זו לא הגנטיקה: המיתוס על יהודים וספורט

זה דיון שעולה מחדש אחרי כל אכזבה ספורטיבית ישראלית. בין אם זה הפסד כואב של נבחרת הכדורסל, עוד פעם שבה נבחרת הכדורגל לא עלתה לטורניר גדול או איזו מעידה של ספורטאי אולימפי - מעירה מחדש את הדב הישן מרבצו. "יהודים פשוט לא טובים בספורט", אומר האומר. "זה לא בשבילנו". הטענה המושלמת - לפיה כל הניסיונות שלנו להיאבק, או להביא מאמנים, או להתאמן, די שוות לפח. אנחנו פשוט לא טובים בזה. בכלל.

וזו טענה שקנתה לעצמה לא מעט לקוחות נאמנים - מקומיקאים ועד פרשנים. טענה מאוד נוחה, צריך להודות - כי היא מספקת פשר לכל אכזבה. פיתרון מהיר לכל פאשלה - זו לא אחריות של אף אחד, אלא של הגנטיקה. הגנטיקה הארורה פשעה בנו, הפכה אותנו לנחותים מול הגויים - וגרמה לנו להפסיד שוב ושוב. היהודים, וכתוצאה ישירה מכך גם הישראלים, טובים אולי בדברים אחרים: בהייטק, במדע, במוזיקה, בקומדיה - אבל לא ממש במקומות שבהם צריך לרוץ מהר ולקפוץ גבוה.