mako
פרסומת

מליגת העל ועד היורוליג: החוקים החדשים

השינויים שכל אוהד חייב להכיר. מהפיצול בעבירות ועד מה שיוביל להרחקה

פורסם:
הקישור הועתק
(אלן שיבר)
(אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

משמעותי במיוחד. פיב"א החליטה לבצע לא מעט  שינויי חוקה, שיכנסו לפעולה בעונה הקרובה - מליגת העל ועד היורוליג, ואפילו בגביע ווינר שייצא מחר (שלישי) לדרך.

שופט העבר הבינלאומי, טוד וורניק, ניתח והסביר את השינויים והחוקים החדשים ב`באסקטניוז`. על פי וורניק, פיב"א הציגה שינויי חוקה משמעותיים בעיקר בנוגע לזריקה ולעבירות בלתי ספורטיביות, לטענתו ההתאמות החדשות כוללות תרמינולוגיה מסורבלת, מה שיצור בלבול מיותר עבור שופטים, שחקנים, אוהדים, ולסבך את המשחק.


המשחק משתנה (GETTY)
המשחק משתנה (GETTY) | צילום: ספורט 5


"אקט הזריקה" (אקט אוף שוטינג)
ההגדרה של פיב"א לזריקה נותרה בעינה: "כאשר הכדור מוחזק בידו/בידיו של השחקן ואז נזרק באוויר לעבר סל היריבה". ניסוח שתואם את ההגדרות המשמשות ב-NBA וב-NCAA.

"בשנים האחרונות, לצערם של רבים, נוכחנו לעלייה במספר השחקנים המנצלים את החוקים כדי לייצר עבירות בזריקה, בעיקר בהתקפות מעבר, אך גם בהתקפות עומדות", כתב וורניק. "לשבחה של פיב"א, היא ניסתה לטפל בבעיה. בצד החיובי, החוק החדש של פיב"א תוכנן לבטל עבירות ב"אקט של זריקה" - הזריקות הבלתי סבירות הללו מטווח רחוק".

החוק החדש מפרט במפורש כי "אקט הזריקה" תקף רק אם השחקן התוקף נמצא בחצי המגרש הקדמי (למעט אם מדובר בסיום רבע/מחצית או בסיום שעון הזריקות). פיב"א הוסיפה לחוק גם מושג נוסף, שנראה בסתירה: "אקט הזריקה בזריקות ניתור (Jump Shots) או בזריקות אחרות בתנועה, מתחיל כאשר השחקן מתחיל להניע את הכתפיים והכדור כלפי מעלה לעבר סל היריבה". 

מבולבלים? אתם לא לבד. "במונחים אנטומיים ומכניים רגילים, מדובר בעניין בעייתי ומבלבל. מבחינה אנטומית, זה מבלבל בין תנועת הזרוע במפרק הכתף לבין תנועה כלפי מעלה של הכתפיים עצמן", טען וורניק. "מבחינה תפעולית, זה לא מעניק לשופטים שום אירוע פיזי מדויק לזיהוי. בזריקת כדורסל, כתפו של השחקן בהחלט מעורבת. אך הכתף אינה מרימה את הכדור לעבר הסל – היא מניעה את הזרוע העליונה, שמצידה מניעה את האמה, היד והכדור.

אם שופט מנסה לזהות את תחילתה של תנועת קליעה, כתף ש"מתחילה לנוע כלפי מעלה" אינה אירוע ביו-מכני מדויק. בזריקת ניתור טיפוסית, הכתף עשויה להסתובב או להתכופף, אך אלו זרועותיו של הקלע שפולשות כלפי מעלה בעוד הכתפיים נשארות בקירוב באותו מפלס אנכי.

במונחים מעשיים, אם שחקן מתחיל זריקת ניתור מגובה החזה או נמוך יותר (מהיכן שרוב זריקות הניתור מתחילות), סופג עבירה בזרוע בתחילת תהליך הקליעה, וממשיך כלפי מעלה לזריקה, זו לא תהיה עבירה ב"אקט של זריקה" כיוון שהכתפיים עדיין לא `החלו לנוע כלפי מעלה`", סיכם שופט העבר.

החוק החדש של פיב"א לגבי אקט הזריקה כולל גם סעיף הקובע במפורש כי אם שחקן אינו "פונה לסל" כאשר הכדור מועבר בתנועה כלפי מעלה, שחקן זה "אינו נחשב כמי שהיה באקט של זריקה."

"תארו לעצמכם שחקן פוסט-אפ עם הגב לסל שסופג עבירה תוך כדי סיבוב – ולפני שפנה באופן מלא לסל – במהלך זריקת ניתור בסיבוב (Turnaround jump shot) או זריקת וו (Hook shot) סטנדרטית, תחת החוק החדש הזה, פעולה זו לא תחשב כאקט של זריקה", הוסיף וורניק.

עבירות שיבוש (Disruptive) ועבירות חמורות (Flagrant)
עוד החלטה משמעותית של פיב"א היא להחליף את העבירה הבלתי ספורטיבית בשתי קטגוריות חדשות – עבירת שיבוש (Disruptive) ועבירה חמורה (Flagrant).

פיב"א מציינת כי השינוי נועד לטפל בסעיף פסילת המשחק הקודם, אותו החשיבה כקשוח מדי. הפתרון שלה, לפיכך, הוא לחלק את חוק העבירה הבלתי ספורטיבית הישן לשני חלקים:
1 - עבירה חמורה (Flagrant), עבור עבירות קשות ומופרזות (פעולות חמורות ואלימות יותר).
2 - עבירות שיבוש (Disruptive), המטפלות בעצירה טקטית של מהלכים ובעברות ספציפיות שבוצעו מאחור או מהצד (כמו עבירת Clear path ב-NBA).

מה ההבדל ביניהן? באופן ישיר העונש יהיה זהה לעבירה בלתי ספורטיבית, בשני המקרים - שתי זריקות עונשין וכדור מהצד. ההבדל הוא שבניגוד לעבירה חמורה, עבירת שיבוש תיחשב כעבירה רגילה, ולא כאחת מאלו שיכולות להוביל להרחקה. *

"החלוקה בין שני סוגי הפעולות הללו סבירה, אך ניתן היה לפתור את הבעיה בקלות באמצעות עריכה קלה של חוק העבירה הבלתי ספורטיבית הקיים", הוסיף וורניק. "תחת זאת, פיב"א בחרה להמציא את המונח "עבירה שיבוש" (Disruptive foul), אשר כמובן אינו חלק מאוצר המילים של הכדורסל. כדורסל הוא משחק בינלאומי. הכנסת התרמינולוגיה של "עבירה מפריעה" מנוכרת במיוחד (אם לא צורמת) לאוזניים אמריקאיות, והיא יוצרת גם בעיית תרגום מיותרת בשפות רבות אחרות, כאשר ניתן היה להשתמש במונח הכדורסל המוכר בגלוי של "בלתי ספורטיבית".

פרסומת

עבירות טכניות
גם פה החליטה פיב"א לחלק את העבירה לשתי קטגוריות שונות. 

עבירות טכניות מקטגוריה 1 של שחקן עשויות להיות עבירות ללא מגע או עם מגע בעלות אופי התנהגותי, כולל אך לא רק:
• התנהגות ו/או תקשורת בחוסר כבוד כלפי השופטים, המשקיף (אם נוכח), מזכירות המשחק, היריבים, או בעלי תפקידים המורשים לשבת על ספסל הקבוצה.
• שימוש בשפה או במחוות שעלולות לפגוע או להסית את הקהל.
• התגרות, הקנטה או פרובוקציה כלפי יריב, כולל מגע בידיים, בזרועות, בגוף או בכדור, שאינו מגיע לרמה של עבירה חמורה.
• הסתרת שדה הראייה של היריב על ידי נפנוף/הנחת היד קרוב לעיני היריב, הנפת מרפקים מוגזמת ללא מגע או התחזות לביצוע עבירה או התחזות (פלופ).

עבירות טכניות מקטגוריה 2 של שחקן עשויות להיות עבירות ללא מגע בעלות אופי התנהגותי או מנהלי, כולל אך לא רק:
• עיכוב המשחק על ידי נגיעה מכוונת בכדור לאחר שיצא מהרשת, או על ידי מניעת הוצאת חוץ או זריקת עונשין מלהתבצע במהירות, או עליה מאוחרת למגרש לתחילת המשחק או המחצית השנייה.
• תלייה על הטבעת באופן שבו משקל השחקן נתמך על ידי הטבעת, אלא אם כן השחקן אוחז בטבעת לרגע לאחר מהלך הטבעה או מנסה למנוע פציעה של שחקן כלשהו.
• התערבות בלתי חוקית בסל (Goaltending) במהלך זריקת העונשין האחרונה על ידי שחקן הגנה. לטובת ההתקפה תוענק נקודה אחת, ולאחריה תירשם עבירה טכנית לחובת שחקן ההגנה.

גם פה, באופן ישיר העונש יהיה זהה בביצוע שתי העבירות, כשההבדל הוא שוב שרק עבירה טכנית מקטגוריה 1 תיחשב בספירה כאחת מאלו שיכולות להוביל להרחקה.

*כלומר, שחקן יורחק באחד מבין המקרים הבאים - שתי עבירות טכניות מקטגוריה 1 / שתי עבירות חמורות / עבירה טכנית מקטגוריה 1 ועבירה חמורה.