זה הוא שבוע שבו הרוחות בעולם הקנאביס בישראל סוערות – מי בעד ומי פחות – לאחר העברתן של תקנות לקראת אי הפללה. באופן אירוני במיוחד, באותו השבוע ממש הטיפול בקנאביס רפואי הפך באחת ודה-פקטו ללא נגיש כלל לעשרות אלפי חולים קשים התלויים בו כטיפול אחרון למחלתם חשוכת המרפא ולעיתים סופנית – והם ברגעים אלו ממש נותרים בסבלם בלעדיו. זאת לאחר שבתחילת החודש פג תוקפו של צו הביניים אשר שימר את מחירו של הטיפול כפי שנהג במסגרת האסדרה הישנה – מחיר אחיד ומפוקח בסך 370 שקלים בלבד.
30 אלף חולים קשים שחסו בצו זה – ביניהם ילדים אפילפטים ואוטיסטים וכן חולי סרטן – נאלצו באחת להתחיל ולרכוש את הטיפול במחירו המלא במסגרת האסדרת החדשה, מחיר העומד על כ-250-350 שקלים לכל עשרה גרם. בימים אלו ממש, עומדים עשרות אלפי חולים קשים בפני הבחירה הבלתי אפשרית בין תרופה למזון, בין תרופה לקורת גג, בין תרופה לכלכלת המשפחה.
"סכומי העתק שהורים נדרשים לשלם עבור הטיפול שמגיעים עד כדי 3,000 ש"ח לכל ילד בחודש, הפכו את ילדינו לבני ערובה ואותנו למשלמי כופר בעבור חייהם" אומרת שרון אימברמן, מנהלת פורום ההורים cannabiskids-il להורים לילדים אפילפטיים המטופלים בקנאביס רפואי. "אחת מהחברות החליטה להעניק 50 אחוזי הנחה לילדים ועדיין אנו נדרשים לשלם עד 1500 ש"ח בכל חודש עבור תרופה אחת מני רבות.
הורים רבים, ביניהם אני, כבר הודיעו כי החלו להפחית מינונים במטרה להפסיק את הטיפול משום שהבחירה בין תקציב המזון לכלל המשפחה ובין תרופה אחת, הקנאביס, הינה בלתי אנושית ואנו נדרשים ל"בחירתה של סופי", בחירה בין ילדינו בתוך המשפחה, מי למזון ומי לתרופה. הפחד הנוראי ממה שעומד לקרות בעקבות הפסקת הטיפול הוא משתק. אשפוזים, תרופות נוספות ותופעות לוואי איומות. היינו שם שנים רבות ועכשיו אנחנו נאלצים לחזור לגיהנום."
"מאז ה-1.3 אני בוכה מקופלת על הספה"
את התוצאות של הפסקת הטיפול בפועל, חווה כבר כיום ט', המתמודדת זה שנים ארוכות עם מחלת הסרטן. "מאז ה-1.3 אני בוכה מקופלת על הספה" היא מספרת, "לקחו לי את התרופה, חזרו הכאבים שהיו אחרי הניתוחים, חזרתי למרר בבכי כילדה קטנה". מאז פג צו הביניים נותרה ט' בלא יכולת לרכוש את הטיפול – ודה-פקטו בלעדיו: "עלי לחפש רופא שיחדש רישיון, מדובר במאות שקלים, ולקבל מרשמים שיהפכו את 470 השקלים [כולל 100 ש"ח משלוח] ששילמתי בכל חודש לסכום שעובר את ה-2000 שקלים בכל חודש. כשכירה שעדיין מחזיקה בציפורניים עבודה, לא יהיה לי כסף לתרופה. מאישה פעילה ויצרנית חזרתי להיות נכה כאובה בוכה ומיואשת."
כמו ט', גם מ', חולת טרשת נפוצה, נשארה ביום אחד היא בלי הטיפול ואפילו בלי רישיון ומרשמים. "אין לי מושג מה עושים ואיך להוציא רישיון באסדרה החדשה" היא אומרת, "וגם כשאוציא - אין לי שום יכולת לרכוש את הטיפול - 60 גרם בחודש - במחירים של בית המרקחת זה קרוב ל- 2000 ₪ בחודש. מי יכול להוציא סכום כזה כל חודש על טיפול רפואי כשהוא מתקיים מקצבת נכות?
בשלוש השנים האחרונות לפחות קיבלנו את הטיפול במחיר של האסדרה הישנה, אבל כבר מרגע שהתקינה הפכה להיות זו של האסדרה החדשה, האיכות של הקנאביס ירדה והשפיעה הרבה פחות. כלומר, יותר כאבים. את האיכותי היו מעבירים לבתי המרקחת ואת הפחות היו משאירים למכירה לאלו שקיבלו במחיר המוגן. ככה שכבר אז נאצלנו להיעזר בכל מיני דרכים לא דרכים, כמו טלגראס ואנשים טובים, כדי לנסות ולקבל טיפול ראוי. עכשיו גם את המעט שקיבלנו אין, מה בדיוק מצפים מאיתנו לעשות? להמשיך לסבול?"
אין פיתרון באופק
התשובה, למצער, היא, שכנראה שכן. כמו מ' ו-ט', מטופלים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם את מחיר הטיפול המופקע המגיע כדי אלפי שקלים בחודש, ומוצאים פתרונות חלופים המסכנים את בטחונם - או מוותרים עליו במלואו או חלקו ונותרים בסבלם. ועל אף שעשרות אלפי מטופלים - שכלל לא חסו בצו הביניים - סובלים באופן דומה מאז החלה האסדרה החדשה על מחיריה המופקעים. ועל אף שכעת הצטרפו אליהם גם קבוצת החולים הקשה והרגישה ביותר – זו שמשרד הבריאות ובג"צ הגדירו כ"אוכלוסיות מיוחדות" – מסרבת ועדת המחירים בתוקף להשיב את פיקוח המחירים שנהג במסגרת האסדרה הישנה. ובעוד שהקלה אפשרית במחירי הטיפול צפויה להתרחש לכשיסתיים הליך חקיקת חוק הסדרת הטיפול בקנאביס למטרות רפואיות של חה"כ השכל, הרי שזה לא צפוי להסתיים לכל הפחות עד סוף השנה – ואף לאחר מכן ייקח חודשים רבים עד ליישום השינויים בשטח.
עד אז, א', ט', ילדיהם של שרון וחבריה, ועוד אלפי מטופלים, ימשיכו לסבול ולעמוד בסכנת חיים תמידית, והכל בידיעה שהיתה בידם התרופה שהפסיקה את הסבל הזה – והיא נלקחה מהם.