"האודיסאה" של נולאן: למה רוב העולם לא יוכל לראות את הסרט כמו שהבמאי התכוון

"האודיסאה", סרטו החדש של כריסטופר נולאן, הצליח בשנה האחרונה לטמטם את הרשת. לא רק בגלל הליהוקים שהוציאו משלוותם כמה מחובבי המיתולוגיה היוונית, אלא גם בזכות הטכניקה חסרת התקדים שבה הוא צולם: פורמט IMAX 70mm, שנחשב לאחד מפורמטי הצילום העשירים והמרשימים ביותר שקיימים כיום; אבל מה זה בכלל IMAX ולמה מבחינתו של נולאן זו הדרך האופטימלית ואולי היחידה לחוות סרט קולנוע כהלכתו? הגיע הזמן לעשות קצת סדר ולהבין למה בכל פוסט, מם או סרטון שעלו ברשת בסוף השבוע האחרון חזר אותו המשפט: "לצפות ב'האודיסאה' כמו שנולאן התכוון".

זה מה שחשבנו על הסרט הענק של השנה

רוב חובבי הקולנוע מתייחסים ל-IMAX בעיקר כאל אולם עם מסך גדול וסאונד עוצמתי. בפועל, IMAX הוא גם פורמט צילום והקרנה מתקדם, שפותח בתחילת שנות ה-70 על ידי חברת IMAX Corporation. סרט שמצולם במצלמות IMAX על פילם מכיל כמות עצומה של פרטים ומציג תמונה גדולה, חדה ועשירה יותר מפורמטים רגילים. החוויה שמתקבלת היא אימרסיבית יותר, אבל כדי לחוות אותה באופן מושלם - מומלץ לצפות בסרטים האלה בעיקר באולמות שנבנו במיוחד.

הסרטון הזה מדגים בדיוק למה הכוונה:

חשוב לציין שלא כל סרט שמתהדר בתווית היוקרתית "צולם ב-IMAX" אכן צולם על פילם. בשנים האחרונות רוב ההפקות משתמשות במצלמות דיגיטליות המאושרות על ידי IMAX, אבל נולאן כאמור בחר לצלם את "האודיסאה" כולו במצלמות פילם.

מבחינה טכנית, ההבדל מתחיל כבר בפילם עצמו. בעוד שרוב הסרטים בעבר צולמו על פילם 35 מ"מ (והיום רובם מצולמים במצלמות דיגיטליות), מצלמות IMAX משתמשות בפילם 65 מ"מ. כל פריים גדול משמעותית, מכיל הרבה יותר מידע ומאפשר להקרין תמונה חדה ומפורטת גם על מסכים בגודל ענק.

הבעיה היא שמדובר בטכנולוגיה יקרה ומסורבלת. מצלמות ה-IMAX המסורתיות גדולות, כבדות ורועשות, ולכן במשך שנים השתמשו בהן רק לצילום סצנות ספציפיות. וכאילו זה לא מספיק, אז כל מחסנית פילם מספיקה לשלוש דקות צילום בלבד. זו אחת הסיבות שבמשך שנים כמעט לא השתמשו במצלמות האלה לצילום דיאלוגים או סצנות ארוכות. בדרך כלל אלו קטעי אקשן, מרדפים או נופים יפים שמצריכים שוטים רחבים במיוחד. נולאן, למשל, צילם בעזרת הפורמט חלקים נבחרים בסרטים כמו "האביר האפל", "בין כוכבים", "דנקירק" ו"אופנהיימר". הבמאי הבריטי, שנחשב כבר שנים לאחד השגרירים הגדולים של צילום בפילם, תמיד חלם לצלם סרט שלם בפורמט הזה. בעקבות הדרישות שלו, חברת IMAX פיתחה דור חדש של מצלמות, קומפקטיות ושקטות יותר, שאפשרו לראשונה לצלם גם סצנות אינטימיות ודיאלוגים.

אבל כאן מגיע המידע החשוב באמת: רק כמה עשרות בתי קולנוע בעולם מסוגלים להקרין IMAX 70mm על פילם - הפורמט המקורי שבו נולאן צילם את הסרט. בישראל, למרבה הצער, אין אף אולם כזה.

בארץ אפשר למצוא אולמות IMAX רק בפלאנט ירושלים, ראשון לציון ובאר שבע, אך כולם משתמשים במקרן דיגיטלי. לכן גם אם תבחרו לראות בהם את "האודיסאה", זו לא תהיה הגרסה המושלמת בסגנון "כמו שנולאן התכוון". כי בעוד שהקרנת IMAX על פילם יכולה להציג את התמונה ביחס של 1.43:1 ולמלא כמעט את כל שדה הראייה, ההקרנה הדיגיטלית בישראל מוצגת בדרך כלל ביחס של 1.90:1. עדיין מדובר בתמונה גדולה, מרשימה ומומלצת יותר מהקרנה רגילה, אבל היא לא מציגה את כל שטח הפריים המצולם.

ריצ'ארד גלפונד, מנכ"ל רשת בתי הקולנוע IMAX, הסביר מדוע הרחבת ההקרנות בפורמט 70 מ"מ אינה פשוטה: "לא ייצרו מקרני פילם של IMAX כבר בערך 50 שנה", אמר בפרמיירת "האודיסאה" לאתר "וראייטי". "לכן אנחנו משדרגים אותם, משקמים אותם ובונים אותם מחדש. חלק מהאסטרטגיה שלנו היא לבדוק עד כמה רחוק אפשר לקחת את זה. אבל בהחלט - זה מונע על ידי הביקוש. הייתי שמח לראות יותר כאלה.

"אנחנו כן יכולים לבנות מקרנים - אנחנו מייצרים מקרנים חדשים כל יום. אבל מקרני פילם שמסוגלים להקרין את הסרט בפורמט הזה - זה כבר לא דבר פרקטי", הוא הסביר עוד. "אז אנחנו צריכים למצוא מקרנים קיימים, לשדרג אותם ולבנות אותם מחדש, וזה מה שעשינו עבור האודיסאה. אבל... האם כל 2,000 בתי הקולנוע שלנו צריכים מקרני פילם? לא. פשוט אין כל כך הרבה מקרנים כאלה בעולם. אבל אני חושב שאנחנו יכולים להמשיך ולהרחיב את זה".

האם בשורה התחתונה זה באמת משנה? כנראה שפחות ממה שניתן לחשוב. מבחינה טכנית, הקרנת IMAX על פילם מציגה הרבה יותר מידע בפריים ותמונה עשירה יותר. אבל למען האמת, גם בהקרנה דיגיטלית "רגילה" תקבלו בדיוק את אותה העלילה, אותם השוטים ואותה חוויה קולנועית מרגשת, אפשר בהחלט להסתפק בהקרנות ה-IMAX שזמינות לקהל בישראל, ובגדול - כנראה שגם צפייה בקולנוע שאינו IMAX יספק חוויה מהנה. ההבדל של כמה סנטימטרים חתוכים מהקסדה של מאט דיימון או קו השיער של טום הולנד, יורגש בעיקר אצל חובבי קולנוע מושבעים או אצל מי שצפה בעבר בהקרנת IMAX על פילם.

בסופו של דבר, "האודיסאה" הוא הרבה יותר מעוד סרט חדש של כריסטופר נולאן. 130 שנה אחרי שהאחים לומייר הציגו לעולם את האומנות השביעית, נולאן מותח את גבולות המדיה עם הישג טכנולוגי שמסמן אבן דרך בדרך שבה סרטים מצולמים וגם נצפים. וגם אם רוב הצופים לעולם לא יראו אותו בדיוק כפי שהתכוון, עצם העובדה שסרט עלילתי שלם צולם בפורמט שנחשב עד לא מזמן לקשה עד בלתי אפשרי, היא הישג אדיר שעוד ידובר בו רבות.

ואולי בכלל לזה נולאן התכוון: