חוקי דני: נמצאה הדרך לעצור את אבדיה?

בנגן למעלה: גבריאל היידו מסכם את המשחק של אבדיה מול מינסוטה

משחקים רעים, כמו שאתם כבר יודעים, הם חלק מהספורט. דני אבדיה חווה את זה הלילה (בין רביעי לחמישי) מול מינסוטה, אחת מקבוצות ההגנה הטובות ב-NBA ומועמדת, לכל הפחות בעיני עצמה, לאליפות. הטימברוולבס הגבילו את אבדיה ל-3 מ-14 מהשדה, שמונה נקודות, שלושה אסיסטים וחמישה איבודים בתבוסה 133:109, המשחק הרע ביותר של אבדיה העונה.

הפעם האחרונה בה אבדיה קלע באחוז כזה הייתה בתחילת הדרך בפורטלנד, לפני ההתקדמות המקצועית האדירה שעשה. כשמוסיפים לזה יותר איבודים מאסיסטים, דבר חריג בפני עצמו עבור אבדיה, מקבלים תצוגה עגומה מאוד. קשה לבוא בטענות למי שעדיין מחלים מפציעה או מול ההגנה הזאת של מינסוטה, אבל צריך לעקוב מקרוב.

ארבעה מחמשת האיבודים של אבדיה הגיעו מול מקדניאלס, כשהוא הגיב בצורה טובה לשינויי הכיוון של דני בעודו מוביל כדור במה שאפשר לבלייזרס לשלוח עזרה מבלי להסתכן או להקשות על חבריו לקבוצה לקבל את הכדור. יש למעט מאוד קבוצות שחקן הגנה ברמה הזאת, אבל לא מופרך שנראה קבוצות אחרות שומרות עליו באותה הדרך, כשקוואי לנארד למשל יכול לעשות כן בתסריט הסביר בו פורטלנד והקליפרס יפגשו אחת את השנייה למשחק פליי-אין על המקום התשיעי או השמיני.

זה עדיין לא אומר שכל כך קל לעצור את אבדיה. המשחק מול מינסוטה היה משחק התקפה חריג לרעה של הבלייזרס בו הקבוצה שברה שיא איבודים עונתי, כשג`רו הולידיי המנוסה איבד שש פעמים וסקוט הנדרון עוד חמש פעמים מהספסל. כמכלול הקבוצה לא הצליחה להניע כדור בצורה מספיק טובה, ויש מי שיטענו שהסיבה להפסד היא בכלל 41 הנקודות של ג`וליוס רנדל הפנטסטי. 

נגענו כאן לאורך העונה ביכולת של אבדיה כפוינט גארד, עמדה אותה הוא נאלץ למלא לאורך רוב העונה בין היתר מחוסר ברירה. הוא עשה את זה בצורה טובה מאוד, כי הוא שחקן כדורסל טוב מאוד, אך ברגע שהכדור אצלו הלחץ עליו. אם הוא מול שומרים כמו מקדניאלס, קוואי או לו דורט, מדובר ביכולת שלהם לחצוץ בינו לבין הסל, לנסות לסגור לו את צד ימין הדומיננטי ולכפות עליו איבודים.

המאבק בין ההגנה להתקפה לא מפסיק אף פעם, וכאן נכנס השינוי בהתקפה של פורטלנד. כזה שהורגש במשחקים האחרונים של אבדיה, כולל באלו בהם שיחק פצוע מול ניו יורק ומול וושינגטון, ובמידה פחותה היום. מה שנועד בדיוק לפתור את הבעיה הזאת ולהוסיף טוויסט לכניסות ה"רגילות" של אבדיה לסל.

החלק הראשון של השינוי מגיע מריבאונד ההתקפה. היכולת של אבדיה לקחת כדורים חוזרים לא מוערכת דיה, גם בישראל, ובמשחקים האחרונים אנחנו רואים אותו הולך יותר פנימה. היו לו ארבעה ריבאונדי התקפה מול פילדלפיה וארבעה מול וושינגטון, שתי הפעמים היחידות בהן הוא הגיע לנתון הזה העונה, לצד עוד משחקים בהם חצה את רף שלושת ריבאונדי ההתקפה ב-2026.

אבדיה לוקח יותר ריבאונדים השנה מאשר בשנה שעברה, כשהוא עומד במקומות טובים יותר ו"מצפה" לכדור, גם אם המרחק הממוצע של ריב` ההתקפה שהוא לוקח ב-2026 גבוה מעט מאשר בחודשים הראשונים של 2025. ברגע שהוא חופשי לקחת את הכדור החוזר בהתקפה ולא חייב לרוץ חזרה להגנת המעבר, הוא יכול לנצל את ההזדמנות כדי לנצל את יכולת ההאצה שלו בזמן שההגנה מתארגנת מחדש. זה שווה נקודות, ולא בכדי זה הושג מול פילדלפיה ומול הוויזארדס. נגד מינסוטה עם רודי גובר וג`וליוס רנדל זה קשה משמעותית.

אלמנט מעניין אחר במשחק של אבדיה טמון דווקא בדרך בה פורטלנד מייצרת עבורו. בחודשיים האחרונים של העונה השחקן שמסר את רוב האסיסטים לאבדיה היה דווקא דונובן קלינגן, סנטר הבלייזרס שרושם התקדמות מקצועית אדירה. מאז ה-1 בינואר, אבדיה זורק 3.8 פעמים למשחק כתוצאה ממסירות של קלינגן לעומת 1.9 פעמים בחודשים הראשונים של העונה, מחצית מכך.

החסימות של קלינגן למוביל הכדור של פורטלנד, כשלרוב מדובר באבדיה, מתחילות כמעט כל פעולה התקפית של הבלייזרס. ראינו לא מעט מקרים בהם אבדיה מתחיל להאיץ ומקבל את הכדור באמצע התנועה מקלינגן, מה שתופס את ההגנה לא מוכנה ומאפשר לו להיכנס בנינוחות לסל או לייצר עבירה. הנשק הזה עשוי להיות אחד הדברים המשמעותיים ביותר של פורטלנד, ולהסביר ברמה מסוימת את הבחירה ביאנג האנסן שיועד לשמש בתור סנטר שיכול לנהל את המשחק מעמדה חמש, גם אם כרגע הוא רחוק מכך.

ברגע שאבדיה מסוגל לשחק בלי הכדור ברמה מספיק גבוהה, הרבה יורת קשה להיצמד אליו במשחק מלא בדומה לדרך שעבדה לטימברוולבס. ברגע שהוא בריא לחלוטין העוצמה של החדירות שלו תחזור לעצמה, אך בפלייאוף עוצמה לא מספיקה. דרוש גם תחכום. הלילה זה לא נראה טוב, חד משמעית, אך הבלייזרס בדרך הנכונה. מי היה מאמין שאלו יהיו הצרות של אבדיה.