ללבוש אדום ולהרגיש מכבי: זאת לא הפועל

הטירוף אתמול הצליח להשכיח כמעט הכל. אפילו את העובדה ששבוע לפני כן, הפועל מנצחת את באר שבע בדקה ה-98 מבישול של השחקן ששבוע לפני כן הצדיק סופית את הגדרתה של הפועל כלוזרית הגדולה ביותר בקורות הכדורגל הישראלי.

שני ניצחונות, שתי קבוצות צמרת, שניהם בשנייה האחרונה. זאת לא הפועל. ככה לא מתנהג לוזר. אנחנו בקושי מצליחים להכיל את מה שמתחולל בצד השני של העיר עם הכדורסל, ועכשיו זה. ואיזה מסכנים האוהדים. לא קל לנו ללבוש אדום ולהרגיש מכבי.

אם לוקחים החוצה את האווירה והמסורת וה-12 שנה וכל מה שסבב, זה היה סתם משחק בו ניצחנו סתם קבוצה בינונית מינוס, שלא ברור מה בדיוק היא עושה עם 120 מיליון שקל בשנה. אבל המשחק לא מעניין. מעניינת המגמה. אז בטדי, אחד ערן זהבי, הביא לנו דאבל בדקה ה-92, ומאז החלה ההידרדרות שחלק ממנה הסתמן בקלות הבלתי נסבלת שבה הדולרים הקנדיים של מיץ` לקחו לנו בשיטתיות כל כוכב שצמח בחודורוב, והפכו אותם לא רק לצהובים, אלא גם לשונאי אדומים.

מישהו ראה אתמול את אושר דוידה? זה הפריים היחיד שחסר לי בלילה, כדי להשלים שמחה גדולה באמת.