ב-1997 נערכה מכירה פומבית שכללה את חפציו של אדם שמת בז'נבה. אספן אמנות שוויצרי רכש באותה מכירה פומבית ציור בשם "Standing Male Nude" שקוטלג כציור של האמן הבריטי-יהודי לוסיאן פרויד, ובו נראה גבר בעירום מלא. אז, הגיעה תפנית מפתיעה בעלילה: אספן האמנות קיבל טלפון מהאמן בכבודו ובעצמו שביקש לקנות ממנו את הציור. האספן סירב לפרויד בנימוס – שכן היצירה מצאה חן בעיניו. שלושה ימים לאחר מכן, התברר שפרויד ממש לא ויתר: לפי דברי האספן, פרויד התקשר אליו שוב, הפעם בזעם, והכריז שאם לא ימכור לו את הציור – הוא יכחיש שצייר אותו.
האספן, שביקש להישאר בעילום שום גם כשהוא חושף את הסיפור המלא על הציור, סיפר למגזין אובזרבר הבריטי: "הוא אמר: 'אני אתן לך יותר ממה ששילמת, אני אכפיל את המחיר'. סירבתי, והוא נעשה מאוד תוקפני, והשתמש במילים לא יפות. הוא אמר, 'אם ככה – אז אתה לעולם לא תצליח למכור אותו'". ואכן – הסיוט התגשם: מהעיזבון של פרויד סירבו לאמת שהציור אכן צויר על ידי האמן המנוח.
זה יכול היה להיות סוף עגום מאוד עבור האספן, אבל כעת - לאחר שנים של מחקר - האספן זוכה לצדק. על פי האובזרבר, שלושה מחקרים עצמאיים הגיעו למסקנה שסביר מאוד ש"Standing Male Nude" הוא אכן ציור של פרויד. ולא רק זה: החוקר הפרטי תיירי נבארו, חברו של האספן השוויצרי, מאמין שפרויד היה נואש להחזיר את הציור לידיו מאחר ומדובר בדיוקן עצמי. תווי פניו דומים מאוד לתווי הפנים של פרויד עצמו.
לפי הטענות, הדיוקן העצמי המדובר חושף סוד שהאמן השתדל בכל יכולתו להסתיר: למרות שלפרויד היו מערכות יחסים שלו עם נשים רבות, יש שסבורים כי היו לו רומנים גם עם גברים. ואכן, נבארו גילה שהציור המדובר היה תלוי בדירה בז'נבה ששימשה בסתר את האמן פרנסיס בייקון ואת חבריו ההומואים, כשפרויד היה אחד מהמבקרים בה. לדברי נבארו, אדם שביקר בדירה בזמנו ראה את הציור בתערוכה פרטית וסיפר כי הוא זוכר אותו מאז.
"העד הזה ידע על היחסים בין פרויד לבייקון. הוא נתן הרבה פרטים. הוא אמר שבייקון ביקש מפרויד לצייר את זה עבורו, ושלבייקון היה ציור נוסף של פרויד בכניסה לדירה", הוסיף החוקר הפרטי. נבארו גם נדהם לגלות על קשר מפתיע בין "Standing Male Nude" לבין אחד מהתצלומים בספר " The Human Figure in Motion" מ-1880, שמכיל תמונות הומו-ארוטיות של אתלטים עירומים. אותם תצלומים היוו השראה גם ליצירותיו של בייקון. לדברי נבארו, "פרויד השתמש בתמונה שנקראה 'Athlete. Catching at a Ball'. אם נסתכל על הגב של הדמות בציור, יש נקודה שהועתקה מהתצלום, מה שאומר שיש קישור ישיר".
כשנשאל מדוע בייקון השאיר את הציור בז'נבה, נבארו שיער כי ייתכן ובייקון ופרויד הסתכסכו ביניהם, מה שגרם לפרויד לנטוש את הציור בעוזבו את העיר. "סביר להניח שפרויד שיקר לגבי הציור הזה כי זה היה מביך עבורו, והוא כנראה היה מעדיף להרוס אותו במקום לראות שמישהו מנסה למכור אותו בשוק". ד"ר ניקולס איסטו, מומחה בריטי מוביל בניתוח מדעי של ציורים, לקח פיגמנטים זעירים מהציור המדובר והשווה את אלה לנתונים מציורים מאומתים של פרויד שמוצגים במוזיאון טייט מודרן. הבדיקות שלו כללו גם שימוש באינפרא-אדום. הוא אישש ש"Standing Male Nude" הוא אכן ציור של פרויד.
היסטוריון האמנות הקטור אובלק חקר את הציור גם הוא, וציין בדו"ח שלו כי "האופן שבו מתואר הגוף אופייני למדי לאמן. המחוות הציוריות שנדרשו לטובת ביצוע הציור הזה לא יכולות היו להתבצע על ידי אדם שאינו לוסיאן פרויד, כפי שאני מזהה את היד שלו". מחקר נוסף התבצע על ידי ד"ר קארינה פופוביצי, מדענית שמשתמשת בטכנולוגיית בינה מלאכותית פורצת דרך. גם היא הגיעה למסקנה שפרויד אכן אחראי לציור.
"זהו ציור ייחודי המקשר בין שני מאסטרים – בייקון ופרויד", אמר נבארו. "מגיע לו להיות במוזיאון". פרויד, שהלך לעולמו ב-2011, נחשב לאמן נערץ בזכות היכולת המופתית שלו לתאר בדייקנות גופים עירומים של אחרים, לעיתים קרובות בריאליזם אכזרי אך נוגע. הציור שצייר של המודל שלו סו טילי, שנודעה כ"סו השמנה", נמכר ב-2015 תמורת 35.6 מיליון ליש"ט.