בדרך לגן עדן עוצרים בגיהנום

זה היה נראה רע, רע מאוד אפילו, מתכון בטוח לאסון שבפתח.
הייתי כעוס ועצבני מאי פעם, הדם עלה לראש כמו שרק אצל מי שיש לו שורשים משפחתיים בקזבלנקה זה יכול לקרות והרגשתי שאני מאבד את זה לגמרי, שכל מה שלמדתי עד כה נשכח לחלוטין, שכל ספר החוקים של נהיגת מסלול התעופף ונזרק מהחלון וכל המגבלות נפרצו.
ה-911, עם בלמים וצמיגים רותחים אחרי 36 הקפות רצופות של עיתונאים "חולי גז", נראתה בידיים שלי כמו ברווז שמנסה ללכת על אגם קרח קפוא, ואילולא בקרת היציבות שהבהבה בלוח השעונים כמו פליקר בדיסקוטק כנראה שהייתי מתאחד איתה לסוף פסוק של רומן לוהט בעיסת מתכת, פלסטיק ובשר אדם על אחת מגדרות הבטיחות.
איכשהו הצלחתי להבין שלשם פני הדברים ולכן הורדתי לחץ מהדוושה, הדלקתי את המזגן לעוצמת קירור מלאה, קיללתי בכל השפות שאני מכיר וחזרתי לעצמי ולקצב הנכון.

עוד בערוץ הרכב של mako 
נהגנו בכבישים הטובים בעולם עם פורשה
מבחן דרכים פורשה 911  
10 הכבישים המסוכנים בעולם  

זאת הייתה הפעם השניה בחיי על מסלול מרוצים, וגם הפעם השניה עם הפורשה 911 בסביבה הכל כך מתגמלת, מטריפה ומעוררת חושים הזו, שזמינה לחובבי הגה כמעט בכל מדינה בעולם - פרט לישראל. בשונה מהחוויה הראשונית ב"איסטנבול פארק" שבנוי בסטנדרטים הגבוהים והמחמירים ביותר של ה-FIA ואירח אפילו את הפורמולה 1, מסלול auto24ring הסמוך לעיר פרנו, כ-130 קילומטרים דרומית לטאלין בירת אסטוניה, היה נראה במבט ראשון כמו משחק ילדים, אולם האתגר שהציבו בפנינו המדריכים של פורשה, מרוץ מרתון בין שלוש קבוצות של עיתונאים, התגלה כמשימה קשה ומאתגרת לא פחות ובמובנים רבים אף יותר מהפעם הקודמת. המסלול הטכני והדורשני חייב מעבר לטכניקת הנהיגה, יכולת מנטאלית גבוהה ועבודת צוות שיתופית עם שאר הנהגים, שהיוותה הצצה לדילמות נסתרות איתן נאלצים להתמודד הנהגים במרוצי סיבולת שונים שהמפורסם והאייקוני שבהם בוא 24 השעות של לה מאן.

בגלל שאין בארץ אפילו מסלול מרוצים אחד לנחמה אני מרשה לעצמי להציק למדריכים באינסוף שאלות על איך לגשת לכל פניה ואיפה בדיוק לבלום.

חצי שעה של הליכה הסתיימה ושש 911 מקושטות במדבקות הספונסרים MARTINI ו-Rothmans מימי התהילה של פורשה על מסלולי המרוצים והראלי יוצאות למסלול ודולקת אחרי טימו קלוק, נהג המבחן של פורשה ומדריך הקבוצה שלנו, שמוביל את השיירה כרועה צאן מיומן בקווי הפניה הנכונים.
הבעיה היא שמרביתנו, בשלב זה, עדיין מתקשים לצייר קו נכון תוך ניצול כל רוחב המסלול כדי ליישר עד כמה שניתן את הפניות.
מהקפת אימון אחת לשניה נרשם שיפור, אבל פניה אחת המכונה "נאסקר" לא מתלבשת לי גם אחרי 10 ההקפות, אולי בשל השיפוע החיובי שלה. הגישה אליה היא בסוף הילוך רביעי על 190 קמ"ש, ואז צריך לבלום ולקזז לפחות 90 קמ"ש לימנית שמובילה אל שמאלית בדאבל אייפקס – להשיק לשיא הפניה הראשונה ואז לצאת החוצה לחלק העליון שבגלל השיפוע קשה לשפוט כמה יש לך לפני שתעבור את קצה הנתיב הסלול אל נפילה של מטר וחצי אל תוך שדה בור, משהו שגם קאיין יתקשה לשרוד.
כפי שבוודאי הבנתם, בפול גז זה עוד יותר מסובך מבתיאור הפניה בכתב.

בשלב מסוים אני עובר לקדמת השיירה, נצמד לזנב של טימו המדריך ומנסה לשמור על הקצב שלו, אך הקווים הדמיוניים שאני מצייר באספלט נראים כמו קשקוש של זאטוט שגילה את המצאת הטוש והנייר.

עבודה מנטאלית
היום הראשון על המסלול הסתיים וזה הזמן לנתח את הביצועים בעמדת הטלמטריה. באופן אישי הניתוח הדקדקני הזה פחות חביב עלי, אני מעדיף לנהוג ויותר משמח לקבל טיפים תוך כדי (ואין הכוונה להערות יושבי הרכב כשזווית ההטיה של המרכב גבוהה משתי מעלות או כשמד המהירות מטפס קצת מעבר למותר...), אבל מסתבר שהנתונים מהמחשב מאפשרים ללמוד הרבה יותר מעוד עשר הקפות על המסלול ונותנים אינדיקציה מדויקת שגם מדריך הנהיגה הטוב בעולם לא יכול.
"כאן יכולת להאיץ מוקדם יותר ופה בלמת מאוחר מדי ופספסת את נקודת ההשקה לפניה. לפניית 'נסקאר' תגיע כשאתה מביט רחוק יותר וכך תצייר קו אחיד ורציף יותר", אומר לי טימו כשאנחנו צופים בהקפה שלי על מסך המחשב עם נתוני תאוצה, בלימה ומד ה-G.

מול הוידאו הזה לא ניתן לספר סיפורים ומעשיות גבורה על "איזה גב-גבר אני שנכנסתי לדריפט ב-140 קמ"ש והשתלטתי עליו כמו נהג מרוץ מדופלם...". כאן הכל מוקלט ומנותח ברמות הגבוהות ביותר, ממש כפי שמנתחים קרבות אוויר בחדר תחקירים של טייסת F16, מלקטים את כל הטעויות בפינצטה וכעת אני מבין שעל אף שזה מתיש וטכנוקרטי, זו כנראה הדרך היחידה לצלוח את המסלול הזה כמו שצריך.

למרות הפדיחה שלי שגבתה עונש זמן, הקבוצה שלנו קבעה את הזמן הכולל המהיר ביותר, כך שאנחנו נהיה הראשונים לזנק, אבל זה אומר שיהיו לנו שתי קאררות עם נהגים "רעבים" על הזנב.

האתגר שהוצב בפנינו דימה באופן מסוים את מרוצי הסיבולת אליהם חזרה השנה פורשה: 7 הקפות לכל עיתונאי כשהזמן הכולל הוא הנחשב ובין לבין יש לבצע שתי החלפות צמיגים ותדלוק אחד, דבר שמחייב עבודת צוות קבוצתית שהתגלתה כדבר לא פשוט בכלל כשמדובר בשבעה עיתונאים מארבע מדינות שונות וכשחלק מהם כלל לא דוברים אנגלית.
הקבוצה שלנו הובילה את שלושת רבעי חלקיו של המרוץ הראשון, אלא שאז אחד המדריכים בקבוצה המתחרה חשב שזה יהיה מאוד מצחיק לסמן למכונית הקבוצה שלנו לעצור בפיטס לחילוף נהגים. העיתונאי הפולני היה בטוח שהסימון הגיע מהמדריך שלנו, נכנס לעצירת פיטס מיותרת והצוות של הקבוצה היריבה עבר להובלה.

הכותב היה אורח פורשה