כשאין מה להפסיד: האם ל-NBA יש איך לעצור את הטנקינג?

מה השגנו בכך? עוד 12 משחקים שכולם על משהו משמעותי; כוכבים שלא יקפלו את העונה בפברואר אלא יעשו מאמץ להישאר בכושר עד הישורת האחרונה; קבוצות תחתית שבמקום להתקיים על שחקנים רנדומליים שנשמעים כאילו ג`ונרטו על ידי מודל שפה משועמם, ישאירו לאוהדים שלהן פתח לתקווה. לפני כל לילה החל מיום שני בסיבוב הראשון של הפלייאוף, יתקיים הטורניר החדש בשעות הצהריים - מה שייתן עוד שעות של כדורסל משמעותי לתקופה הכי יפה של השנה, וכל 32 הקבוצות ימשיכו לשחק על משהו לפחות עד אמצע אפריל. על זה, תוסיפו הצעה שהועלתה ודווחה על ידי שאמס צ`ראניה: רוצים לתת בטרייד בחירות מוגנות? תוכלו להגן רק על הטופ-4, אליו תצטרכו להגיע כדי להציל את עורכם, או על הלוטרי בכלל. 

רוצים להוסיף עוד טוויסט? במקום באולמות ה-NBA, קיימו את המשחקים האלה באולמות הביתיים של המועמדים הבכירים לדראפט, מול קהל קולג`ים מטורף בערי שדה. תנו לאיי.ג`יי דיבאנצה לשבת בשורה הראשונה ביציע כאשר יוטה ו-וושינגטון שולחות לפרקט את מארקנן וג`קסון מול טריי יאנג ואנתוני דייויס, רק בשביל הסיכוי לזכות בו. ואז, כשמסיימים את הטורניר הזה, נשארים עם ארבע קבוצות - מאוכזבת פליי-אין אחת, קבוצה אחת ממש גרועה, ושתי קבוצות חלשות יחסית - שיכולות לזכות בפרס הגדול. 

איזה פיתרון שלא תעדיפו, די ברור שהמצב הנוכחי בלתי-נסבל ויביא לשינוי. בעונה הראשונה של חוזה השידורים החדש, בדיוק בזמן שלאחר סיום עונת הפוטבול ולפני פתיחת עונת הבייסבול, סכר הביוב נפרץ ושוטף את הליגה ביותר מדי קבוצות שמסריחות את הפרקט. גם אם מדובר בצירוף מקרים של דראפט עמוק באופן חריג, קבוצות שחייבות להגן על הבחירות שלהן ועודף פצועים - בסוף המוצר לא טוב. אז סילבר יפעל, ובכל מקרה, אם אפשר להבטיח דבר אחד, זה שמספיק מחנות אוהדים - אם זו קבוצת הפליי-אין שתמשיך להיות "תקועה באמצע שום מקום", או קבוצת התחתית ששוב תקטר על כך שהיא נשארת עם בחירה 5 בדראפט של ארבעה כוכבים (ותפספס בעצמה את הכוכב הבא שייבחר במקום השמיני) - ירגישו, בכל מקרה, מקופחים.