לא רק בלינגהאם: הרוח החדשה של אנגליה

לנבחרת אנגליה, כידוע, תמיד היו שחקנים מוכשרים. ככה זה כשפול השחקנים שלך הוא מהרחבים בעולם - השילוב בין הכסף והידע שהושקע לאורך שנים בפרמייר ליג, והתרבות שבה הכדורגל מושרש בכל המדינה, בסופו של דבר תמיד יביאו שחקנים מוכשרים מאוד לנבחרת. עוד משנות השישים עם "דור הזהב" ההוא (ג`ף הרסט וצ`רלטון ובובי מור), דרך שנות השמונים עם שחקנים כמו גארי ליניקר, ומשם - שירר וגאסקוין ובקהאם ואואן וג`רארד ולמפארד, ויין רוני, עד בלינגהאם וקיין.

אבל הבעיה הגדולה שלהם, תמיד, היתה היכולת ללכד את הכשרונות לכדי קבוצה מאוחדת. השחקנים האנגלים תמיד הגיעו מקבוצות ואסכולות שונות, והיו אוסף של יחידים הרבה יותר מאשר אגודת זרדים אחת שעובדת כדי לנצח. זה מה שהכשיל את האנגלים, למרות הרבה פעמים שבהם הסתכלת על ההרכב הפותח, חישבת את הכישרון המצטבר ותהית "איך לעזאזל זה לא הצליח?!".

אבל משהו משתנה בעשור האחרון שעבר על האנגלים. מהשפל המוחלט של אותה הדחה מול איסלנד ביורו 2016, מה שגארת` סאות`גייט בנה הוא נבחרת שמתנהגת כמו קבוצה. הדרך שבה הוא חיבר את הנבחרת הזאת אולי לא היתה אסתטית מאוד, והיא באה עם הרבה חבלי לידה, ניצחונות קשוחים וכדורגל - בוא נגיד את זה - לא מספיק טוב, אבל הוא זרע את הזרעים לנבחרת הנוכחית. את מה שסאות`גייט זרע, תומאס טוכל קוצר עכשיו.

ואחרי הניצחון אמש מול נורווגיה, אפשר לראות גם את "המגע המיוחד" שטוכל הכניס לנבחרת הזאת - קצת יותר קשיחות. את הברק שמביאים צמד ה"מגה זורד" - קיין ובלינגהאם - הוא גיבה עם חבורת שחקנים לא מאוד נוצצת, אבל כזו שמסוגלת לתת את הפייט הראוי, לשרוט ולבעוט כדי שהכוכבים יוכלו לזרוח. גם קיין ובלינגהאם תורמים את שלהם, אבל זה לא היה קורה בלי הרבה עזרה מחברים.

על בלינגהאם מיותר להרחיב את הדיבור - זה טורניר ענק של שחקן מוכשר, שהולך והופך גם לכוכב היסטורי. השילוב בין האיכות ההתקפית ללחימה ההגנתית, שהגיע מול מקסיקו, הגיע לשיא נגד הנורווגים - ובלינגהאם, מילולית, לקח את אנגליה על הגב לחצי הגמר. "המפתחות" לניצחון של אנגליה הם קיין ובלינגהאם טובים - ואתמול קיין לא היה במיטבו (ברכות לכתבת "חלוצי התשע" פרי עטי, שעשתה את העבודה), אבל בלינגהאם היה כל כך במיטבו שזה הצליח לפצות ולהביא לאנגליה את הכרטיס לשלב הבא.

אבל הבשורה שתומאס טוכל קיבל מהדשא היא הכניסה המובהקת של לא מעט גורמים אחרים - לדעתי המרכזי שבהם הוא אליוט אנדרסון. במסגרת לא מעט פציעות שאנגליה סובלת מהן (זכר לעונה ארוכה ומתישה של כדורגל אנגלי), דקלן רייס שלא היה כשיר במאת האחוזים שיחק רק מחצית - אבל אנדרסון הצליח להתעלות, ובאמת היה בכל מקום. הקשר הצעיר הוכיח למה מנצ`סטר סיטי שמה עליו כל כך הרבה כסף - והוא עזר לאנגליה לעבור לא מעט דקות קשות.

עוד סיבה לאופטימיות הגיעה מכיוונו של בוקאיו סאקה - הקיצוני של ארסנל לא פתח טוב את המונדיאל הזה, אבל לאט לאט הוא מוצא את הקצב. לבישול שלו לשער הראשון של בלינגהאם מול מקסיקו, התווספו דקות מצוינות בהארכה - ייתכן ואנגליה מוצאת כנף שהיא היתה צריכה, בדיוק ברגע המתאים; לפני מאבק האיתנים שמצפה לה בחצי הגמר. גם ג`ד ספנס נתן דקות נהדרות כמחליף, וייתכן שקונה לעצמו מקום כמגן ימני טבעי לקראת חצי הגמר.

עוד "מפתח" חיובי שקרה לאנגליה הוא היכולת לעשות את מה ש-14 נבחרות לא עשו לפניה - וזה לעצור את ארלינג הלאנד. אם במשחק הקודם היא חוותה אתגר חדש והיא לשחק כאנדרדוג, הפעם האתגר שלה היה לעצור כוכב על בצד השני - והיא עמדה גם באתגר הזה מצוין. הלאנד לא רק לא כבש, אלא גם בקושי הגיע למצבים - ובלעדיו, כוח האש של נורווגיה מאוד נפגע. הלאנד הולך הביתה אחרי טורניר מפלצתי - אבל הוא יהיה מאוכזב מאקורד הסיום. ובצדק.

והתחנה הבאה היא ארגנטינה. שתי הנבחרות מגיעות לקרב המונדיאל הענק - כשהן די סחוטות. בניגוד לצרפת וספרד, שהצליחו לעשות את הדרך לחצי הגמר ללא הארכות - אנגליה עברה משחק מסויט נגד קונגו, "כמעט הארכה" נגד מקסיקו (תוספת זמן של כמעט רבע שעה) והארכה אמש. ארגנטינה, מנגד, עברה הארכה מול כף ורדה, משחק מאוד קשה נגד מצרים והארכה נגד שווייץ. בטורניר שבו טווח המשחקים יחסית קצר, אפשר לראות את ההשפעה - בהחלט ראו איך המשחק הקשוח נגד מקסיקו נתן את אותותיו נגד נורווגיה.

כך שהשאלה היא לא רק מי יגיע טוב יותר - אלא גם מי יגיע עייף פחות. ובמובן הזה, תומאס טוכל יודע לנהל היטב את הסגל שלו. אנגליה מגיעה למשחק הכי גדול שלה מזה המון שנים - כשנדמה שהיא מוכנה מאי פעם. עמוקה יותר מבעבר, קשוחה יותר מבעבר וחזקה יותר מהרבה נבחרות אנגליות שעברו בסך בששת העשורים הקודמים.

זו תהיה מלחמה לא פשוטה, נגד אלופת עולם - במשחק שיציף לא מעט רגשות לאומניים בשני הצדדים. אנגליה תצטרך "לעבור את הקיר" כדי להניף גביע ראשון אחרי כל כך הרבה זמן - אבל לזכותה ייאמר, אחרי הרבה שנים, שיש וואחד בולדוזרים בצד שלה.