בשתי ידיים: אסף צור יכול לעקוף את פרץ וגלזר?
אחרי עונת שיא בהפועל ת"א, מי שהיה שוער מחליף רוב הקריירה, התעלה מול קוסובו והוכיח שיש על מי לסמוך בין הקורות גם כששני השוערים הבכירים חסרים. כעת מחכה לו אתגר אחר
נבחרת ישראל נמצאת עכשיו תחת אווירה סוערת במיוחד. המותג שנקרא "נבחרת ישראל" עבר לא מעט אכזבות לאורך חייו - מי שהנבחרת קרובה לליבו, חווה יותר הפסדים מאשר ניצחונות. אבל התבוסה הקשה מול אירלנד, וספציפית אותן 25 דקות מהגיהנום שבהן הובקעו לא פחות משלושה שערים, מרגישות אחרת.
אז נבחרת ישראל נמצאת בתקופה כאוטית, ומחפשת דמות יציבה. ויכול מאוד להיות שהדמות הזו תגיע, כמו שקורה רבות, מתוך מקריות. שום דבר בביוגרפיה של אסף צור לא הכין אותו לרגע הזה - לרגע שבו השוער שגדל בהפועל רעננה והסתובב בין פמגוסטה לקריית שמונה, ימצא את עצמו בין הקורות, בנוביסאד, במשחק בחשיבות בלתי נתפסת - לא רק לנבחרת, אלא גם למצב הרוח של מדינה שלמה.
לדעת רבים, אסף צור הוא השוער הטוב ביותר היום בליגת העל. מי שעומד כבר עונה שנייה בשער של הפועל תל אביב, כמעט מסמל את העידן החדש שעובר אליה - הפועל חוזרת למה שהביא אותה להצלחות הגדולות בתולדות המועדון; קודם כל, עמוד שדרה והגנה מברזל. רק אחר כך, הברק והניצוצות שיגיעו מההתקפה.
צור רשם את העונה הראשונה שלו כשוער במחלקת הנוער, ולאחר מכן עלה לבוגרים ברעננה - אז קבוצת אמצע טבלה בליגת העל. הוא כבר תפס את המקום בין הקורות של קבוצת נעוריו, בעונת 2017/18, אבל אז ירד ממנה לאחר שרעננה החתימה את גיירמו ויסקארה - שוער מבוליביה שהגיע כשחקן חופשי. בקיץ, אחרי שוויסקארה עזב, צור חזר לשער.
אבל גם אם הוא שוב ראה איזשהו עתיד מתקרב, הגיעה 2020 - לא רק הקורונה, אלא גם מה שהתרחש בסיום העונה. הפועל רעננה רשמה ירידה כואבת לליגה הלאומית (כולל שני ניצחונות בלבד כל העונה), צור גם רשם הופעות פחות טובות בנבחרת הצעירה, וחיפש להתאוורר. שם היתה אנורתוזיס פמגוסטה הקפריסאית, שצירפה אותו בהשאלה.
אבל גם בקפריסין לא נרשמה הפריצה המיוחלת. צור מהר מאוד נכנס לעמדת השוער השני, הרזרבה - כאשר גאורגי לוריה (יהודי בעצמו) הועדף על פניו. היו לו רק שתי הופעות בעונה הראשונה בחו"ל. בקיץ, אנורתוזיס דווקא בחרה להאמין בו - ובחרה להשאיל אותו לעונה נוספת. כאן הסיפור קיבל טוויסט חיובי - צור אמנם לא פתח בליגה, אבל בהחלט עלה בין הקורות בגביע ובמסגרת הקונפרנס ליג, עם חמש הופעות בשלב הבתים.
אבל אחרי חודשיים, הרומן בקפריסין הסתיים. צור חזר הביתה, וחתם בקיץ 2022 בעירוני קריית שמונה. גם זה קרה לו במקרה: צור עבר לשורות ק"ש, בגלל שהשוער השני של הקבוצה, נדב זמיר, אובחן עם פציעה קשה. הוא חתם על חוזה לעונה אחת עם אופציה, ושוב - גם כאן - כמעט ולא שיחק. דזיוגס ברטקוס הליטאי הדומיננטי היה זה שהועדף על פניו. רק שלוש הופעות היו לו במסגרת ליגת העל.
אלא ששוב, ירידת ליגה היתה מעורבת בסיפור - והפעם לטובה. בסוף עונת 2022/23 ק"ש יורדת ללאומית, ברטקוס עוזב - והבמה מתפנה לאסף צור, שמתחיל להראות את יכולותיו בגיל 25. השוער קיבל את ההזדמנות - ולקח אותה בשתי ידיים. בעונת 2023/24, הוא נועל את השער - ומסיים 22 פעם עם שער נקי מתוך 36 הופעות שלו בין הקורות.
כשק"ש חוזרת לליגת העל בעונת 2024/25, צור הוא כבר השוער הראשון. אין איש שעומד בדרכו, ובסוף אותה עונה הוא אפילו נבחר לשוער העונה בליגת העל. המגמה הולכת ומתחזקת, כשבקיץ הוא חותם בהפועל תל אביב - אחרי שהחוזה שלו בקריית שמונה נגמר. ובעונה שעברה, צור בהחלט הרשים בין הקורות - בדרך לעונה מרשימה של הפועל, שסיימה עם כרטיס לאירופה.
אסף צור הוא לא וירטואוז בין הקורות - לא שוער שההצלות שלו מגיעות לקלטת, אין לו פיקים גבוהים מדי, אבל יש בו תכונה אחת חזקה - שאופיינית לשוערים גדולים בהפועל (ולא סתם הוא הושווה לא פעם לשביט אלימלך). אותה יציבות, אותו עמוד שדרה חזק שמאפשר לו להיות המשענת של מועדון גדול וסוער.
ולפחות נכון לעכשיו, הוא רואה בהפועל תל אביב את הבית שלו גם קדימה. הוא אמנם מסיים בקיץ את החוזה הנוכחי שלו אצל האדומים, אבל להפועל ת"א יש אופציה והיא מתכוונת לממש אותה. לצור גם אין סעיף שחרור בחוזה, מה שאומר שלפחות נכון לעכשיו - הוא בונה את עצמו יחד עם המועדון, שרושם התקדמות אדירה ממש כמוהו.
אז איך צור הגיע עד לכאן? איך מי שבמשך רוב העשור האחרון היה שוער ספסל, כזה שנואש לקבל הזדמנות מקרית, מוצא את עצמו פותח בשער נבחרת ישראל? האמת היא שגם כאן, המקריות שיחקה תפקיד - הרי דניאל פרץ סובל מקרע, ועומרי גלזר היה חולה; אבל כנראה שזו לא רק מקריות.
אולי זו הדרך של צור, הדרך העיקשת שהתמודדה עם משברים ועם תקופות שבהן כלום לא קורה, היא זו שהובילה אותו למעמד של היום. שוער בכיר בליגת העל, ועכשיו גם שוער נבחרת. ייתכן מאוד שמי שמסוגל לבלוע את התקופות הקשות ולהמשיך לעבוד, בסוף ימצא את הדרך להשיג את החלומות שלו.
אחרי המשחק נגד קוסובו, צור התראיין לערוץ הספורט ואמר: "זה היה נראה רחוק פעם, אבל תמיד האמנתי בעצמי שאגיע לרמות האלה ואני שמח מאוד שזה קרה. יצא לי לשחזר היום את התקופה ולחשוב על איפה הייתי ושמח שזה השתנה בצורה כזאת". הרי לכם הסיפור כולו - סיפור של אמונה עצמית דרך קשיים שנגמר בהצלחה. כל מה שאנחנו אוהבים בספורט.
הילד שנולד בפתח תקווה, טיפס וטיפס בעקשנות במעלה הסולם החלוד של הכדורגל הישראלי. ואולי דווקא הערב, במשחק טעון מאין כמוהו שכל העיניים יהיו עליו, הוא יגרום לכולנו להגיד משפט אחד:
וואלה, הוא יצליח זה. יש לו מרפקים.
(תודה מיוחדת להדר יעקבי, שהשתתפה בהכנת הכתבה)