בשנים האחרונות כבר התרגלנו לפוליטיקאים שאכפת להם רק מעצמם. ששאיפתם היחידה היא לצבור עוצמה, או שהם פשוט קלולסים וחרדים לכיסאם מכדי שמשהו אחר יזיז להם. עושים לביתם, אם תרצו. טום קיין ב"בוס", סלינה מאיירס ב"ויפ" או פולישוק ב"פולישוק" - פוליטיקאים שמונעים מאידיאלים זה משעמם ולא סקסי, אנחנו מחפשים את האפל והאפור מוסרי בואכה מושחת, הפוליטיקאים שלנו הם יותר טוני סופרנו מאשר ג'וזיה בארטלט ("הבית הלבן").
מהבחינה הזאת, "בית הקלפים" לא מחדשת. הסדרה המדוברת, שעלתה אתמול בארץ גם ב-yes וגם ב-HOT, אמנם מבוססת על מקור בריטי (היא אפילו די אחד לאחד), בוימה על ידי דיויד פינצ'ר, מככב בה קווין ספייסי, היא עלתה מאה מיליון דולר והופקה על ידי ענקית האינטרנט נטפליקס (מה שאומר שמנויי השירות יכולים לצפות בכל הפרקים בבת אחת - הם כבר לא כפופים לימי ושעות שידור), אבל מדובר בעיטורים קוסמטיים מרשימים, לא יותר. "בית הקלפים" היא סדרה מצויינת שמשוחקת נהדר וכדאי לכם לראות אותה (חינם בוי.או.די), אבל היא לא באמת פורצת דרך.
פרנק אנדרווד הוא מצליף ממולח ותאב כוח בקונגרס האמריקאי, שמסייע לנשיא חדש להיבחר תחת ההבטחה כי בתמורה לכך הוא עצמו ימונה למזכיר המדינה. כצפוי, דופקים אותו וממנים מישהו אחר. מאותו הרגע, מטרתו היחידה היא לחתור תחת הממשל החדש ולעשות הכל על מנת להפילו. לשם כך הוא חובר לעיתונאית מתחילה ואמביציוזית ומשמש לה כמקור סודי. תקשורת ופוליטיקה תמיד הלכו יד ביד, זה עובד גם כאן, זה עובד גם בסדרה הפוליטית המסקרנת יותר שכדאי לכם לראות -- "בורגן".
"בורגן", או "הממשלה" כמו שתרגמו אותה ב-yes וכבר הספיקו לצחוק עליה ב"ארץ נהדרת", היא סדרה דנית - מה שאומר שרובכם, אולי אוטומטית, יסגרו עכשיו את האייטם הזה ויחפשו משהו עם ציצים. אבל רגע, אל תהיו כאלה. איכשהו יוצא שמכל המדינות בעולם, דווקא מה שקורה בממשלה הדנית מזכיר לא מעט את מה שקורה אצלנו, אולי בווליום קצת יותר נמוך ובלי הכפיים של מירי רגב, בכל זאת, סקנדינבים.
אז תתכוננו להתאהב בבירגיטה ניבורג (השחקנית עם השם שובר השיניים - סידסה באבט קנודסן), ראשת מפלגה מסדר גודל בינוני שבאופן מפתיע ובעקבות כמה שערוריות של מפלגות גדולות יותר, מוצאת את עצמה מנצחת בבחירות ונדרשת להקים ממשלה. נשמע מוכר? ניבורג היא לא בדיוק ציפי לבני, יש בה גם שלי יחימוביץ' וקצת דב חנין, והיא בעיקר כריזמטית, סקסית ונורא רוצה לעשות את זה נכון. יש משהו כל כך תמים ואידיאליסטי בדמותה ובאמונה הזאת שבאמת אפשר לשנות משהו, שחייבים להזכיר את "ניוזרום", הסדרה המושמצת של סורקין. כמובן שבדנית זה נשמע פחות צ'יזי והאפרוריות הכללית מרגישה יותר אמינה. הביקורות טענו ש"בורגן" הצליחה איפה ש"ניוזרום" כשלה, אבל לא בטוח ש"ניוזרום" כשלה כמו שהיא פשוט נולדה אמריקאית.
"בית הקלפים" עוסקת בפוליטיקאי שזומם להפיל את השלטון, לא פלא שהיא נוצרה על ידי נטפליקס, מעצמת האינטרנט שמנסה לשנות את הרגלי הצפייה שלנו. הסדרה עצמה, ממש כמו פרנק אנדרווד, מנסה להפיל את שלטון הרשתות הטלוויזיוניות העכשווי. באותו אופן, בורגן (וזה הולך ממש לבאס אתכם) נוצרה על ידי הערוץ הציבורי של דנמרק (ממש כמו "דה קילינג"). כן כן. זה אומר שכשבדנמרק פותחים ערוץ 1, יש להם מה לראות. בטח הם פחות מתבאסים על האגרה. אם "בית הקלפים" מנסה להרוס מבחוץ (נטפליקס), "בורגן" מנסה לשנות מבפנים.
"בית הקלפים" היא פוליטיקה ישנה ומלוכלכת, כולם רעים ומלאי אינטרסים. סביר להניח שהם קצת יותר קרובים למציאות, הרי גם בה כולם מושחתים, אבל יש משהו בטלוויזיה הנקייה וחדורת האמונה של "בורגן" שפשוט עובד יותר. אולי זה בגלל הלך הרוח הנוכחי והממשלה החדשה. או אולי בגלל שכדי להבין שכולם מושחתים אנחנו בסך הכל צריכים לפתוח חדשות, אבל כדי להאמין שיכול להיות קצת יותר טוב? בשביל זה אנחנו צריכים טלוויזיה.