אמיר בן שמעון פורש: לא מיציתי את הפוטנציאל

עוד לפני שחגג יום הולדת 32, החליט אמיר בן שמעון לתלות את הנעליים. המגן שגדל במ.ס. אשדוד, שיחק בנבחרות הצעירות של ישראל, חווה כמה שנים יפות בליגת העל ואפילו יצא לתקפה קצרה לחו"ל, רוצה להפסיק להילחם עם הגוף שלו ובראיון לערוץ הספורט מספר על ההחלטה הקשה. 

אמיר, למה החלטת לפרוש?
"ההחלטה לפרוש באה אחרי המון מחשבה והגעה להבנה שהגוף כבר לא מסוגל לעמוד בעומסים. הבנתי שאני לא יכול לתת מאה אחוז יותר. חוויתי פציעות לא קלות ולכן עם כל הקושי, החלטתי שצריך לדעת מתי לשים סטופ ולצאת לדרך חדשה".

אתה מוכן לחיים שאחרי הכדורגל. מה תעשה?
"מי שיגיד לך שהוא מוכן לחיים שאחרי, לדעתי קצת משקר. הנחיתה לא קלה והחיים בחוץ לא קלים. יש כל מיני כיוונים. אקח לעצמי קצת את הזמן ואחליט לאיזו דרך אני פונה". 

שיחקת בנבחרות הצעירות של ישראל, אבל לא הצלחת להתמיד בליגת העל. האם קיבלת הזדמנות? 
"התחלתי בליגת העל בגיל מאוד צעיר באשדוד, עשיתי הופעת בכורה בגיל 17 בלבד ואז הגיעה פציעה קשה בנבחרת הצעירה שהשביתה אותי לשנתיים ושמה לי מקלות בגלגלים. אם תסתכלי באופן עובדתי, חזרתי לליגת העל במדי אשקלון, שיחקתי ונשארתי איתם בליגה כנגד כל הסיכויים כשברוב המשחקים אני מגן מוביל. לאחר מכן שיחקתי במדי קריית שמונה ונשארתי גם איתם בליגה ושנה אחרי עשיתי פלייאוף עליון, שגם שם הצגתי יכולת טובה, אז בוודאות אני אומר לך שלא קיבלתי מספיק הזדמנויות, כי שקיבלתי, כולם ראו מה אני שווה". 

האם אתה חושב שמיצית את הפוטנציאל שלך בקריירה? 
"חד משמעית לא, וזה אנשים אחרים מעידים, אני לא אוהב להעיד על עצמי. הפציעה בנבחרת צעירה שיבשה לי את כל הקריירה. בסופו של דבר אני מאשים רק את עצמי, הייתי יכול לתת יותר. אני חושב שבפן המנטלי, קצת נפלתי וזה מה שמנע ממני להגיע לרמות הגבוהות יותר". 

מי המאמן שהכי השפיע עליך?
"יוסי מזרחי. יש לו הרבה בעצם זה שהפכתי לשחקן כדורגל מקצועני. הוא היה כמו דמות של אב, לא רק לי, לכל הדור שלי שעלה מהנוער לבוגרים".