"קו אחד נמתח מנחשון בן עמינדב אל בנימין זאב הרצל, וממנו אל אגם נעים"

"פרקי בנים" הוא ספר חדש מאת הרב שי פירון ויעקב (ג'קי) שימל, המבקש להביא את קולם של בני הדור הצעיר שנפלו במלחמה דרך המשפטים, הערכים ותפיסות העולם שהותירו אחריהם. בהשראת "פרקי אבות", הספר כולל אמרות של עשרות נופלים ונופלות, לצד סיפור חייהם, במטרה להפוך את זיכרונם לא רק למעשה של הנצחה, אלא גם למקור ללימוד ולשיח.

בין הכותבים האורחים בספר גם אילה דקל, שכתבה פירוש בעקבות סמ"ר אגם נעים ז"ל. נעים, פרמדיקית בגדוד 52 בחטיבה 401, הייתה החיילת הראשונה שנפלה בתמרון הקרקעי ברצועת עזה. ב-17 בספטמבר 2024, במהלך פעילות מבצעית בשכונת תל סולטאן ברפיח, התפוצץ מטען חבלה שהוטמן במבנה שבו שהה הכוח. אגם ושלושה לוחמים נוספים נהרגו מהפיצוץ. היא הייתה בת 20 בנופלה.

הכל אפשרי

סמ"ר אגם נעים

טור אורח | פירוש: אילה דקל

היא הייתה אומרת: "אפשרי בעולם, אפשרי עבורי"

עמדתי מול אולם מלא קצינים, ויחד למדנו את סיפור קריעת ים סוף כפי שהוא מופיע בתלמוד. בני ישראל עמדו על שפת ים סוף, מאחוריהם המצרים שרדפו אחריהם. הם היו לכודים בתווך ולא ידעו מה לעשות, "זה אומר: אין אני יורד תחלה לים, וזה אומר: אין אני יורד תחלה לים. מתוך שהיו עומדין ונוטלין עצה אלו ואלו", איש לא רצה להיות מי שייכנס לים ראשון, איש לא רצה להיות החלוץ שהולך לפני המחנה, ומתוך כך "קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחלה".

נחשון צעד קדימה, נכנס אל תוך הים עוד ועוד עד שהים נחצה לשניים, וכל העם עבר אחריו. נחשון בן עמינדב היה לסמל לחלוציות ולמנהיגות. דמותו מבטאת את היכולת להעז לצעוד קדימה גם כאשר איש אינו עושה זאת.

שאלתי את הקצינים שישבו מולי: מה גרם לנחשון להיות הראשון שקפץ פנימה? רבים הציעו תשובות עד שאחד הקצינים הרים ידו וענה בחיוך ובפשטות: "הוא האמין שהוא מסוגל להגיע לצד השני, הוא ידע שהוא יצליח".

אמונה היא דלק פנימי, באמונה טמונה הדרך להצלחה. בלי אמונה נישאר תקועים במקום, בלי אמונה אין סיבה להרים אפילו את קצה הבוהן, בטח לא לצעוד לתוך הים או לחצות את הגבול ולהיכנס לעומק רצועת עזה, כפי שעשתה אגם ז"ל. כדי לצעוד קדימה אל תוך הים נדרשת התבוננות פנימית, הכרה בכוחות הגוף והנפש, "אפשרי בעולם, אפשרי עבורי".

בשנת 1897, בסיומו של הקונגרס הציוני הראשון, כתב חוזה המדינה בנימין זאב הרצל ביומנו כך: "בבאזל יסדתי את מדינת היהודים. אם אומר זאת בקול היום, יצחקו לי. אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, יודו בכך כולם".

הרצל, שהיה חלוץ והוגה, כתב זאת ביומנו. הוא לא העז לומר זאת בעל פה, הוא ידע שאחרים יצחקו, ילעגו לו. ואף על פי כן לא ויתר על אמונתו, הוא חלם שהתממש בעתיד, הוא ידע שיום יבוא והכול יודו כי דבריו היו אמת.

האמונה בעתיד נתנה לו את הכוח להישיר מבט אל ההווה ולהתמודד עם הסביבה שלעגה לחלומו. רבות מהלוחמות שראיינתי הדגישו את הצורך שלהן להתמודד עם הלעג של הסביבה, עם תגובות לא־נעימות, עם הפער בין מה שהן יודעות שהן מסוגלות להתמודד איתו לחוסר האמון של חלקים נרחבים בחברה שמסביבן. מילותיה של אגם מבטאות תובנה חלוצית המאפשרת להעז ולהתקדם על אף הבחירה בדרך ייחודית, לעיתים נועזת.

קו אחד נמתח מנחשון בן עמינדב אל בנימין זאב הרצל, וממנו אל אגם נעים. מאז נחשון אנו נדרשים לחצות את הים. המשורר אריה סיון כתב: "מדי בוקר אדם מתעורר / על שפתו של ים המחר / ושואל את עצמו: לחצות / או לא לחצות". אגם וחברותיה הלוחמות הכריעו: לחצות!

הלהבה הפנימית ממשיכה לבעור גם כשקולות חיצוניים אומרים לעצור. המצפן הפנימי של חלוצים וחלוצות ההולכים לפני המחנה הוא המורה להם להתקדם גם כשהים סוער, גם כשנדמה שאי אפשר. אמונה יוקדת יודעת שאפשר, שאין הדבר תלוי אלא בי.

קורות חיים:

אגם, בתם של דורית ויורם דורי, אחותן הצעירה של פלג ויובל, נולדה בפרדס חנה בכ"ד באלול תשס"ג (21 בספטמבר 2003). לימים עברה משפחתה להתגורר בקיבוץ משמרות הסמוך. אגם, נערה ברוכת כישרונות, שקטה וצנועה, הצטיינה בחיוך כובש. היא למדה בחטיבת הביניים ובתיכון מבואות עירון שבקיבוץ עין שמר, הייתה חניכה ומדריכה בתנועת הנוער השומר הצעיר, ואף שימשה רכזת השכבה הצעירה בקן המקומי.

אגם הייתה בת מסורה שהסבה גאווה ונחת להוריה והייתה אחות תומכת, אוהבת וקרובה לשתי אחיותיה. לאחר סיום הלימודים התנדבה לשנת שירות בפנימיית עדנים שבבית קמה ועבדה עם בני נוער בעלי קשיים רגשיים, התפתחותיים ונפשיים. היא התנדבה גם במד"א, ושם הפגינה חמלה וסבלנות לצד מקצוענות וקור רוח. אגם הייתה נחושה להמשיך להציל חיים גם בצבא.

ביום 26 ביולי 2023 התגייסה אגם לצה"ל, לחיל הרפואה. היא סיימה את מסלול ההכשרה בקורס פרמדיקים ובחרה לשרת בתפקיד פרמדיקית קרבית. במרץ 2024 סיימה בהצטיינות את הקורס ושובצה לגדוד 52, חטיבה 401 בעוצבת עקבות הברזל. היא הייתה מהחיילות הראשונות בצה"ל ששובצו בתפקיד פרמדיקיות לוחמות. ליקיריה אמרה: "אני מספיק בטוחה בעצמי כדי להיות גם הכי אישה שיש, גם שהצבע האהוב עליי היה ורוד, וגם להיות הכי לוחמת שיש, להיכנס לעזה ולעשות בדיוק את מה שהלוחמים עושים שם ולצפות שיתייחסו אליי אותו הדבר".

בי"ד באלול תשפ"ד, 17 בספטמבר 2024, שהתה אגם עם יחידתה בשכונת תל סולטאן ברפיח שבדרום רצועת עזה. בפעילות מבצעית התפוצץ מטען חבלה שהוטמן במבנה שבו שהה הכוח. אגם ושלושה לוחמים נוספים נהרגו מהפיצוץ. אגם היא החיילת הראשונה שנפלה בתמרון הקרקעי שהחל בסוף 2023 ברצועת עזה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בקיבוץ משמרות.

אילה דקל היא סופרת, אשת רוח, לשעבר ראש הישיבה החילונית, אשת מילואימניק ואם לשלושה

"פרקי בנים", הרב שי פירון ויעקב (ג'קי) שימל | 308 עמודים | הוצאת "טובי"