שיר תירוש: "הלחץ עושה לי טוב"
על הדרך מהליגה הלאומית לתואר ה-MVP של גמר הגביע, ראיון מיוחד עם הכוכבת של הפועל לב ירושלים. "יש קבוצות בליגה שאצלן זה עסק, פה יש משהו מעבר, ואני אוהבת את זה".
פורסם:
בגיל 24 בלבד, שיר תירוש כבר נחשבת לאחת הישראליות הבכירות בליגת אתנה. אחרי מספר עונות בליגה הלאומית, הגארדית של הפועל לב ירושלים חזרה לליגת העל, והובילה את העולה החדשה לזכייה בתור ראשון בתולדותיה כשנבחרה למצטיינת בגמר גביע המדינה. שלשום (שני), תירוש הובילה את האדומות לקאמבק גדול בדרך ל-0:1 בסדרת חצי הגמר מול מכבי בנות אשדוד בערב נהדר של 33 נקודות.
רגע לפני המשחק השני בסדרה (חמישי ב-17:40, ישיר ב-5PLUS), תפסנו את תירוש לראיון בו סיפרה על הדרך מהליגה הלאומית, דרך שירות משמעותי בצבא, ועד להצטיינות אצל הטוענת לכתר.
הגעתן לחצי הגמר כפייבוריטות ברורות, עם 12 ניצחונות ליגה רצופים, אבל המשחק הראשון הלך קשה
"פתחנו את המשחק רכות ולא טוב. עלינו אחרת למחצית השניה, יותר אגרסיביות, נלחמנו ולא נתנו למשחק לברוח לנו. זה היה משחק של אופי, זו הקבוצה שלנו, הרבה אופי, מלחמה, ולב. הביחד שלנו זה מה שעוזר לנו להישאר כל הזמן במשחק וכל הזמן אקטיביות."
בשני המשחקים הכי חשובים העונה, התעלית ובגדול, נראה שדווקא תחת הלחץ את פורחת.
"לפני גמר הגביע אנשים אמרו לי `את נראית נורא רגועה`, אבל אמרתי להם- אל תדאגו אני אלחיץ את עצמי`. לדעתי דווקא כן צריך לבוא למשחקים כאלו באיזושהי התרגשות וקצת לחץ, אני צריכה את זה, הלחץ עושה לי טוב".
כאמור, על אף שהייתה שחקנית בולטת כבר בגיל צעיר, תירוש בחרה לרדת עד לליגה הארצית על מנת לשרת בתפקיד משמעותי בצה"ל, כפקחית טיסה
"גדלתי ברעננה, וזכינו בהרבה תארים בנוער, שיחקתי איתן שנתיים בליגת העל בגיל 18-19, והרגשתי הרבה סיפוק מהכדורסל, אבל רציתי לחוות עוד דברים, כמו כולם. לעשות צבא, לפגוש חברים, אולי אפילו לצאת לטיול הגדול", סיפרה הגארדית. "רציתי להתחיל משהו חדש שאני לא מכירה, וגם היה לי חשוב לעשות תפקיד חשוב ומשמעותי בצבא".
פרסומת
"ואז חזרתי ללאומית, למה נשארתי שם שלוש שנים - כי היה לי כיף, שיחקתי עם חברות, נהניתי, לקחתי שלוש אליפויות ברצף. זה היה נחמד לשחק עם קבוצות שיש להן מטרה- לעלות לליגת העל. אחרי העונה שעברה הרגשתי מיצוי והייתי מוכנה לאתגר הבא".
למה בחרת לעשות קפיצת המדרגה לליגת העל דווקא עם הפועל לב?
"יש משהו מיוחד במועדון הזה, משהו בבועה הזאת בירושלים. משקיעים פה מאוד במחלקת הנערות, ויש אקדמיה. אני באה מרעננה שם יש מחלקת נערות מעולה ותומכת, אז גם התחברתי לזה, אני אוהבת לשחק עבור משהו בעל משמעות, שזה לא רק עסק. יש קבוצות בליגה שאצלן זה עסק, פה יש משהו מעבר, ואני אוהבת את זה".
המאמנת שלך, לימור פלג, סיפרה עלייך בראיון לארץ הכדורסל: "בהתחלה לקח לה זמן להבין את השוני בין הליגות, אבל היא כל כך רוצה ללמוד, להשפיע, להקשיב, ולהיות חלק. היא ווינרית גדולה אז זה לא הפתיע אותי שהיא לקחה את תואר ה-MVP של גמר גביע".
"ידעתי שאני צריכה לעשות התאמות במשחק שלי ובגישה שלי. באתי רעבה לאתגר ובאתי ללמוד, אני לומדת המון מלימור ומהשחקניות הוותיקות, בעיקר מאליסה בארון. תמיד יש עוד מה ללמוד, אני רעבה להתפתח ולהוסיף עוד דברים למשחק שלי".
פרסומת
כמה העובדה שהעונה שינו את המתווה לשתי זרות בכל קבוצה במקום שלוש, השפיעה על ההחלטה שלך לחזור לליגה הבכירה?
"כבר הייתי בשלה לחזור לליגת העל, אבל זה הקל מאוד על ההחלטה שלי. העובדה שיש רוב ישראלי על המגרש, ושאנחנו מקבלות יותר במה. אני חושבת שזה גם עוזר לחבר את הקהל לקבוצה, זה הקל על ההחלטה שלי, בהחלט. אני חושבת שצריך להשאיר את ההגבלה לשתי זרות גם לעונה הבא".
את ללא ספק אחת הישראליות המצטיינות העונה, עברת בנבחרות הקאדטיות, הנערות, והעתודה, את מרגישה שאת בשלה לזימון לנבחרת הבוגרת?
"כן למה לא, לא שוללת, אם יקראו לי אני אבוא בשמחה".
יש לך חוזה במועדון לעונה הבאה?
"כרגע לא, נראה מה יהיה בסוף העונה. אני מתרכזת בסדרת חצי הגמר, ואחרי העונה אחשוב מה הלאה".
מה החלום שלך בכדורסל? את שואפת לשחק גם באירופה?
"האמת שאני לא חושבת לצאת לאירופה כרגע, אני סטודנטית, ויש לי עוד שנתיים לסיום התואר. באופן כללי, החלום שלי, ולא רק בכדורסל זה להנות ולאהוב את מה שאני עושה ולקבל החלטות שאני אהיה שלמה איתן, להנות, לחוות ולאהוב את מה שאני עושה".
מצאתם טעות לשון?