שון מריון נחשב לאחד השחקנים הוורסטיליים שידע ה-NBA. השחקן שנבחר לשחק ארבע פעמים באולסטאר וזכה באליפות ב-2011 עם דאלאס מאבריקס, ערך ריאיון מיוחד ל'מגרש פתוח' בו דיבר על הדור הנוכחי של הקבוצה, במיוחד לוקה דונצ'יץ', תקופתו בקליבלנד יחד עם לברון ג'יימס ודייויד בלאט, ועל דן שמיר והניו זילנד ברייקרס, שם הוא משמש אחד הבעלים.
האם אתה נרגש מהדרך בה המאבריקס משחקים עד כה?
"כן, כמובן. אני חלק מהקבוצה עכשיו ואני מרוצה ממה שאני רואה מהצמד שלנו, לוקה (דונצ'יץ'), מהחבר הטוב, פורזינגיס ומכל הצוות המסייע. הם משחקים כדורסל נהדר עכשיו ונדמה שהם לומדים בכל משחק. אני חושב שזו תהיה עונה של צמיחה, מפני שיש פנים חדשות בקבוצה. לוקה נותן הצגות. הוא גורם לכולם להיות מעורבים והוא עושה דברים אדירים על הפרקט".
היית שם עם אולי השחקן האירופאי הגדול בכל הזמנים, דירק נוביצקי, האם אתה רואה את אותו "קילר אינסטינקט" ואותה האישיות בלוקה?
"תקשיבו, לוקה... אני לא יכול להשוות... דירק היה אדיר. אהבתי את דירק, דירק היה האיש שלי. היינו אלופים וחווינו חוויות ביחד. אני לא יודע, כי לשחק לצד דירק... דירק הגיע שנה לפני וראיתי את תהליך ההתקדמות שלו. לגבי לוקה, אני לא חושב שאפשר להשוות אותו לדירק, כי הוא משחק בעמדות שונות, אבל אני חושב שהוא שחקן שונה לגמרי. הוא משחק באופן מקצועני מאז שהוא היה, אני חושב, בן 13-14, הוא היה מוכן ל-NBA כבר מהיום הראשון. זה היה מעבר קל עבורו".
אם מדברים על השוואות, לפני כמה ימים ראינו קרב אדיר בין דונצ'יץ' ללברון ג'יימס. האם אתה מסכים עם ההשוואה שהייתה אחרי המשחק הזה בין הכישרון הצעיר למלך ג'יימס?
"לוקה משחק יוצא מן הכלל. הוא היה אדיר גם בעונה שעברה. אני חושב שמדובר בשני סוגים שונים של שחקנים, אבל אני חושב שניתן להשוות במספרים שהם סיפקו. לברון סיפק טריפל דאבל וגם לוקה סיפק טריפל דאבל, אז הם השוו במספרים יותר מכל דבר. לברון הוא שחקן שונה לחלוטין מלוקה, אבל שניהם גדולים בעמדה בה הם משחקים. אני אגיד לכם כך, כשצפיתי במשחק אמרתי: 'אלוהים אדירים'. זו הייתה הצגה מול הצגה וריצה מול ריצה, משחק ברמה הגבוהה ביותר מול משחק ברמה הגבוהה ביותר, אז זה היה מרתק לצפות. לצפות בדונצ'יץ' מתפתח ובכך שהוא אוהב לשלוט בשלב כה מוקדם בקריירה שלו, זה נדיר מאוד.
הוא 'רוצח' כבר עכשיו כבר בשלב מוקדם ולא הרבה שחקנים הם כאלה. לוקח להרבה שחקנים להתפתח ולהגיע לשלב הזה במשך הרבה שנים, אולי בחצי מהקריירה שלהם וחלקם אפילו לא הגיע לרמה הזאת, אבל הוא רוצח! צפיתי בו בעונה הקודמת משתלט על משחקים ואמרתי: 'כן, אני רוצה אותו, רוצה כל חלק ממנו' וזה מאוד נדיר. אני אוהב את זה".
האם זה חלום ריאלי שהחבורה הזו יכולה לשחזר את מה שעשיתם ב-2011?
"אני לא יודע, זה יהיה קשה מאוד. כל דבר אפשרי. אם אתה מגיע לשלבי ההכרעה ומגיע לפלייאוף, כל דבר אפשרי. מארק קיובן (בעלי דאלאס) תמיד אומר: 'קבוצות גדולות מגיעות למשחקי האליפות וקבוצות על זוכות באליפות'. אז אם אתה מתעלה ברגעים הנכונים וכולם נשארים בריאים, אי אפשר לדעת מה יכול לקרות. זה כמה העונה הזאת דינאמית, מפני שהרבה קבוצות חוששות הרבה יותר מפציעות מאשר לא לחוות עונה טובה או אם רוב השחקנים מצליחים להישאר בריאים אז השמיים הם הגבול כמעט עבור כל קבוצה".
היית חלק מקבוצה אדירה אחרת בפיניקס לצד סטיב נאש ואמארה סטודמייאר, האם הבנתם אז שהקדמתם את זמנכם וכולם ינסו לחקות אתכם אחרי 10 שנים?
"בזמנו אני לא חושב שחשבנו כל כך על זה, כי כשאתה מסתכל על הדור ההוא ועל התקופה ההיא בליגה בה העמדה המרכזית הייתה פאוור פורוורד. אז הסתכלנו אל עבר טים דאנקן, קווין גארנט והרשימה ארוכה של החבר'ה הגדולים. הליגה עברה שינוי מחבר'ה גדולים לגארדים דומיננטיים. זה לא אומר שהם כבר לא גדולים, אבל המשחק לא מגיע לפוסט יותר. היו לנו את הגדולים המסורתיים, שתפסו עמדה ושיחקו כגדולים בתוך הצבע והיום אין את זה כבר, כולם זורקים שלשות עכשיו. לא ראיתי את זה קורה ואת המשחק משתנה כך, אבל כל משחק, בנוגע לרמת המשחק, ממשיך להתפתח ולהתפתח וזה אדיר".
איזו תקופה הייתה יותר מיוחדת בשבילך, השנים בפיניקס או אלו עם המאבריקס?
"הייתי שחקן אחר כששיחקתי... בכל קבוצה ששיחקתי הייתי בשלב אחר בקריירה. הייתי צריך לעשות דברים מסוימים לקבוצות מסוימות. הייתי צריך לעשות יותר בפיניקס ממה שהייתי צריך לעשות בדאלאס. אבל הכל קשור ברצון לנצח. במה אתה מוכן להקריב כדי לנצח. אני אוהב לנצח. אני אוהב להתחרות ולהשיג ניצחונות. ואתה חייב להיות חלק מרעיון קבוצתי כדי לנצח. וזה הורגש בכיוונים שונים, בחלקים שונים, בקבוצות שונות שבהן שיחקתי".
סיימת את הקריירה שלך בקליבלנד, הגעת לגמר עם לברון שבו הפסדתם לווריירס. דיוויד בלאט לא נתן לך לשחק בגמר, האם זה היה קשה לך כשחקן?
"כשאתה יכול לצאת לשם ולשחק את המשחק כפי שאני שיחקתי אותו, ואני מדבר רק על עצמי, הרגשתי שאני יכול לשחק ובוודאות לתרום ואולי לעזור לנו לנצח, אז כמובן שתיקח את זה בצורה לא נעימה. יש הרבה שחקנים שמרגישים שהם מסוגלים לעשות דברים מסוימים, או חושבים שהם יכולים לעשות דברים אבל הם לא באמת מסוגלים. זה ההבדל בין להיות יותר מדי בטוח בעצמך לבין חסר ביטחון. ידעתי מה אני מסוגל לעשות וגם הם ידעו את זה, וזה היה רק עניין של לא לקבל את ההזדמנות ואת הצ'אנס לעזור לקבוצה שלך, וזה מבאס ממש. אבל זה מה שזה, אלה החיים, אבל קיבלתי את זה כמו גבר ורכבתי אל עבר השקיעה".
זו הזדמנות טובה לספר לנו כמה מתוח היה אז בחדר ההלבשה עם שחקן כזה דומיננטי ומאמן רוקי, לפחות ב-NBA, כמו בלאט?
"איזה מתח? לברון עשה את שלו. לא היה מתח, דווקא היה די זורם. פשוט היינו צריכים לצאת לשם ולהיות מקצוענים כלפי המשחק. לצאת לשם ולשחק, לשחק חזק ולעשות את מה שהיית צריך לעשות. להיות מוכנים".
האם שמעת על מצבו הבריאותי של בלאט?
"כן. מישהו בדיוק סיפר לי על זה בשבוע שעבר כשקיבלתי שיחת טלפון לגבי הריאיון הזה והצטערתי לשמוע על זה. אני חושב שאתה לא מאחל לאף אחד לחלות, נקודה. אני מקווה שהוא יצליח לעבור את זה ואני מתפלל בשבילו ובשביל המשפחה שלו".
בתור אחד הבעלים של ניו זילנד ברייקרס, מה דעתך על דן שמיר?
"הוא מאמן גדול, אהבתי את פילוסופיית המשחק שלו, היו לנו שיחות מעולות כשהייתי שם, ורק לשמוע את ההשקפה שלו על המשחק... כולם צופים ב-NBA, אנחנו קרש הקפיצה, אנחנו הבסיס שכולם מסתכלים עליו ושואפים להגיע אליו. אנחנו כאן וכל השאר שוברים את הראש איך להתקדם לשם, לראות מה הם עושים כדי להרוויח ולצמוח מזה.
בכדורסל 'מעבר לים' היסודות טובים יותר מב-NBA. כי לדעתי, היתרון שלנו הוא באתלטיות במידה מסוימת, רמת הכישרון לפעמים גבוהה יותר. כששמיר דיבר איתי ואמר לי חלק מהדברים שהוא חושב על המשחק עצמו, זה היה ענק, זה היה ממש מגניב. הוא באמת מבין את המשחק, יש לו טון דיבור רגוע כזה, אבל הוא בחור חכם מאוד".
