שלב המסקנות: מה למדנו על הפורמט החדש בליגת האלופות

כמו כל מוצר כדורגל חדש שמגיע לעולם, גם ליגת האלופות המורחבת של אופ"א גוררת לא מעט תגובות ו-ויכוחים. האם היה צידוק להגדיל אותה ל-36 קבוצות? האם שיטת הליגה עדיפה על שלב הבתים? האם יש צורך בעוד ועוד משחקים? רגע לפני מחזור ההכרעה, זמן טוב לסיכום ביניים ומסקנות מהפורמט בשנתו הראשונה. אם אפשר לסכם זאת במשפט אחד: התוצאות לא רעות בכלל, למרות הבעיות שהתעוררו.

1. הפורמט החדש יוצר יותר מתח ועניין
נתחיל במספרים היבשים. רק שתי קבוצות, ליברפול וברצלונה, הבטיחו את מקומן בשמינית הגמר - כלומר בטופ 8 - ערב מחזור ההכרעה. הנתון הזה מתכתב עם אלפי הסימולציות שערכו ב-ESPN לפני פתיחת הטורניר שפלטו מהמחשב שלהם תוצאות המעידות על מתח ועניין רב במחזור הסיום. המשמעות היא שהערב יש 11 קבוצות נוספות שיתמודדו על מקום בשמינייה, כלומר מאבק על שש מקומות אוטומטית לשמינית הגמר.

מבין הקבוצות שנלחמות על מקומן ב-24, כלומר על הזכות להישאר במפעל, יאבקו עוד 9 קבוצות. כלומר למעלה ממחצית מהקבוצות (20) בעלות עניין רציני ומהותי במחזור הסיום. אם משווים את זה למה שקרה למשל בעונה שעברה, בשיטת שלב הבתים הישנה, 9 קבוצות מתוך 32 עדיין נלחמו על כרטיס לשמינית גמר ליגת האלופות, שזה כ-28 אחוז מסך הקבוצות. כלומר בפורמט החדש כל משחק באמת קובע, כל נקודה ושער קריטים, ועל כך אפשר ללמוד מהפער הזעום שבין המקום ה-7 בו נמצאת אטאלנטה למקום ה-18 בו נמצאת סלטיק ועומד על שתי נקודות בלבד. אלה דברים שילוו אותנו תמיד מכורח השיטה החדשה.

2. לקטנות אין הרבה מה לחפש פה
בתרחישים האופטימיים דובר על 3 קבוצות בלבד שיאבדו סיכוי להכנס לפלייאוף ולסיים בין 24 הראשונות של הליגה. בפועל לא פחות מתשע קבוצות כבר נפרדו באופן מתמטי מהמפעל החדש, זה כולל את יאנג בויז וסלובן ברטיסלבה היחידות שהפסידו בכל המשחקים. לא מפתיע למצוא מבין התשע את הכוכב האדום וספרטה פראג. בסך הכל 4 מ-5 הקבוצות שהעפילו דרך מסלול האלופות כבר לא באמת במשחק ויסיימו את דרכן הלילה. זו תמונת מראה טובה לכדורגל הישראלי, שהרי ממסלול האלופות, יוצאת אחת לכמה שנים אלופה ישראלית שמשתחלת לליגת האלופות.