בעולם הספורט נפרדים מאבי מלר: "גידל דורות של אוהדי כדורגל, ייזכר לנצח"

אבל בעולם הספורט: שדרן ופרשן הספורט אבי מלר הלך היום (שלישי) לעולמו בגיל 72, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. עיתונאים ואנשי ספורט רבים ספדו למלר, שהיה מבכירי עיתונאי הספורט בישראל, ואחד משדרי הכדורגל המזוהים ביותר עם ערוץ הספורט.

בערוץ ספדו למלר: "אבל כבד במשפחת ערוץ הספורט עם היוודע דבר פטירתו של אבי מלר, מאבני היסוד של הערוץ ואחד העיתונאים האהובים בישראל. אבי, שהיה מזוהה יותר מכל עם הכדורגל האנגלי, הביא לעולם התקשורת הישראלי את בשורת ההומור והסגנון הקליל. משחקי המילים הפכו לסימן ההיכר שלו, והאהבה האדירה שלו למקצוע נשארה ממש עד יומו האחרון. לצד מוח שנון אבי היה החבר של כולנו, מהעובד הפשוט ביותר לבכיר יותר, הראשון להגיד בוקר טוב, ותמיד עם חיוך, נותן יחס אישי לכל אחד ומביע עניין אמיתי וסקרנות בו. הוא יחסר לכולנו גם על המסך, אבל לא פחות מכך מחוצה לו".

חברתו לערוץ, המגישה מירי נבו כתבה בעמוד האינסטגרם שלה: "זה ייתכן שאני נפרדת ממך מלרק'ה? לפני כל המחשבות על איש המקצוע המדהים שהיית, והשותף המקצועי המושלם, הלב שלי בעיקר נשבר מפרידה מחבר. חבר שכולו טוב, לב פתוח, חיוך תמידי, חכמת חיים שקטה, חיבוק ותמיכה בכל פעם שהייתי צריכה. אני מקווה שידעתי גם אני להיות כזו עבורך. חלקנו אהבה גדולה ללונדון ואנגליה, ויכולנו לדבר על זה בלי סוף. מלרק'ה אתה איש של תרבות, של אומנות, של קולנוע, של ספר - בכל נפשך. איש של כדורגל. כמובן. איש של ידע ועומק, של שליטה בכל תחום עד לפרטים הקטנים. גאון. איש של רגש, איש של אהבה. לא בטוחה שאנשים יודעים שגם בליגת האלופות, כשאתה מתאר את השערים והתקצירים זה הכול מהראש. בעל פה. עם משחקי המילים הקסומים, עם הדיוק, עם החן, עם מה שנקרא – 'עשית מלר'. אני נשארת עם הזכות הגדולה על כך שהיינו שותפים וחברים כל כך הרבה שנים. בור גדול נפער".

שדר הספורט שרון דוידוביץ': "לא עבדתי עם אבי מלר, לא ישבתי איתו באולפנים, לא למדתי אצלו בשיעורים פרטיים וגם לא ניהלנו שיחות ארוכות על קפה. אבל אבי מלר גידל אותי - מבלי שידע. הוא השפיע עליי - באהבה שלו לכדורגל, באהבה שלו לשידור החי, באהבה שלו להומור ובידור וכמובן באהבה שלו למשחקי מילים - כמו שרק מעטים השפיעו עליי, בכלל בחיים. והוא גידל ככה דורות של אוהדי כדורגל. מבלי שידע. באהבה העצומה שהייתה לו לתת למשחק ולכל מה שמסביב, הוא עטף את כולנו בחיוך שלו מעל שלושים שנה. איבדנו היום מעריץ ענק של כדורגל ואדם מקסים וחייכן שיחסר לי באופן אישי מאוד".

במועדון הכדורגל הפועל תל אביב כתבו: "אבי היה ידוע בשנינותו, הידע הרב שלו ומעל הכל - אהבה אמיתית לספורט ולכדורגל בפרט. משחקי המילים שלו יזכרו לנצח וימשיכו להעלות חיוך על פניהם של אוהדי הספורט. אבי, להתראות בשמחות אנגליות ואחרות".

גם שר התרבות והספורט מיקי זוהר הצטרף להספדים וכתב: "אבי ליווה דורות של אוהדים בשידוריו, בפרשנות חדה, בידע עצום ובאהבה אמיתית למשחק. באופן אישי, נהניתי במיוחד לשמוע אותו משדר את הליגה האנגלית - בקולו הייחודי, בהתלהבות ובבקיאות יוצאת הדופן".

שדרן ערוץ הספורט עודד הלפרין סיפר על העבודה המשותפת וגם על ההיכרות האישית: "הכרתי שני אבי מלר. זה של העבודה - המקצוען, האהוב, בעל התשוקה, הקול שאי אפשר לפספס, עם החיוך הממזרי והסבלנות האינסופית. ואת סבא מלר, מהימים המשותפים בגן עם הילדים שלי - סבא שכל ילד היה רוצה. אבידה שאי אפשר להכיל".

גם גיא לרר ספד: "המקצוענות, אהבת הכדורגל - הלבביות שעולה על גדותיה. ראינו בגוף המבוגר של מלר את תשוקת הילדות שכולנו כמהים לה וכולנו כל הזמן רק מנסים לשחזר. הוא הצליח. על מלא. הלך לעולמו בטרם עת אבל חי את כל חייו בעיניים דלוקות מאהבה למקצוע שלו, בסינרגיה מלאה למהות שלו עצמו".

מלר היה מבכירי עיתונאי הספורט בישראל, ואחד משדרי הכדורגל המזוהים ביותר עם ערוץ הספורט. הוא החל את דרכו בתקשורת ככתב "על המשמר" ו"מעריב" בתחילת שנות ה-80. הוא חזר לישראל ב-1984, אך גם בארץ המשיך להיות לאחד מעיתונאי הספורט המזוהים ביותר, ואולי המזוהה מכולם, עם הכדורגל האנגלי. לאורך כל הקריירה התגאה באהדתו למועדון הכדורגל ווטפורד.מלר כתב טורים בנושא כדורגל אנגלי ב"מעריב", "ידיעות אחרונות" ו"על המשמר", ובשנים האחרונות עשה זאת ב"גלובס". הוא שידר בגלי צה"ל, ומ-1992 נמנה עם שדרי ופרשני ערוץ הספורט.בשנת 1995 רכש ערוץ הספורט את זכויות השידור למשחקי ליגת האלופות בכדורגל, וב-1996 התגבש פאנל אולפן ליגת האלופות עם מודי בר-און כמגיש האולפן ולצידו בפאנל אבי מלר, שגם הגיש את מבזקי המשחקים, יחד עם נדב יעקבי ושגיא כהן.

אולפן ליגת האלופות הפך לאחת מתוכניות הדגל של הערוץ, שזכתה להערכה רבה בקרב צופי הכדורגל – במיוחד בהרכב של בר-און לצד מלר ויעקבי. מלר הפך לדמות מפתח בשידורי ליגת האלופות של ערוץ הספורט, הן בשידורי המשחקים ובפרשנויות שלו שאותן נהג לתבל במשחקי מילים, והן במערכונים שהיו מזוהים בעבר עם התוכנית – כמו לדוגמה המערכון המפורסם שבו כיכב לצד מודי בר-און בשנת 2000 "להיות רוי קין".