכתב לתפארת. זה נחמד שאנשים מגיבים בחיוב למשהו שקשור אליי, אבל אני תמיד עושה את העבודה שלי מבלי שאני תלוי בתגובות. אומנם עדיף כמובן תגובות טובות מאשר לא טובות, אבל למרבה הצער זה לרוב המקרה עם סרטים ולא מה שאתה מקווה שיהיה. והעובדה שהפעם זה טוב היא דבר נהדר".