״תשאלו את פיב״א. מה אתם שואלים אותי על משחק שני ברציפות עם שיפוט כזה? נגד אוסטרליה הם שיחקו נגדנו רוגבי, במשחק השני שיחקנו בלי מגע? זו בדיחה מזוינת! זה לא כדורסל! זו לא שיטה! בשביל מה יש מוניטורים? אתה לא צריך להיות חכם, אתה צריך להיות הגון, לעצור את המשחק וללכת לבדוק! השחקנים שלי, הם בילו את כל הקיץ בהכנה, חודשיים, בלי משפחות, וקיבלו אפס דולרים, אפס! כל הכבוד מגיע להם! אבל מישהו לא מכבד את המשחק הזה. זאת בדיחה מזוינת!!!״
כדי להבין עד כמה הנאום הזה של דאיניוס אדומייטיס, אז מאמנה של נבחרת ליטא, והיום מי שיוכרז בקרוב כמאמנה הטרי של הפועל ירושלים, היה חריף וחריג עבורו, צריך להכיר אותו אישית, לעומק. מי שאכן מכיר, יודע שמשהו קיצוני מאוד היה צריך לקרות כדי שהליטאי השקול, הדיפלומט, הרגוע - יפתח במונולוג סוער שכזה. משהו קיצוני כמו אי העפלה של ליטא לקבע גמר הטורניר, וסיום במקום התשיעי, מקום מכובד לכל נבחרת שאינה ליטא.
בדיוק כמאמר הקלישאה, ההישג הלא מספק הזה דווקא לא נחשב בקרב הליטאים לכישלון, אלא כאכזבה. אדומייטיס, למרות הטורניר הלא טוב, נותר מוערך מאוד בקרב הכדורסל הליטאי, ורבים קראו להמשיך איתו לקמפיין נוסף. זה לבסוף לא קרה. אדומייטיס המשיך במשרתו כמאמן ריטאס וילנה, זכה בעונה שלאחר מכן בתואר הראשון שלו - הגביע הליטאי עם ניצחון יוקרתי במיוחד על היריבה המושבעת ז׳לגיריס, ועדיין, בסוף עונת 2019/20 מצא את עצמו ללא קבוצה, אחרי שריטאס החליטה לא לחדש את החוזה עימו. אז איך מאמן ליטאי מבטיח כמו אדומייטיס מצא את עצמו דווקא בהפועל ירושלים?
״היה בכלל צריך להיות בז׳לגיריס״
אם להסתמך על התקשורת הליטאית, זה לא היה אמור לקרות. למעשה, אדומייטיס היה בכלל אמור לאמן העונה את ז׳לגיריס. ״זה היה צריך לקרות, כולם חשבו שזה הולך לקרות״, מסביר דונאטאס אורבונאס, אחד העיתונאים המובילים בליטא מאתר 15min, ״הסיבה היחידה שזה לא קרה היא כי הוא עכשיו סיים את דרכו בריטאס, ועדיין נחשב למזוהה עם ריטאס, האויב מס׳ 1 של ז׳לגיריס, האוהדים לא היו משלימים עם מהלך כזה״.
את מפח הנפש בנבחרת מסביר אורבונאס: ״היום, כשרואים מה עושה ריטאס בלעדיו, וכשלנבחרת מונה מאמן אפרורי כמו דריוס מסקוליונאס, כולם מצטערים שהוא לא שם ולא שם. אני חושב שהזמן יגיד איזו עבודה הוא עשה בנבחרת. זה נכון שהוא לא רשם הישגים, אבל בתקופה שלו הנבחרת שלנו שיחקה כדורסל יפהפה, וזה מה שחשוב לאוהדים הליטאיים״.
בהתקפה: ״תואם קטש״
מבחינת סגנון משחק, ירושלים חיפשה למעשה ״תואם קטש״, כזה שיוכל להביא לידי ביטוי את עצמו עם סגל השחקנים הקיים כי שינויים בסגל לא באים בחשבון כרגע. במובן הזה, טוען אורבונאס, ירושלים פגעה בול. ״אדומייטיס הוא חסיד אדוק של פיקנרול, שני אולי רק לאנדראה טרינקיירי בתחום הזה. הוא מאוד קנאי לפרטים הקטנים במשחק, וההגנה היא נושא מאוד גדול עבורו. הוא לא מוכן להתפשר. כמאמן הוא מאוד קפדן, אוהב מאוד שחקנים שמוכנים לעבוד קשה, לא מוכן לבזבז את הזמן על שחקנים עם אופי בעייתי ולכן מקפיד לבחור את השחקנים שלו בהתאם״.
על פי אורבונאס, ״רמת המסירות שלו לקבוצות שלו היא חריגה מאוד, והוא מצפה לראות את אותה רמת מחויבות אצל השחקנים. אחרי הפסדים הוא בדרך כלל לא נרדם בלילה, נשאר ער, צופה בווידאו ומנתח מה השתבש. הוא לוקח ללב כל הפסד״.
״לא הכי כריזמטי, אבל רעב מאוד״
כשחקן, אדומייטיס בן ה-47 זכור בעיקר מתקופתו בז׳לגיריס בסוף שנות התשעים. כך יצא שאלוף אירופה של 1999 מחליף בירושלים את אלוף אירופה של שנת 2000 (ותודה לקורא אודי הירש על פרט הטריוויה העכברי והמרגש הזה). את דרכו כמאמן התחיל אדומייטיס דווקא בפולין, בסלופסק, תחילה כעוזר ואחר כך כמאמן ראשי.
ב-2012 חזר הביתה לליטא, למשרת עוזר המאמן בריטאס, וכעבור שנה השתלט על עמדת המאמן הראשי. אחרי עונה אחת עבר ליובנטוס הליטאית, ולאחר מכן אימן למשך שנתיים בנפטונאס. אלה היו השנתיים המוצלחות ביותר של אדומייטיס בקריירה, ולמרות שלא זכה עם קבוצתו בתארים, נבחר פעמיים ברציפות, ב-2015 וב-2016 למאמן העונה בליטא. זה הספיק לריטאס כדי להחזיר אותו ב-2018, וכעבור שנה זכה בתואר הראשון והיחיד שלו עד כה בקריירה - גביע המלך הליטאי, עם ניצחון דחוק על ז׳לגיריס של שאראס בגמר.
״הוא לא הטיפוס הכי כריזמטי שיש, בטח לא בהשוואה לשאראס״, מודה אורבונאס, ״הוא די דיפלומטי עם התקשורת. זו הסיבה שבגללה מסיבת העיתונאים ההיא בגביע העולם היתה הלם גדול לכולנו, והוא הראה שבלהט הרגע הוא מסוגל להגיד דברים גדולים״.
בליטא משוכנעים שאדומייטיס יכול להצליח עם ירושלים. אחד מעוזריו לשעבר מספר: ״הוא רעב מאוד להצליח, האכזבה מסין עדיין יושבת לו חזק מאוד בראש. אני לא יודע לכמה זמן הוא חתם בישראל, אבל אם יהיו סבלניים איתו בהתחלה, כי זו לא קבוצה שהוא בנה, אני משוכנע שהוא יכול להביא את ירושלים למקומות גדולים״.
אורבונאס מסכם: ״אדומייטיס הוא איש משפחה, קודם כל. יש לו אישה ושלוש בנות, והוא במידה רבה מיישם בחיים האישיים שלו את מה שהוא דורש מהשחקנים שלו: מסירות, תשוקה ועבודה קשה״.
