קלאב הזהב

כמה אנשים יכולים להגיד שהם יצאו עם סבתא שלהם לסבב ברים בתל אביב? כנראה שאף אחד מכם, אבל הנה אחד שדווקא כן, תכירו את רני ודפנה אלון. הסבתא והנכד הכי "פרשים" שתמצאו ברחובות ת"א אחרי חצות, יוצאים מפעם לפעם לערב של אלכוהול, ריקודים ובעצם כל מה שכולנו עושים כשאנחנו יוצאים לבלות. בפעם האחרונה שהם עשו זאת, רני דאג לתעד הבילוי (בעזרת חברו יובל ברגר) ולעלות את הסרט הקצר לחשבון הפייסבוק שלו (רני מבהיר שזה עוד מלפני מתקופת הקורונה: "צילמנו בדצמבר כזה, אני אוהב את סבתא שלי לא הייתי מוציא אותה החוצה").

"הכל התחיל לפני לפני איזה 6 שנים בארוחה משפחתית כשהיא התעניינה בחיי הלילה של היום", מספר ל-mako אלון. "הצעתי לה שתצטרף אליי יום אחד והיא הסכימה ישר. עשינו סיבוב ברים. וסיימנו בבר הבית שלי, צ'ירס. הערב נגמר ב-4 בבוקר היא אפילו ישנה אצלנו בספה בדירה כי היא לא רצתה לנהוג".

רני ודפנה נהנו נורא והפכו את זה כבר להרגל. רני מספר שהתגובות של הסביבה היו מהנות, כולם מופתעים אבל בעיקר די מתלהבים. "הרבה אנשים מפחדים לקחת את ההורים שלהם, אז בטח את סבא או סבתא. וזה ממש לא המקרה כאן. כשרואים את סבתא שלי, ישר 'זורקים' עלינו צ'ייסרים, מחייכים ואומרים איזה כיף, הלוואי עליי". בבילוי המתועד הנכד והסבתא עשו סבב ברים מכובד: בירבזאר, מוזנר, כולי עלמא והמנזר המיתולוגי. לצערם הצ'ירס היה סגור כשהגיעו אליו כבר.

חוץ מעניין הבליינות, רני מספר שהוא עושה את זה מעוד סיבה: לערער על התפקיד החברתי של כל אחד ואחת מאיתנו. "אתה מסתכל על סבתא ואתה אומר 'היא צריכה לשבת בבית'". הוא מוסיף שאנשים שוכחים שבעצם הזקנים הם אנשים בדיוק אותו הדבר כמונו רק עם הרבה יותר ניסיון".

"אנחנו לא מאפשרים להם את הלגיטימציה כשאנחנו לא מקבלים אותם במקום הזה. ברגע שאנשים רואים סבתא נכנסת לבר אז זה קודם כל משהו חריג. ואז אחרי שמתרגלים אומרים 'וואו איזה כיף' מסתכלים על הקשר שלנו ויצא לי שהרבה אנשים הגיבו על הקשר שלנו, ואנשים מסתכלים בעצם ואומרים הלוואי ואני אהיה ככה בגיל הזה ולא אכנע לזקנה. למזלי, סבתא שלי יכולה ללכת שעות ברגל ולעבור מבר מבר".