(Getty) (צילום: ספורט 5)
(Getty) | צילום: ספורט 5
חודש של NBA מאחורינו, חצי שנה לפנינו (Getty) (צילום: ספורט 5)
חודש של NBA מאחורינו, חצי שנה לפנינו (Getty) | צילום: ספורט 5

לא ברור אם זה הסגר שמצליח כהרגלו להאט את הזמן, הטריידים הגדולים שהתרחשו, המשחקים שנדחו או הגעגוע ל-NBA עם נציג כחול לבן שעשה את שלו, אבל נדמה שעבר הרבה יותר מחודש ימים מאז שעונת 2020/21 יצאה לדרך בליגת הכדורסל הטובה בעולם.

ב-23 בדצמבר בשעות הבוקר המוקדמות הפגרה הקצרה בהיסטוריה הגיעה לסיומה והכדור הכתום עלה לאוויר לראשונה העונה בברקליס סנטר. ברוקלין (עם ספנסר דינווידי, כריס לברט, ג'רט אלן וטוריאן פרינס!) פירקה את גולדן סטייט, וסטף קרי קלע 2 מ-10 משלוש גם במשחק הזה וגם בתבוסה שלאחר מכן נגד מילווקי. מאז הנטס הנחיתו את ג'יימס הארדן, קרי חזר לעצמו עם שיא קריירה של 62 נקודות, וקיירי ארווינג הספיק להיעלם ואפילו לחזור.  

חוץ מהאירועים בברוקלין וגולדן סטייט, עוד דבר או שניים קרו ב-NBA, ואחרי חודש אפשר להביט לאחור ולהתחיל להסיק מסקנות מפתיחת העונה המשונה והמרתקת הזו שקיבלנו. ההחלטה הגורלית שוושינגטון צריכה לשקול, מחזור הרוקיז המפתיע, הקרב על ה-MVP ועוד כמה נושאים שכדאי להתעכב עליהם.

גם לילארד מתגעגע לקהל (Getty) (צילום: ספורט 5)
גם לילארד מתגעגע לקהל (Getty) | צילום: ספורט 5

1. זאת עדיין הליגה שלו
ניתן את הכבוד הראוי לאלופה ונתחיל איתה, או עם המלך שלה ליתר דיוק. מי שקיווה שלברון ג'יימס יוריד הילוך אחרי יום הולדת 36, כנראה צריך לחכות עד שיחגוג 37. גם בעונתו ה-18, לברון הוא השחקן הטוב בליגה, השבוע הוא שוב ניצח את ה-MVP יאניס אנטטקומפו (בפעם ה-16 בקריירה מול 5 הפסדים בלבד) ובכלל הוא עושה רושם שכלום לא השתנה, ואם ירשום טריפל דאבל עם 30 נקודות - אף אחד לא יופתע.

24.4 נקודות, 7.8 ריבאונדים ו-7.6 אסיסטים הם המספרים של לברון, שמשחק 32.6 דקות למשחק (הכי מעט עד כה בקריירה). קינג ג'יימס וקבוצתו נחו קצת יותר מחודשיים בין האליפות הבועה לעונת 20/21, והטענות המובנות נשמעו עם פתיחת העונה, אבל זה לא מפריע להם להחזיק במאזן הטוב בליגה - 4:12, כאשר בחוץ הם עומדים על 0:8 (שיא מועדון). עם הרכש החדש שלהם והשלד שממשיך להתחבר, שאר קבוצות הליגה צריכות לדעת שאם הן בונות על טבעת הן יצטרכו לעבור בדרך את הלייקרס ולברון.  

2. פחות קהל = יותר משחקים חד צדדיים 
את התופעה הזו התחלנו לראות עוד בכדורגל עם החזרה של הספורט אל תוך עולם הקורונה, עם מבול של שערים על ימין ועל שמאל, והיא הגיעה גם ל-NBA. כשבועיים לאחר פתיחת העונה פורסמה כתבה ב"Yahoo" בה צוין נתון מטורף: 25% מהמשחקים הסתיימו ב-20 הפרש ומעלה, וההפרש הממוצע הוא 12.8 (הפרש שלא נראה בשבועיים הראשונים של הליגה בכל העשור האחרון).  

"משחק הדגל" שממחיש את התופעה הזו בצורה הטובה ביותר הוא המפגש בין לוס אנג'לס קליפרס לדאלאס, בו המאבס שברו שיא NBA כשהובילו ב-50 הפרש בהפסקה. אגב, בסדרת הגמר האחרונה הלייקרס הובילו 38:64 בהפסקה על מיאמי ורשמו את ההפרש השני הכי גבוה במחצית של משחק גמר.

כמו כן, למרות כל המשחקים שנדחו, 21 משחקים בחודש הראשון של העונה הסתיימו בהפרש של 25+ נקודות, לעומת 16 מקרים כאלו ב-2019 ו-17 בעונה שעברה. כמובן שיש עוד הרבה משתנים פיזיולוגיים ומנטליים חוץ מהקהל, אבל לאוהדים יש חלק בלתי נפרד מהעניין. דמיאן לילארד ניסה להסביר: "בעבר כשהיית בפיגור 20 יכולת לקלוע כמה זריקות שהיו משגעות את הקהל ומכניסות אנרגיה. היום כשאתה בפיגור 20 הדבר היחיד שאתה שומע זה את היריבה".  

יוקיץ' ואמביד. מחזירים עטרה ליושנה (Getty) (צילום: ספורט 5)
יוקיץ' ואמביד. מחזירים עטרה ליושנה (Getty) | צילום: ספורט 5

3. סטף קרי וקווין דוראנט, התגעגענו
אם ה-NBA זה פאזל שמורכב מכמה כוכבי על שהופכים את הליגה לכל כך מיוחדת, לעונת 2019/20 היו חסרים שני חלקים מרכזיים. אחרי שהפסידו בגמר 2019 לטורונטו, קרי ודוראנט הפרידו כוחות ובכל העונה שעברה שיחקו חמישה משחקים במצטבר (כולם של סטף). למרות הדאגות סביב החזרה העונה, שני הכוכבים האלו הראו לנו שהם לא הלכו לשום מקום.

מי מכם שזוכר, כבר ב-4:40 הדקות הראשונות של משחק החזרה, KD קלע 10 נקודות האקסית מהמפרץ בדרך ליתרון 8:18 מוקדם שקבע את הטון להמשך המשחק ושלח מסר חד לכולם - "חזרתי". מאז הסופרסטאר של ברוקלין אסף פעם אחת את תואר שחקן השבוע ורשם מספרים שמעידים על כך שהוא די טוב בכדורסל: 31.3 נקודות למשחק ב-53.4% מהשדה, 7.5 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. בפעם האחרונה שהוא קלע מעל 30 נק' למשחק העונה הייתה 2013/14, והיא הסתיימה עם נאום ה"You're the real MVP" המפורסם.

ומה שלום סטף? ה'מסי' של הענף חזר ואיתו החיוך שלנו. אין הרבה שחקנים מהנים לצפייה כמו קרי, ובשבועות האחרונים הוא הזכיר לנו עד כמה. אף שחקן בליגה לא משתווה אליו מבחינת הריקודים על הפרקט וברמת הכריזמה, וגם 62 נקודות במשחק אחד, 28.2 בממוצע ותואר שחקן השבוע זה נחמד. כל הנותר הוא להחזיק אצבעות לכך שקליי תומפסון ישוב מהפציעה כמו שני החברים שלו.

4. אל תספידו את הסנטרים
כל הכוכבים שהזכרנו עד עכשיו הם מועמדים לגיטימיים לתואר ה-MVP, אבל הם ממש לא לבד במירוץ. בנוסף ללוקה דונצ'יץ' ויאניס אנטטקומפו שיכולים בכל רגע נתון להגביר הילוך ולהסתער על התואר הנחשק, יש שני שחקנים נוספים שבאים לעשות היסטוריה, וקוראים להם ג'ואל אמביד וניקולה יוקיץ'.

בין עונת 1957/58 לעונת 1982/83 (26 עונות), 22 פעמים זכה סנטר ב-MVP. מאז? שלוש פעמים בלבד (האקים אולג'ואן, דייויד רובינסון ושאקיל אוניל ב-2000). והשנה, יכול מאוד להיות שנקבל קרב ישיר בין הסנטר של דנבר לזה של פילדלפיה.

ניקולה יוקיץ' רחוק כמה ניצחונות בודדים מלהיקרא המועמד המוביל ל-MVP (דנבר כרגע במקום ה-8), כי הוא בדרך להישג חסר תקדים בעולם הגבוהים. "הג'וקר" מעמיד ממוצעים מדהימים של 25.5 נק' למשחק, 11.3 כדורים חוזרים ו-9.9 אסיסטים, ואם יצליח לעמוד במשימה ויעמיד ממוצע של טריפל דאבל בעונה שלמה - יהפוך לשחקן השלישי אי פעם אחרי אוסקר רוברטסון וראסל ווסטברוק שעושה זאת. מן העבר השני של ארה"ב, אמביד מוביל את הסיקסרס למקום הראשון במזרח עם 27.3 נק' למשחק ו-11.3 ריבאונדים.

בנייה מחדש בדרך? (Getty) (צילום: ספורט 5)
בנייה מחדש בדרך? (Getty) | צילום: ספורט 5

5. אור במדבר
כל שחקן ב-NBA מחזיק ב'טיקט' מסוים. לאורך כל הקריירה של כריס פול, הוא נחשב המנהיג, ה'פוינט גוד', הרכז המושלם. בשנתיים האחרונות, דווקא בגיל 35, הוא מחזק את המעמד שלו בדרך הסלולה שמובילה היישר להיכל התהילה. בעונה שעברה הוא סחב קבוצה צעירה שאף אחד לא האמין בה לפלייאוף, בדמותה של אוקלהומה סיטי, והשנה הוא החזיר את התקווה לפיניקס.

אחרי עשור בלי פלייאוף, הסאנס בדרך הבטוחה לחזור לבמה המרכזית. CP3 קולע 13.3 נק' למשחק לצד 8.7 אסיסטים, והוא מצליח לחבר את החבורה המרעננת שנבנתה באריזונה. הקבוצה שלו נמצאת במקום הרביעי (!), עם מאזן של שמונה ניצחונות ושישה הפסדים. הפעם האחרונה שפול לא הגיע לפלייאוף, אגב, הייתה ב-2010 (הפעם האחרונה שפיניקס הגיעה).

6. דראפט 2020 - לא מה שחשבנו
דני אבדיה גרם לכך שכל חובב כדורסל בישראל הכיר מקרוב את השמות של הדראפט האחרון. מדי יום התעסקנו בדיווחים שזרמו מהתקשורת האמריקנית, ובמשך חודשים הכותרת הגדולה סביב הדראפט הזה הייתה שהוא לא מספיק טוב, או לפחות לא טוב כמו שהתרגלנו בשנים הקודמות. נכון, למחזור הרוקיז הזה אין כוכבים כמו זאיון וויליאמסון, ג'ה מוראנט, לוקה דונצ'יץ' או טריי יאנג, אבל יש לו עומק יוצא מן הכלל.

עוד לפני שניגע בעומק, צריך לומר מילה טובה למייקל ג'ורדן, על כך שלא פישל ובחר את לאמלו בול - מי שמסתמן כשחקן הטוב במחזור והעתיד של שארלוט. עמנואל קוויקלי (בחירה 25) בדרך להיות הרכז המוביל של הניקס, פייטון פריט'צרד (בחירה 26) מבוסטון וקול אנתוני (בחירה 15) כבר קלעו סלי ניצחון, ממפיס נהנית מהרוקיז שלהם זאבייר טילמן (בחירה 35) ודסמונד ביין (בחירה 30), וטייריס מקסי (בחירה 21) הפציץ 39 נקודות במשחק של פילדלפיה.

גם במרומי הלוח יש הפתעות לא קטנות. קודם כל, פטריק וויליאמס משיקגו מצדיק את הבחירה הגבוהה והמפתיעה שלו. ג'יימס ווייזמן משתלב מצוין בגולדן סטייט, אנתוני אדוורדס מראה ניצוצות (שבינתיים עדיין לא מצדיקות את הבחירה הראשונה), טייריס הליברטון מסקרמנטו מוכן לליגה של הגדולים וגם אבדיה הראה שהוא שייך.

7. וושינגטון צריכה לשקול טרייד עבור בראדלי ביל
כמה רחוק וושינגטון יכולה להגיע במזרח? הקבוצה מהבירה זקוקה למהפכה כדי להעפיל לפלייאוף העונה, ואם בכל זאת נהיה אופטימיים ונצא מנקודת הנחה שהוויזארדס ישתחלו לטופ 8 - אין להם סיכוי לעבור בסדרה את ברוקלין/בוסטון/פילדלפיה/מילווקי/מיאמי, וכנראה שגם לא את האחרות.

ביל בן ה-27 נמצא כרגע בשיא הקריירה, וזה אומר שהוא חתיכת נכס עבור וושינגטון. ואם הנכס לא מביא/יביא אותה לארץ המובטחת, היא צריכה לנצל אותו כל עוד הוא בידיה כדי להרוויח עליו בחירות דראפט שישנו את העתיד שלה. הגארד מוביל את ה-NBA עם 34.9 נקודות למשחק, והוא בדרך להפוך לשחקן ה-11 בהיסטוריה עם 30+ נק' בשתי עונות רצופות. במשחקו האחרון נגד פיניקס הוא הפך לשחקן ה-11 ב-45 שנה האחרונות שקולע לפחות 25 נק' בעשרת המשחקים הראשונים שלו בעונה.

השילוב עם ראסל ווסטברוק נראה רע מאוד עד עכשיו, ואם ווסטברוק הוא השחקן האחרון שקבוצות הליגה רוצות בטרייד, ביל הוא הראשון, והוויזארדס צריכים לעשות עם זה משהו. לביל יש אופציית יציאה בחוזה בסיום העונה הבאה, כך שהערך שלו ירד ככל שוושינגטון תחכה, מה גם שבדראפט 2021 ישנם כמה שחקנים עם פוטנציאל ענק. אם קיימות הצעות מפתות על השולחן, הג'נרל מנג'ר טומי שפרד צריך להיפרד מהכוכב שלו, בדיוק כמו אורלנדו עם ניקולה ווצ'ביץ'.

8. לו יהי
הרבה סימני שאלה צצו כשלוס אנג'לס קליפרס בחרו בטיירון לו למאמן הקבוצה, וגם בדיחות בסגנון "בהצלחה לטיירון בקבוצתו הראשונה כמאמן ראשי ב-NBA", אבל אם נהיה רציניים ונסתכל על הכדורסל, אי אפשר להתעלם מהעובדה שלפחות בינתיים היריבה העירונית של הלייקרס נראית כמו הקבוצה השנייה הכי טובה בליגה.

הם מחזיקים במאזן הטוב בליגה בצוותא עם הלייקרס (4:12), יש להם שישה ניצחונות רצופים (מאז שאיבדו יתרון 22 לגולדן סטייט), והם צולפים באחוזים פשוט פסיכיים. עד כה הקליפרס קולעים שלשות ב-43.3%, ואם הם ימשיכו ככה, הם ישברו את השיא העונתי של שארלוט מ-1997 שעמד על 42.7%.

לאורך ההיסטוריה 8 שחקני NBA נכנסו למועדון ה"50/40/90", ויכול להיות שקוואי לנארד ופול ג'ורג' יהיו הראשונים שמצטרפים לשם מאותה קבוצה. קוואי קולע ב-49.8% מהשדה, 41.5% משלוש ו-89.7% מהעונשין, וג'ורג' עם 51.5/50/90.8%. אבל עזבו אתכם מספרים. הקליפרס הכבויים מהבועה התעוררו לחיים והם שוב נהנים על הפרקט. אנחנו נהנה כשנקבל את הסדרה שהובטחה לנו בעונה שעברה בגמר המערב…

9. מחכים לחיסון 
סדרת הגמר בעונה שעברה הסתיימה עם לברון ג'יימס שהחזיק ביד גם את תואר ה-MVP, אבל ה-MVP הכי גדול של הבועה היה אדם סילבר. הקומישינר של הליגה ניצח את הקורונה, הרחיק אותה מהשחקנים על ידי החומות שבנה באורלנדו ויצר עולם כדורסל מושלם שהשכיח עד כמה שאפשר את הנגיף.

והעונה סילבר הוכיח שגם הוא לא חסין לעטלפים. 20 משחקים כבר נדחו, המון דברים לא ברורים לגבי פרוטוקול הקורונה בליגה וכן לגבי השינויים וההחלטות שמתקבלות, והדבר הכי חשוב - הערך הספורטיבי של העונה הזו נפגע. נדמה שהרבה דברים יכלו להתבצע אחרת, כמו הרחבת הסגלים למשל שיאפשרו קיום משחקים וימנעו פציעות עתידיות. בכל מקרה, יכול להיות שכל הכאוס הזה נובע בכלל מהציפיות שלנו בעקבות הרף הגבוה שסילבר הציב בקיץ.

10. התפוח הגדול חזר לחייך 
בכל זאת נסיים עם משהו אופטימי. למרות שני ההפסדים של ברוקלין וניו יורק ניקס הבוקר, הלב של העולם חזר לפעום גם בגזרת ה-NBA. הנטס חוזרים להיות רלוונטיים עם קבוצה שהיא קודם כל לפני הכל - מעניינת. ההגנה מביכה והספסל דל, אבל בהתקפה יש לסטיב נאש את שלישיית האחד על אחד הקטלנית אי פעם (בקבוצה אחת). גם בלי קהל במגרשים, האוהדים בשחור-לבן יכולים לחלום בגדול.

וגם במנהטן האוהדים חוגגים. תום ת'יבידו הפך את הניקס ליחידה אחת ששומרת הכי טוב בליגה, והניצחונות על מילווקי, בוסטון וגולדן סטייט כמובן סייעו להתלהבות. כבר ראינו את ניו יורק פותחת עונות טוב ונעלמת עם הזמן, אבל כל עוד המומנטום קיים, תהיו בטוחים שהאוהדים בעיר הגדולה לא יפספסו את ההזדמנות לעלות על הסאבוויי. בדיוק כמו ההשפעה של קרי ודוראנט, כשהקבוצות של ניו יורק מחייכות, הליגה הזו הופכת למהנה הרבה יותר.