מרגרט תאצ'ר הלכה מאיתנו, נותרנו יתומים. דודה מרגרט מתה, היה אומר יאיר לפיד, ומוסיף משהו על זה שהיא רכבה על דולציאנה. דמותה הקשוחה, האצילות היבשושית והשמרנית שבה התנהלה וכמובן מדיניותה הכלכלית הנוקשה העניקו לה את הכינוי "אשת הברזל", אבל היא לא היחידה. לזכרה של מגי, קיבצנו עוד כמה נשים מברזל ופלדה יצוקה. אמנם כל אחת מסיבה אחרת, אבל את אף אחת מהן לא תצליחו לשבור.
פגי אולסן, "מד מן"
בת חסותו של דון דרייפר שהחלה כמזכירה ב"סטרלינג קופר" והפכה לקופירייטרית, מקצוע שבסיקסטיז עסקו בו גברים בלבד, הופך אותה לדמות נשית קצת שונה. תוסיפו לזה את העובדה שהיא מעולם לא שכבה עם דון ונאלצה להתמודד עם שלל הטרדות מיניות, זלזול בלתי פוסק ושכר נמוך במיוחד, ותגלו שלפעמים הכישרון באמת מנצח. אגב, אליזבת' מוס המגלמת את פגי גילמה גם את זואי בארטלט, בתו של ראש הממשלה ב"הבית הלבן". אולי לפעמים לא להיות יפה, אלא מלאת אישיות וחיוניות, דווקא עוזר.
אלן ריפלי, "הנוסע השמיני"
לוטננט אלן ריפלי, בשבילכם. סדרת סרטי "הנוסע השמיני" לא הביאה לנו רק את החייזר המפחיד בתולדות הקולנוע, אלא גם את אחת הדמויות הנשיות הזכורות והאהובות. הנשיות של ריפלי לעומת הסביבה הגברית שאיתה היא נאלצת להתמודד מודגשת לכל אורך סדרת הסרטים, גם ביחס שהיא מקבלת מעמיתיה וגם ברבייה המשונה של המפלצת (המתגלה כנקבה גם היא) ושל ריפלי עצמה.
קטניס אוורדין, "משחקי הרעב"
גיבורת "משחקי הרעב" מעבירה את ימיה בטיפול במשפחתה, עד שהיא מתנדבת להחליף את אחותה במשחקים האכזריים שרק אחד יוצא מהם בחיים. כמובן שאז היא מתגלה לא רק כנפש רחומה, טובת לב ובחורה סבבה באופן כללי, אלא גם ככוסית. סתם, כיריבה ראויה, אצילית ומלאת תושייה. אגב, ג'ניפר לורנס שמגלמת אותה זכתה במשחקי רעב משל עצמה, כלומר באוסקר ראשון, מה שהופך אותה לשווה אפילו יותר.
ליסבת' סלאנדר, "נערה עם קעקוע דרקון"
כפי הנראה הדמות שהפכה את מדינות סקנדינביה לרכש הלוהט שהן כיום, וגם מישהי שאפילו מגי תאצ'ר הייתה מחבבת. היא לא נחמדה, לא משתפת פעולה ולא חוששת לעבור על החוק. הגיהנום שעברה בחייה אמנם חיספס אותה ודפק אותה קצת בצדדים, אבל עמוק בפנים היא עדיין נלחמת בשביל הטובים. לא משנה מה יקרה לכם בחיים, יש איזה אנורקסית שוודית מקועקעת שכדאי לכם לשמור בצד שלכם.
באפי, "באפי ציידת הערפדים"
קוטלת הערפדים מסדרת המופת של ג'וס ווידון לא הייתה רק חזקה באופן מיוחד וכשרונית בנעיצת יתדות עץ בלבבם של ערפדים, היא גם הייתה בחורה קשוחה באופן כללי. היא שרדה שברונות לב והתעללויות והתייתמות ובמספר מקרים גם מוות (שלה עצמה!). כל אחת אחרת הייתה הופכת לעיסה, אבל היא חזרה לחיים (מילולית), נעמדה על הרגליים וניסתה שוב פעם, עם רגש.
קארי מת'יסון, "הומלנד"
סוכנת ה-CIA המופרעת בגילומה המבריק של קלייר דיינס כבר זכתה לחיקוי די מצחיק של אן הת'וויי ולשלל פרסי אמי וגלובוס הזהב, והפכה לאחת הדמויות הנשיות האהובות על המסך. מבחינה רגשית היא אמנם ההיפך מברזל - שברירית ודכאונית ולא מאוד יציבה, אבל כשהיא מחליטה לעשות משהו? נראה אתכם מנסים לעצור אותה. כולכם יודעים איך אבו נזיר גמר.
ליז למון, "רוק 30"
יש אנשים שטוענים שאין דבר כזה אישה מצחיקה, הם טיפשים. כפי הנראה הם גם לא פגשו את טינה פיי ואת בת דמותה באחת הקומדיות הטובות של כל הזמנים, "רוק 30". עם כמה שליז למון מוזרה, היא עדיין הדמות הכי שפויה ב"רוק 30". היא גם לא מפחדת לצאת מפגרת או לאכול כמו בהמה, וכל זה בלי להיות כוסית או סמל מין. לא רק שהיא האישה הכי מצחיקה על המסך, היא גם מצליחה וחזקה ופתחה את הדלת ללא מעט קומיקאיות אחרות שגילו שהן לא חייבות להיות הסייד קיק עם הציצים.
הכלה, "קיל ביל"
כמה פעמים בחייכם התחשק לכם לעשות רשימה של כל האנשים שפגעו בכם, ואז ללכת להרוג את כולם? מלא. בניגוד אליכם לוזרים, אומה ת'ורמן באמת עשתה את זה. סרטיו של טרנטינו תמיד מלאים בדם ונקמות, אבל קיל ביל גם מפוצץ בעוצמות של אישה שאפשר לקבור אותה בחיים, לאנוס אותה בעודה בקומה ולירות בה ביום חתונתה, אבל אף אחד לא ייקח ממנה את הבת שלה ויצא מזה בשלום.
בירגיטה ניבורג, "הממשלה"
הסדרה הדנית "בורגן" (כאן תורגמה כ"הממשלה") הכניסה לחיינו את אחת הדמויות הנשיות המופלאות – בירגיטה ניבורג, ראש ממשלת דנמרק הטרייה, האידיאליסטית והנחושה. למרות שהתקשורת, היריבים הפוליטיים ובעלה הדושבאג עושים הכל על מנת למרר לה את החיים, היא ממשיכה להתעקש ולעשות את הדבר הנכון. היא לא מרגרט תאצ'ר, כפי הנראה המדיניות הכלכלית שלהן די הפוכה ויכול להיות שהיא לא תיזכר שם כאשת הברזל, אבל זה לא הופך אותה לפחות פלדה יצוקה.