פספסנו אותו: תחושת ההחמצה סביב מואנס דאבור
המעבר של מואנס דאבור לאמירויות הוא עוד הזדמנות עבורנו, אוהדי הכדורגל, להעריך את מה שהחלוץ עשה וגם להכות על חטא. מקרה אחד ששיקף תהליכים מצערים בחברה הישראלית נחת על קריירה שלא זוכה למספיק הערכה. המספרים המרהיבים, העליהום שהביא על עצמו וההפסד של כולנו. מחוץ למסגרת
בשקט בשקט, קצת מתחת לרדאר, אחד הליגיונרים הכי מצליחים שלנו בעשור האחרון, אולי המצליח מכולם, סיים השבוע כנראה את הפרק האירופי שלו. בגיל 31, מואנס דאבור חתם בשבאב אל-אהלי מאיחוד האמירויות, במה שתהיה קבוצתו השישית בקריירה.
המעבר הזה של דאבור, שסוגר כאמור פרק מפואר בקריירה, הוא אולי עוד הזדמנות עבורנו, אוהדי הכדורגל, להעריך את מה שהוא עשה בשנים האחרונות, אבל לא פחות מכך, גם להכות על חטא על הפספוס שלנו והפספוס שלו. מקרה אחד, שפגע בנבחרת ישראל, פגע בחלוץ עצמו, ופגע בכדורגל הישראלי כולו, שיקף בין היתר תהליכים מצערים שעוברים על החברה הישראלית.
מבחינה מקצועית, שיהיה ברור, מה שמואנס דאבור עושה באירופה, לא זוכה למספיק הערכה. לא בתקשורת הישראלית (כן, אנחנו חלק מזה), לא בקהל הישראלי ולא בקהילת הכדורגל הישראלי. אם מישהו רוצה להתכחש שהעובדה שמדובר בערבי ישראלי פגעה קשות בהערכה לה הוא זכה, או בעיקר לא זכה, משקר לעצמו. כשאנחנו מסתכלים על הנבחרות הצעירות הנפלאות שלנו שכיכבו בטורנירי הקיץ, פרט אולי לאוסקר גלוך, כל אחד מהם היה חותם היום על קריירה בסדר גדול של דאבור.
