דגלי פלסטין ותשואות בסרט של היוצרים הישראלים נגד צה"ל

הסרט התיעודי "NAZA" של היוצרים הישראלים יובל אברהם ורחל שור, במאי הסרט התיעודי זוכה האוסקר "אין ארץ אחרת", הוקרן היום (חמישי) בבכורה עולמית במסגרת התחרות הראשית של פסטיבל ונציה. עם סיום ההקרנה התקבל הסרט בתשואות ובאולם הונפו דגלי פלסטין.

אלו מחיאת הכפיים הממושכת ביותר אי-פעם בוונציה, שיא העולה על 22 הדקות שנרשמו בשנה שעברה עבור הסרט "הקול של הינד רג'ב"' שעסק גם הוא במלחמה בעזה ובהרג ילדה פלסטינית ע"י צה"ל. ייתכן ואלה גם התשואות הממושכות ביותר בפסטיבל קולנוע מרכזי כלשהו. ג'ונתן גלייזר, הבמאי זוכה האוסקר של הסרט "אזור העניין", ומפיק הסרט "Naza", חיבק את אברהם ושור ועודד אותם לאורך מחיאות הכפיים הסוערות. שני הבמאים התרגשו עד דמעות ומחו את עיניהם, בעוד בקהל מניפים דגלי פלסטין.

הסרט, היחיד מבין 21 המתמודדים על פרס אריה הזהב השנה שהוא תיעודי, מציג ביקורת חריפה על פעילות צה"ל ברצועת עזה ועל המערכות ששימשו לבחירת מטרות במהלך המלחמה. שם הסרט הוא ראשי התיבות של המונח הצבאי "נזק אגבי", המתייחס למספר האזרחים שצפויים להיפגע בתקיפה. השם "NAZA" גם מזכיר בצלילו את שמה של עזה.

במרכז הסרט עומדות עדויותיהם של 24 חיילים וקצינים, בהם אנשי מודיעין שהיו מעורבים בתכנון ובהפעלת המערכות ששימשו בתקיפות. זהותם של המרואיינים מוסתרת, קולם שונה והראיונות עמם צולמו בשעות הלילה, בחשכה כמעט מוחלטת, על גגות בתל אביב. .בסרט משולבים קטעי ארכיון המראים את תחילת השתלטות ישראל על הרצועה וכמו כן כהשוואה את הפיכת תל אביב למטרופולין פורח אל מול עזה החרבה.

הסרט מתייחס גם לטבח 7 באוקטובר ומציג את הזווית הישראלית, אבל יוצריו לא מסתירים את עמדתם ואת מטרתו המרכזית - מחאה נגד מה שהם מגדירים כרצח עם בעזה. בחלק מהעדויות עורכים המרואיינים עצמם השוואות לשואה ולתהליכים היסטוריים של דה-הומניזציה. אברהם הבהיר כי ההשוואות הגיעו מהחיילים שהתראיינו לסרט: "במצב שבו זיכרון השואה משמש לעתים קרובות כאמצעי להצדיק את פעולות ישראל בעזה, חשוב מאוד להסיק ממנו מסקנה אוניברסלית יותר".

שור הסבירה במסיבת העיתונאים כי הסרט אוסף עדויות שחלקן כבר היו קיימות, אבל מעניק להן ממד נוסף באמצעות העמדת מוסרי העדות מול המצלמה ומתן האפשרות להשמיע את דבריהם. אברהם אמר כי הסרט מבקש להבהיר שמדובר בשיטה מאורגנת של הרג שנמשכת גם כיום. "חייבים לשבור את מחסום השתיקה לגבי עזה", אמר.

היוצרים סיפרו כי למציאת המרואיינים קדם תחקיר עיתונאי ממושך, שבסופו אותרו חברים בקהילת המודיעין שהסכימו לדבר ולספר על חלקם במערכות. "אין צורך לחכות לנו כדי לשמוע כיצד משפחות שלמות נהרגו ושכונות שלמות נעלמו מעל פני האדמה", כתבו אברהם ושור בטקסט שפרסמו לקראת הבכורה. "פלסטינים בעזה סיפרו את הדברים האלה, תיעדו אותם ופרסמו אותם. היה צריך להקשיב קודם כל להם, לקורבנות. ובכל זאת בחרנו להוסיף גם את נקודת המבט של מי שעקבו אחרי הקורבנות, מי שספרו כמה חפים מפשע מותר להרוג בכל בית ואלה שנתנו את האור הירוק, שוב ושוב, להפציץ משפחות שלמות, בנות שלושה או ארבעה דורות".

השניים מדגישים כי "NAZA" לא מתמקד במקרים נקודתיים או בחיילים שפעלו בניגוד לפקודות, אלא מנסה לתאר מערכת שלמה. "זה סרט על מערכת. הוא לא עוסק בפשעי מלחמה נקודתיים, אלא בפקודות, בדפוסי הפעולה, במדיניות הצבאית ולא בחריגות ממנה", מסרו. "המסקנה שאנחנו הסקנו מהעדויות הרבות ברורה: ההרג ההמוני של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית בעזה היה מעשה מערכתי מכוון, מחושב וידוע מראש. הבחירה להשמיד את עזה היא בחירה ישראלית, והסרט חושף את המדיניות שעומדת מאחוריה מפי אנשים שלקחו בה חלק באופן אישי".